גד 'שץ' פלום

גד 'שץ' פלום – מהאכזריים והקטלניים שבעבריינים – מהווה חולייה מקשרת בין דור העבריינים הישן מ"העידן הרומנטי" לכאורה של הפשע בישראל – בשנות השבעים של המאה הקודמת; לבין דור משפחות הפשיעה המאורגנת ותופעות 'הפיגועים הפליליים'. הוא החל את פעילותו בצד עבריינים כשמעיה אנג'ל, הרצל אביטן ויורם לנדסברגר, אבל הידע רב שלו בתחום החבלה כבר שייך אותו לעידן אחר. הוא היה מהראשונים לחסל את יריביו באמצעות הטמנת מטען למכוניתם והפעלתו (מיוחסות לו כעשר רציחות). החיסולים שביצע הביאו עליו לבסוף את חיסולו, בגיל 51 בלבד.

פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה של אי תכנון – 'לזרום' עם אי הודאות…

המצדדים באסטרטגיה של אי תכנון גורסים כי אין טעם לתכנן; כיוון שעצם התכנון גורם נזק. זאת, כיוון שגם אם נקטין את מרווח אי הוודאות בעבודת תכנון קשה, עדיין הוא יהיה גדול דיו כדי להפוך את התכנון ללא רלוונטי; ולאלץ את המבצעים להתמודד עם תוצאות בלתי צפויות למכביר…

יורם לנדסברגר: אין היום עבריינים כאלה…

ב- 21 במרץ 2019 העלה כתב הפלילים המיתולוגי, בוקי נאה, פוסט בדף הפייסבוק שלו, ובו תמונה מדהימה: יורם לנדסברגר – שכונה "יורם היפה" ו"החתול המטפס" – עבריין מפורסם שהפך לסלב; ב"עידן הרומנטי", לכאורה, של הפשע בישראל – שמחופש לדמות מיתולוגית אחרת: קצין המשטרה אפרים ארליך (קרמשניט)…

גרשון הכהן: דו"ח המבקר – הנחות יסוד שגויות ביחס למעשה האסטרטגי

הדיון הפוליטי והתקשורתי בסוגיות דו"ח המבקר בסוגיית מנהרות החמאס ומבצע 'צוק איתן', מבטא הנחות יסוד שראוי להעמידן לדיון ביקורתי גלוי. הן מבוססות על מודלים הנלמדים בעולם האקדמי במדע המדינה, במנהל עסקים ובהנדסת ייצור. מול הסדר האידאלי הרצוי – המוכוון על פי אמות המידה הנרכשות בתחומים אלה – נדרשת נקודת מבט אחרת, המגיעה מבית הספר של החיים, ומונעת מתוך כבוד בסיסי לקשיי המציאות במלוא ממדי מורכבותה.

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנות הרמב"ם

הרמב"ם בספרו הפילוסופי מורה נבוכים נותן טעם נועז לעשיית הכרובים במשכן. הסיבה לכך היא הדרישה מההמון שיאמין במציאותם של מלאכים. הכוונה במונח 'מלאכים' היא למכלול כוחות הטבע שהיקום פועל על פיהם. הן המקרא והן ספרי הנביאים משתמשים במונח 'מלאך', אבל הכוונה אינה אלא לחוקי הטבע הקיימים. בנוסף מלאך הינו כוח רוחני שבאמצעותו הנביא מקבל את נבואתו.

אלעד רזניק: בין הרתעה לפייסנות

להרתעה יש אחות תאומה שטנית – פייסנות. קיימים שני סוגי מנהיגים בעולם – המרתיע והפייסן. כולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן. הפייסן מבטיח שלום קצר מועד. ממשל אובאמה קרא לזה דיפלומטיה חכמה. כל פעם שהמתח גדל בעקבות אירוע כלשהו, ממשל אובאמה דאג לנטרל את האירוע באמצעות וויתורים דיפלומטים. הבעיה שחייה של הפייסנות קצרים…

אבי הראל: כרובי המשכן ופרשנותו של ר' משה נתן

בגישתה של המאגיה האסטרלית (מאגיה המבוססת על אסטרולוגיה) יש ניסיון מעניין להתמודד עם אחד הקשיים הגדולים ביותר במעשה המשכן, והוא הציווי על עשיית פסל הכרובים…

מתי הורה מתעלל עלול לרצוח את ילדיו?

מתי יש חשש סביר שבעלים מתעללים ירצחו את ילדיהם כנקמה באשה, קרבן ההתעללות? בדרך כלל, כשמתקיימים שני סימנים מעידים יחד, גדל מאוד הסיכון לילדים: הראשון, שהמתעלל לא פתח אמפתיה משמעותית לילדיו; ושהשתמש בהם גם בעבר ככלי סחיטה מול אשתו/בת זוגו. השני, כאשר האשה עזבה את המתעלל; או כשהיא נחושה, לדעתו, לעזוב.

דויד וייסבורד: האם שיטור 'נקודות חמות' מוביל בהכרח לשירות משטרתי לא הוגן או פוגעני, או שניתן למקסם שירות הוגן יחד עם האפקטיביות של גישות שיטור פרואקטיביות?

בעוד ש'שיטור הנקודות החמות' הוכיח עצמו כאפקטיבי במניעת פשיעה, הלך והתפתח נרטיב האומר, שגישה זו יחד עם גישות אחרות של פיקוח על הפשיעה הן בלתי הוגנות ואף ברוטליות. במאמר זה בוחן פרופ' דויד וייסבורד – חתן פרס שטוקהולם (הנובל של הקרימינולוגיה) נרטיב זה, שהולך ונעשה מקובל, ומאתגר כמה מהנחות היסוד שלו, ומציע נרטיב נוגד שבבסיסו ההנחה שניתן לשלב שיטור 'נקודות חמות' יחד עם גישות המעודדות הערכות חיוביות של הציבור את לגיטימיות המשטרה.

אבי הראל: "והיה כי יצעק אלי" לפי משנתו הפילוסופית של הרמב"ם

הרמב"ם רואה בתפילה יסוד מרכזי בעבודת האל, והוא אף מבסס את חובתה על פי פסוקי המקרא. התפילה הינה לדעתו, כלי חשוב ביותר בהשגת חברה מוסרית וצודקת כמו גם ככלי רוחני הבא להפנות את האדם ואת כוח מחשבתו לעסוק בעולם הרוחני תוך עזיבת העולם החומרי…