יחזקאלי ואונגר משיח: מיפוי איים של ידע ומיפוי בעלי ידע ספציפי בארגון

[בתמונה: איים של ידע... אילוסטרציה. למקור התמונה: Photo by Asad Photo Maldives from Pexels]

[לאוסף המאמרים על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

קהילות ידע או איי ידע או קהילות מקצועיות (CoPs - Communities of Practice) הן קליקות פתוחות. משמע, קליקות שמקיימות קשרי גומלין בין חבריהן לסביבה שבה הן פועלות; ומחליפות איתם חומר, אנרגיה ומידע.

בנוסף, הקשרים בין חבריהן עשירים והדוקים הרבה יותר מאשר קשריהן עם החוץ (ראו את תרשים הרשת למטה).

למרות זאת, קשריהן עם החוץ מאפשרים להם דינאמיות וגמישות רבה יחסית, ויכולת התאמה לנסיבות משתנות. הן יכולות, עם הזמן, גם לספוח אליה חברים מקבוצת האם, או לאבד חברים לקבוצה הגדולה או לקליקות אחרות בתוכה.

[להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה פתוחה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן]

[בתמונה: שתי 'קליקות פתוחות'. הרשת עובדה במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON. חברת 'ייצור ידע']

קהילות ידע נוצרות בקבוצות אנושיות, כתוצאה מתחומי עניין משותפים ומרצון ללמידה משותפת. יתרונן הגדול בכך שהן משתפות - בנוסף לידע הגלוי - גם ידע סמוי, לא פורמלי ( tacit / informal knowledge). לכן, מיפוי קהילות הידע ויכולת ניווטן לטובת הארגון היא שאיפתו של כל ארגון בסביבה תחרותית!

המתודולוגיה של ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) מאפשרת לנו למפות את איי הידע הארגוניים ואת חלוקת הידע בין העובדים/המנהלים. טכנולוגיה זו היא חלק ממה שמכונה ניתוח אנשים (People Analytics) או ניתוח משאבי אנוש (HR Analytics)]. היא מסייעת למנהלים ולמנהלי משאבי אנוש להכיר צדדים נראים פחות של ארגוניהם, כמו גם לקבל החלטות לגבי עובדיהם.

[להרחבת המושג, 'ידע', לחצו כאן] [למאמרו של Valdis Krebs: 'איתור קהילות ידע בארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ניתוח אנשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

איך מתבצע המיפוי הארגוני ומהם התוצרים המתקבלים?

המיפוי הארגוני אינו שונה מהתהליך הרגיל של אבחון וניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis); ומתבצע במשלוח שאלון קצר לעובדים, במטרה למפות את מקומם ברשת הארגונית.

הארגון מגדיר את ערכי הידע החשובים לו למיפוי ולטיפוח; והמיפוי הארגוני עושה את היתר, בשלושה תחומים עיקריים:

התחום הראשון: מה משקלם של ערכי הידע הארגוניים בעיני העובדים?

  • באיזה תחומים מתרכז הביקוש הגדול ביותר לידע של העובדים?
  • מהם תחומי הידע הזניחים?
  • אילו ערכי ידע הארגון לא ציין; והעובדים לעומת זאת, זקוקים להם?

[בתמונה: משקלם של ערכי הידע שהציב הארגון. הנתונים עובדו במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON. חברת 'ייצור ידע']

התחום השני: כיצד מתחלק כל אחד מתחומי הידע בין אנשי הארגון

ניתוח רשתות ארגוניות מציף את אלה האוחזים בידע הארגוני בכל תחום ותחום. לגבי כל אחד מהתחומים, נקבל גרף המציין את האוחזים בידע, בסדר יורד במידת חשיבותם לארגון (ראו התרשים למטה):

[בתמונה: משקלם של ערכי הידע שהציב הארגון. הנתונים עובדו במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON. חברת 'ייצור ידע']

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

התחום השלישי: האם העובדים / המנהלים האוחזים בידע ספציפי מהווים קהילת ידע, או כל אחד לעצמו?

ניתוח רשתות ארגוניות בוחן את קשרי הגומלין, שבין אנשי הארגון המחזיקים בידע, ואת איכותם של הקשרים הללו:

  • האם האוחזים בידע מהווים קליקה / קהילת ידע (כמו התמונה בתרשים הרשת למטה); או כל אחד לעצמו? 
  • במידה והאוחזים בידע אינם מחוברים, יש אינטרס לארגון לחבר ביניהם בדרך של קישוריות ארגונית; כדי שהידע שלהם יגדל ויעמיק בדרך של אינטראקציה ביניהם.
  • שימו לב לקליקה הפתוחה - המהווה קהילת ידע - המסומנת בקשרי גומלין עבים משמאל. קהילת הידע הזו משתפת ידע עם יתר חברי הארגון ומקבלת ממנו משובים.

זה המצב באופטימלי שאליו צריך לשאוף ארגון בכל אחד מתחומי הידע החשובים לו...

[בתמונה: שימו לב לקליקה המסומנת בקשרי גומלין עבים משמאל. קהילת הידע הזו משתפת ידע עם יתר חברי הארגון ומקבלת ממנו משובים. זה המצב באופטימלי שאליו צריך לשאוף ארגון בכל אחד מתחומי הידע החשובים לו... הרשת עובדה במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON. חברת 'ייצור ידע']

[לאוסף המאמרים על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול המשאב האנושי בארגונים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

5 thoughts on “יחזקאלי ואונגר משיח: מיפוי איים של ידע ומיפוי בעלי ידע ספציפי בארגון

  1. Pingback: רישות (נטוורקינג) - אריגה וטוויה של רשתות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: טכנולוגיה וארגונים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: (כמעט) הכל על ניהול משאבי אנוש באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: הכל על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  5. Pingback: קליקות לסוגיהן באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.