האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
אחרי שראינו מה הברית שבין הווק לאיסלאם (Islamo-gauchisme) עושה למדינות המערב, כדאי להתבונן ולהיווכח שהשמאל שלנו אינו שונה, ואנשיו פועלים כ'אידיוטים שימושיים' ליצירת 'מדינת כל אזרחיה', בעיוורון זהה לאחיהם במערב.
תגידו, איך תראה מדינת כל אזרחיה? זה קל. התבוננו על 'רפובליקות הווק' במערב ותדעו, כי הווק הישראלי זהה לאחיו במערב במטרותיו ובדרכי עבודתו. אז איך זה עבד שם?
השמאל הווקיסטי בישראל משתף פעולה עם המוסלמים להקרסת המדינה הציונית ולהקמת מה שמכונה 'מדינת כל אזרחיה'. אבל כדאי לאנשים הללו, חדורי האמונה, ללמוד היטב את שקרה לשמאל האיראני – ליברליים, סוציאליסטים וקומוניסטים – שחבר גם הוא למוסלמים להפיל את שלטון השאה המערבי, שנוא נפשו.
אסור לטעות לרגע, אם המצב יגיע לנקודת אל-חזור הממשל לא יהסס למנוע השתלטות מוחלטת של הווק על ישראל, גם במחיר של עימות חזיתי עם מערכת האכיפה הישראלית הרקובה והמושחתת.
'מהפכת הצבע' הישראלית הופעלה ע"י אליטת ההון, ושלוחיה במערכת האכיפה, ב- 2016 עם פתיחת 'מסע הציד' נגד בנימין נתניהו, והפכה המונית בנובמבר 2022, עם היוודע תוצאות הבחירות שהעלו את ממשלת הימין. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ההחלטה המשותפת לנשיא טראמפ ולנתניהו ליציאה למלחמה הייתה כורח השעה בתודעת המבחן המנהיגותי למיצוי אמיץ של הזדמנות אסטרטגית חד פעמית. מרגע זה בו החליטו לפעול, המלחמה נדרשת כמובן לניהול מחושב ואחראי לתקופה ממושכת הדורשת אורך רוח, התמדה ותיאום ציפיות עם הציבור.
חטא העגל מלמד אותנו שברגע שאדם – או עם – מפסיקים להאמין בייעודם הייחודי ומחפשים תחליפים, בדמות "עגלי זהב" של התקופה, סופם להיטמע ולהיעלם בתוך המערכות שהם עצמם סייעו להקים.
כאשר קבוצה תופסת את אובדן כוחה כהיסטורי – דווקא כשהסיכון לקריסה גדל – גדלה במקביל הנכונות לבצע מהלכים שמעצימים אותו, ו'שבירת כלים' הופכת לאסטרטגיה: ההסלמה מייצרת עומס מערכתי, מסיטה את היריב לכיבוי שריפות, ולעיתים – אם מצליחים לשרוד די זמן – מתהווה 'סדר חדש' מתוך הכאוס, שבו 'נפתחות' גם הזדמנויות חדשות, במקביל לאיומים, שניתן אולי לנצלן, כדי לשרוד.
אחרי כל אשר עוללה לנו מערכת האכיפה מאז תחילת המלחמה, נותר רק לשאול: "אתם של ישראל"?
המאבק על נוכחות הכלבים ברחובות המערב אינו באמת על בעלי חיים; הוא על השאלה מי קובע את כללי הטקס במרחב הציבורי. כשהמערב מתחיל להתנצל על נוכחותו של "חברו הטוב ביותר", הוא למעשה מאותת על טשטוש הזהות שלו עצמו אל מול דרישות דתיות חיצוניות.
