גרשון הכהן: גישת רבין ולא גישת קלינטון

ללא אחיזה מתמדת בשטחי C במלואם, אין למדינת ישראל גבולות בני הגנה. האופן האישי בו התווה רבין את מרחבי C מגלם את הבנתו מרחיקת הראות, לחיוניות אותם מרחבים שמעבר לקוי 1967, בהם מתחייבת אחיזה ישראלית מלאה. הגיעה העת להדגיש כי יש יותר מדרך אחת למימוש הגיון שתי המדינות. מתוך הבנה מחודשת של האינטרס הביטחוני הישראלי במרחב C, מדינת ישראל צריכה לפעול שם, למימוש הפוטנציאל הנחוץ לה, במלוא תנופת הבניה.

אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת – כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!

גרשון הכהן: אמנת שנגן גוועת. והלקח?

החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?

חגית לרנאו: הנשיא שניסה – אובמה ומערכת אכיפת החוק

בתחילת ינואר פרסם נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה, מאמר מפורט ב-Harvard Law Review. במאמר מתייחס אובמה לקשיים עמם צריכה להתמודד מערכת אכיפת החוק בארצות הברית ומפרט את הפעילות שהוא וצוותו עשו, על מנת להפוך את מערכת אכיפת החוק בארצות הברית לשוויונית יותר…

אבי הראל: וחרב אין ביד דוד…

הרג גוליית ביד דוד נחשב לאחד מסיפורי המקרא הידועים ביותר. המיתוס שהוא מעצב בתוכו נשאר בזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי של כל הדתות. אולם לא ניתן להתעלם מהקושי שיש לסיפור, מקבילות ההופכות זיכרון היסטורי זה על פניו…

חגית לרנאו: העתיד כבר כאן

למידע הדיגיטלי המפורט – הנצבר ונשמר במאגרים של חברות מסחריות – יש ערך רב עבור מערכות אכיפת החוק, לצורך פענוח פשעים, שליטה או פיקוח על אוכלוסיות. ככל שתתפתח הטכנולוגיה עתידות שאלות הקשורות לבעלות על המידע, וכן למתח בין פרטיות ומגוון רחב של אינטרסים מסחריים וחברתיים להתחדד ולעמוד במוקד סוגיות משפטיות.

ולדימירסקי ואדרעי: הליניאריות של האתיקה המשטרתית

אחת הטעויות הקשות – שמחירן עצום – היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה, לכך בתחום אכיפת החוק, הינה אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה ב- 1997. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני אלא של "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה. זה היה סוג של פתרון לינארי, שיש לו, לכאורה, קשר ישיר בין הבעיה (תרבות של שקר, אלימות משטרתית וכדומה…) לפתרון (משמע, יטמיעו – מה אסור ומה מותר -ויחדלו מלעשות רע…)… את המחיר משלמת המשטרה עד היום!

ספיר וגור-לוי: הליניאריות של גירוש פעילי החמאס, 1992

אחת הטעויות הקשות, שמחירן עצום, היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992: פעילי הטרור הוצגו כקרבנות; ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני; העברת ידע טכנולוגי – כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה – שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים; ותורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם – וביניהם טרור המתאבדים – הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.

מרגלית צנעני לא לבד: הזמר המזרחי והפשע המאורגן

פיצוץ האזהרה במכוניתה של הזמרת, מרגלית צנעני, שהדהד בישוב אזור ב-10 לינואר 2017, חידד שוב את מה שידענו מזה שנים, שיש קשר ברור ומובהק בין הזמר המזרחי והפשע המאורגן בישראל, שאותו הציפה התקשורת. כך למשל ידענו על אינטראקציות בהקשרים שונים שבין זמרי זמר מזרחי – כחיים משה, זוהר ארגוב, קובי פרץ, בני אלבז, מושיק עפיה, מאיה בוסקילה, שרית חדד ואחרים – לפשע המאורגן… למה?