למדינות יש 'גבולות משפטיים' של הטריטוריה הלאומית שלהן; ואולם יש להן גם 'גבולות אסטרטגיים', שלהגנתם יהיו מוכנים לצאת למלחמה. זו הדרך, למשל, להבין את משבר רוסיה אוקראינה בינואר 2022.
הפלת המל"ט האיראני, התקיפות הישראליות בסוריה והפלת מטוס הקרב הישראלי - את האירועים הללו צריך למקם בפרספקטיבה אסטרטגית רחבה: מי שמעוניין לעצב את המרחב שבו הוא חי, אל לו להירתע מחיכוך אקטיבי עם האויב. מי שידע לנצל את המעורבות האקטיבית הזו לקידום האינטרסים שלו, עשוי להגדיל את הסיכוי מנוע 'מלחמה הגדולה', או להגיע אליה בתנאי פתיחה טובים יותר.
מי שפועל בסוריה ונוטל חלק במעורבות ממשית בהתרחשות, קונה את מעמדו כשותף שיש להתחשב בו בעיצוב הסדר החדש. זו מתכונת השיקולים, המכוונת גם את הגיון קבלת ההחלטות הישראלי, וזו בין היתר גם סיבת התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה וירי טיל אס. אי 5 סורי, כנגד מטוסי חיל האוויר. מה שנכון לגבי שאר מדינות האזור, נכון גם לישראל: ההבנה שאם לא תיצור את וקטור החיכוך האקטיבי במגמה הנדרשת לה, לא 'יספרו אותה' ואת האינטרס שלה בכינון העקרונות למתכונת הסדר החדש הצפוי להתגבש.
