משה כהן אליה: המניפולטור של ההרכבים

תקציר: הצעת החוק בנוגע לקביעת הרכבים, היא טובה, וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

המאמר מבוסס על פוסט שפרסם פרופ' משה כהן אליה בטוויטר, ב- 2 ביוני 2026.

* * *

תמצית: ב- 2 ביוני 2026, התקיים דיון בוועדת החוקה על הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, בנוגע לקביעת הרכבים. ההצעה בבסיסה היא טובה וקובעת כי הרכבים בבית המשפט העליון ייקבעו בהגרלה. הדיונים האחרונים בבג"ץ מלמדים שהצעת חוק כזו יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר בשינוי מבנה הכוח בישראל, בהשוואה להרבה רפורמות רחבות היקף אחרות, שיש סבירות גבוהה שייפסלו בבג"ץ.

התחביב של עמית

ב- 1 ביוני 2026, דחה בג"ץ את העתירה נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראשות המוסד, ברוב של 2–1: שטיין וגרוסקופף מול ברק-ארז. ובפסק הדין בעניין מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ, שוב היה רוב של 2–1: שטיין וכנפי-שטייניץ מול עמית בדעת מיעוט. שימו לב, לעומת זאת, להרכב בעניין המינוי לעיתון "הארץ": ברק-ארז, רות רונן וחאלד כבוב. אין הרכב קיצוני יותר בעליון לכיוון השמאל (יחד עם עמית זהו ההרכב ההיפר-אקטיביסטי ביותר). ותשאלו את עצמכם מה תהיה התוצאה, שלא לדבר על הבג"ץ נגד מינוי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, עתירה מופרכת ופוליטית מובהקת שאמורה להידחות על הסף, ושוב הרכב עם רוב ברור להיפר־אקטיביסטים: ברק-ארז, רות רונן ושטיין כדעת מיעוט אפשרית.

עד לפני שנה התחביב של עמית היה לקבוע הרכבי סניוריטי בתיקים עקרוניים – הוא, סולברג וברק-ארז. גרינצייג דיווח שסולברג נכנס ללשכתו של עמית והודיע לו שהוא לא מוכן להיות עוד עלה תאנה ברוב ידוע מראש. אז עמית ויתר על זה ועבר לקומבינות מסוג אחר, ובין היתר למניפולציות ביומן שלו, שאותן עשה רק כדי שיוסף אלרון לא ישב בדיון הנוסף בעניין נציבות שירות המדינה. גם כאן דווח על שיחת צעקות בין השופט דוד מינץ, שאישר את הבקשה לדיון נוסף, לבין יצחק עמית. מינץ זעם על המניפולציות של עמית, שנועדו להבטיח שפסק דינו יעמוד בתוקפו בדיון הנוסף.

בית המשפט העליון מחולק באופן הבא:

הקבוצה ההיפר-אקטיביסטית כוללת את עמית, ברק-ארז, כבוב ורונן – וגרוסקופף הוא חלק ממנה, למרות שהיה מינוי של איילת שקד בהמלצת פרופ' פרידמן. גרוסקופף, בבסיסו, אינו היפר-אקטיביסט, אבל מבחינה סוציולוגית הוא משתייך לאותה קבוצה, ולכן התיישר כמעט לחלוטין עם ההגמוניה הישנה, למעט הבלחות קטנות, כמו במקרה גופמן.

הקבוצה האחרת – שאני מתקשה לכנות אותה שמרנית, אך יש בה גוונים שונים – כוללת את סולברג, מינץ וכנפי־שטייניץ, בצד אחד המובהק יותר, ואת וילנר ושטיין בצד השני. יחיאל כשר ממוקם בין ההיפר אקטיביסטים לבין הקבוצה הזו.

ב- 2 ביוני 2026, התקיים דיון בוועדת החוקה של הכנסת בנוגע להצעת החוק של שמחה רוטמן לקבוע את ההרכבים בהגרלה. לקראת הדיון סוף־סוף התעוררה הנהלת בתי המשפט והודיעה שהיא מגבשת נוהל בנוגע לקביעת הרכבים. כלומר, היא למעשה מודה שעד כה עמית וקודמיו עשו מה שבא להם. ואכן, קיימת סדרת מאמרים שפרסם פרופ' יונתן גבעתי מהאוניברסיטה העברית, החושפת מניפולציות בקביעת הרכבים בעליון. גבעתי, שהתמחה בבית המשפט העליון, מכיר היטב את הקליקות בעליון ואת המניפולציות הנעשות שם בהקשר זה.

בתי משפט חוקתיים רבים בעולם יושבים בהרכב מלא, ולכן החשש ממניפולציות בקביעת הרכבים קטן יותר. גם בית המשפט העליון האמריקאי יושב בהרכב מלא. בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית נהוגה הגרלה לצורך קביעת הרכבים. לעומת זאת, בשיטה הבריטית, שממנה צמח המשפט הישראלי, הסמכות מסורה בדרך כלל לנשיא בית המשפט, כפי שנהוג בבריטניה, בקנדה ובישראל. ככל שבתי המשפט באותן מדינות נטלו לעצמם יותר כוח פוליטי, כך גדל גם הפוטנציאל למניפולציות בקביעת הרכבים, ויש מחקרים המצביעים על כך.

במקום להעביר רפורמות רחבות היקף, שלא בטוח שתהיינה אפקטיביות בהשגת מטרת קריסת היוריסטוקרטיה המושחתת של ישראל, המוקד היה צריך להיות, בראש ובראשונה, הטלת חובה לקבוע הרכבים בהגרלה. זה היה מבטיח תוצאות אופטימליות יותר ומונע מעמית לבצע עוד ועוד מניפולציות בהרכבים. פעם הוא עוד טרח להצדיק את עצמו בתירוצים כאלה ואחרים. היום נדמה שהוא כבר איבד לחלוטין את הבושה, ואינו דופק חשבון לאיש במאבק לשימור ההגמוניה.

הרי כל שופטי העליון אמורים להכיר את המשפט החוקתי, ואין כל סיבה שברק־ארז, שפרסמה ספרים במשפט מינהלי, תשב דווקא בתיקים מינהליים, על כל ההטיה הפוליטית המזוהה עם הקו שלה. הכלל החד־משמעי צריך להיות הגרלה, בוודאי בתיקים בעלי פרופיל פוליטי מובהק.

[לאוסף המאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מהפכות צבע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• אוסף המאמרים על 'מהפכות צבע'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף מאמרים על 'משחק ההרכבים' בבית המשפט העליון, ייצור ידע, 7/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט'. מדינת עומק באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'מהפכות צבע', ייצור ידע, 7/3/26.