גרשון הכהן: חיזבאללה לא יוותר על חובת ההתנגדות

תקציר: מדינת ישראל צריכה לפעול בלבנון, בשני ערוצים במקביל: מצד אחד, להמשיך בכנות במאמצי המו"מ עם ממשלת לבנון; מצד שני, להתכונן במבט חדש ולא מקובע למלחמה נוספת עם חיזבאללה. 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 12 במרץ 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

שני לוחמי צה"ל נהרגו וארבעה נפצעו באורח קשה, בצהרי ה- 5 באוגוסט 2026, מפיצוץ מטען במבנה, שסקר כוח מילואים במג'דל זון שבדרום לבנון. האירוע הקשה גבה מחיר כבד (ראו הכתבה למטה).

בוודאי יופקו לקחים, במאמץ למנוע הישנות אירועים כאלה, אבל למרות הפסקת האש, המצב הבסיסי בדרום לבנון, מועד לכישלונות כאלה, כמו הסיכוי לימי חמסין בחודשי יולי אוגוסט. 

הדבקות במוקוואמה והשלכותיה

חיזבאללה אמנם הוכה ונחלש מאז אוקטובר 2023, אבל לרגע לא נטש את חובתו לציווי ה'אל מוקוואמה' – ה'התנגדות'. זו עבורו נקודת מוצא לזהות, שכציווי הלכתי אינה נתונה למשא ומתן. לכך כיוון המנהיג נעים קאסם את נאומו, לרגל יום הארבעים לציון מותו של האימאם חוסיין בקרב כרבאלא (ראו בהמשך). הוא הבטיח כי הארגון ימשיך להתמסר לדרך המאבק שתביא בסופה לנסיגה מלאה של צה"ל מכל אדמת לבנון, בהשפלה דומה לזו שליוותה את הנסיגה במאי 2000.

[קרב כרבלא (680 לספירה) היה עימות צבאי דרמטי בעיראק בין אל-חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, לבין צבא הח'ליף האומיי יזיד הראשון. הקרב הסתיים בטבח של חוסיין ופסקת תומכיו המעטים, אירוע שהפך לנקודת התפנית המרכזית בעיצוב הזהות השיעית ובהעמקת השסע בין השיעה לסונה. הרחבה, ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שורשי השנאה בין השיעים לסונים].

[לאוסף המאמרים על רעיון ההתנגדות המוסלמי, 'אל מוקוואמה', לחצו כאן]

זו המחלוקת – שבין הדרך – שאותה מוביל הנשיא עאון עם ממשלת לבנון לשיחות שלום עם ישראל , בהבטחה שדרך זו תביא לנסיגת צה"ל –  לבין 'דרך ההתנגדות', המבקרת נחרצות את דרך המו"מ, באמונה שרק המשך הלחימה יביא לנסיגת צה"ל.

למדינת ישראל רצוי לא לאבד את פריצת הדרך התקדימית שנוצרה בסדרת המפגשים הישירים עם נציגי ממשלת לבנון בהכוונה אמריקאית. להזדמנות זאת יש פוטנציאל חיובי, אבל במקביל, יש לשמור מבט ריאלי על התהליכים המתגבשים בחיזבאללה.

דבקות מתעצמת במאבק

לאחר כמעט חצי שנה מפריצתה המחודשת של הלחימה ב"שאגת ארי", דבקותו של חיזבאללה בדרך המאבק עם ישראל לא רק שלא התרופפה אלא אף התעצמה. היא נתמכת ברשת הזיקות לאיראן, שגם היא התהדקה בנסיבות שהתפתחו. הזיקות התעצמו בממד החומרי, בממד המדיני ובממד הרוחני:

• בממד החומרי, למרות הקשיים שנוצרו עם התבססות משטר א-שרע בדמשק, חודשו המאמצים האיראניים להעברת מרכיבי נשק מעיראק דרך סוריה ללבנון.
• בממד המדיני, מאמצי איראן לכריכת הפסקת האש מול ארה"ב, יחד עם הפסקת אש בזירת לבנון, גם אם לא השיגו את מלוא הציפיות, ביטאו את עומק השותפות בין איראן לחיזבאללה.
• בממד הרוחני, עמידתה האיתנה של ההנהגה האיראנית מול עוצמת ארה"ב, מציבה השראה אמונית לכל נאמני רעיון ההתנגדות.

בתנאים אלה, גם אם ימומשו צעדים ממשיים מצד ממשלת לבנון וצבא לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו, המצב דומה למאמץ לריקון ברכת מים, כאשר היא ממשיכה להתמלא מהצד השני, בהספק גבוה יותר.

מה שכל כך קשה למתווכים האמריקאיים להבין – גם ביחס לפירוק חיזבאללה מנשקו, וגם ביחס לפירוק חמאס מנשקו – הוא החמקמקות האין סופית, העורמה והתחבולה היצירתית של ארגוני ההתנגדות.

באופן אנושי, לאו דווקא מתוך מניעים זדוניים, לכל הגורמים העסוקים במאמצי פירוק הנשק, יש דחף מובהק להוכיח הצלחה במשימה. הרצון הוא לסיים את המשימה ולשוב הביתה בשלום. לכן, גם לצבא לבנון, וגם למתווכים ולמפקחים האמריקאיים יש סיבה טובה להציג מצגי ראווה של הצלחה בפירוק הנשק, בהתעלמות מכל מה שממשיך להתקיים בממד הסמוי.

כך פעלו גם הרוסים וצבא אסד במאבק נגד המורדים בדרעה ובדרום סוריה. בהסכם שחסך לחימה עד הכדור האחרון העדיפו להעביר את ארגוני המורדים לצפון סוריה לאידליב, שם התארגנו כוחות אלה מחדש בתמיכה טורקית משם יצאו בדצמבר 2024 למהלך המכריע להפלת המשטר.

זו הדינמיקה האנושית, שבה פתרון אלגנטי של הבעיה הנוכחת היום, מחולל ביום למחרת בעיה חדשה

חיזבאללה ואיראן מגלים בימים אלה ביטוי מרתק של חשיבה אסטרטגית גמישה. בחיזבאללה מכירים בכישלון רעיון המלחמה עמו הגיעו לאוקטובר 2023, וביצירתיות מסתגלת, עמלים בימים אלה על יצירת רעיון מלחמה חדש, מגובה באמצעי הלחימה החדשניים בהם רחפנים וכטב"מים.

בתנאים אלה מדינת ישראל צריכה לפעול בשני הערוצים במקביל. מצד אחד להמשיך בכנות במאמצי המו"מ עם ממשלת לבנון, מצד שני להתכונן במבט חדש ולא מקובע למלחמה נוספת עם חיזבאללה. 

[לאוסף המאמרים על רעיון ההתנגדות המוסלמי, 'אל מוקוואמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על רעיון ההתנגדות המוסלמי, 'אל מוקוואמה'.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שורשי השנאה בין השיעים לסונים.
• הרחבת המושגים: הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), רעיון ההתנגדות המוסלמי, 'אל מוקוואמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 11/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), שורשי השנאה בין השיעים לסונים, ייצור ידע, 6/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפנים השונות של ההסתגלות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/6/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.