האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אובססיה היא כוח נפשי רב־עוצמה, אך מסוכן. היא מציעה משמעות בעולם מורכב, אך גובה מחיר של עיוורון, קיטוב ולעיתים הרס. חברה בריאה ופרט בריא זקוקים ליכולת להחזיק רעיונות בעוצמה, מבלי להפוך לעבדיהם. היכולת לספק, להשהות שיפוט ולהכיל מורכבות אינה חולשה, אלא חומת ההגנה המרכזית מפני אובססיה הרסנית.
המאמר מוקדש להיבטים החיוביים של תופעת ה'יהיה בסדר' הישראלית. בהיבטים השליליים עסקנו במאמר קודם. הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה. לצד ההשלכות המסוכנות, ה'יהיה בסדר' מבטא גם את היכולת להעז וליטול סיכונים, ואת האמונה ככוח מניע. הוא מאפשר גמישות, יצירתיות, פתרון בעיות בשטח, וסולידריות בעתות משבר. כשמערכות פורמליות קורסות – דווקא האלתור מציל חיים.
על פרשת הדרכים הקשה בה ניצבת בימים אלה מדינת ישראל, מרחפת השאלה המטלטלת את מדינת היהודים משחר ימיה, מה בכל השנים הצליחו להקים כאן, מדינה ריבונית או לא יותר מוועד קהילות?
בשנה ה 77 לעצמאותה, קשה למדינת ישראל לחגוג. זה לא רק מצוקת המלחמה שאינה מסתיימת, זו מצוקה קשה יותר הכרוכה באבדן דרך. חזון לאומי – שהייה פעם משותף לרבים הפך לשנוי במחלוקת. בתנאים אלה, קשה להנהיג מדינה, בוודאי במצבי חירום. כאשר אין למנהיג ברמה הלאומית התחלה של אמון כי טובת הממלכה בראש מעיניו, מצטמצמת יכולתו לקבל החלטות ריבוניות. בחולשה זו מכירים אויבי ישראל ומנצלים אותה במיטב תבונתם.
אנו מתקרבים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אדולף היטלר היה אחד המהמרים הגדולים מכולם בהיסטוריה של העת החדשה, עד שכמו כל מהמר סדרתי, התהפך עליו מזלו. המאמר עוסק בהימורי מדיניות (Policy Gamble): מצב שבו מקבל ההחלטות בוחר מהלך הכרוך באי-ודאות רבה, אך עם פוטנציאל לרווח גבוה – לרוב, תחת לחץ זמן, מידע חלקי ותחושת דחיפות. זהו מהלך שאין ממנו דרך חזרה: אין בו "שמור וצא", כמו במשחק מחשב.
לא תמיד כדאי להלחם חזיתית למול חומה בצורה. צריך לדעת להרפות, לוותר ולהבין, שהמאבק רחוק מלהסתיים, מחר יום חדש, ובינתיים נכון להכיר בחולשה, כי הכרה כזו מול מציאות בלתי רצויה, היא חוזק!
לב הרעיון הציוני הוא להיות נפעם ומודרך על ידי חלום אינסופי. וכאן, את מי שיש לו חלום שבאמת מפעיל אותו, הפכו ל״משיחי״. בדרך הזו – שממוקדת רק בניהול טכני חסר חזון עליון – אין עתיד ואין רוממות רוח למדינת ישראל. אם תרצו, זה בסיס משבר חוסר האמון במנהיגים ובמוסדות, שכל רצונם לנהוג את המדינה.
יש ביניכם שיקדשו את רונן בר כ'שומר סף'. אחרים בזים לו וסבורים שעליו להישפט. אבל אלה גם אלה יכירו בתכונה אחת באופיו, שלא ניתן להתעלם ממנה: הוא שוויצר גאוותן ומלא בעצמו. עכשיו תחשבו על ראש אמ"ן בעת טבח ה- 7/10, אהרן חליבה, וגם על ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, האלוף אליהו (אלי) זעירא. מסתבר שלמרות שהצניעות היא הכלי החשוב ביותר של איש המודיעין, הטיפוסים הללו, המלאים בעצמם, נמשכים כמו פרפרים לאש לראשות ארגונים מודיעיניים…
מאז נובמבר 2022, לא יורדת המילה 'בגידה' מסדר היום הלאומי בישראל. המקרה הבולט האחרון הוא האשמתו של יאיר גולן בבגידה, אחרי שקבע כי: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", משפט שהדהד הרבה ברשתות הערביות והבינלאומיות… במאמר זה אנתח את המושג בגידה, ואת השלכותיו.
מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?". בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.
