קבלת החלטות

סביבה מורכבת מלא מעט מרכיבים וכולם נחשבים: על כולם ניתן לפעול, כדי ליצור שינוי… רק שאף אחד מהם לא מספיק לכשעצמו; ואינו מייצר שינוי מבפנים החוצה!

מישהו צריך להסביר למקבלי ההחלטות שהסיפורים של חכמי חלם כמו זה שישבו חכמי חלם שבעה ימים ושבעה לילות והחליטו על חפירת בור שלישי כדי להכניס לתוכו את האדמה של הבור השני, לאחר שהכניסו לבור השני את האדמה שהוציאו מהבור הראשון – זה סיפור היתולי ולא ספר הוראות כיצד מקבלים החלטות…

כשאתה בצבא, לא נעים לך; ואתה שומר את המחשבות על איכות ההנהגה הצבאית לעצמך. ואז, הם משתחררים ונכנסים לפוליטיקה; ואתה מבין, שכל מה שחשבת עליהם בצבא, אשכרה נכון; ומדובר בחבורה של שלומיאלים בינוניים, שבאמת לא מבינים מימינם ומשמאלם.

זה כמעט אנושי, כביכול, שההחלטה תתקבל אך לא תתבצע. כמו ההחלטה להתחיל דיאטה ממחר; או להתחיל להתאמן ממחר; או להפסיק לצעוק. החלטות הכרוכות בשינוי גדול, ספק אם תיושמנה!

קבלת החלטות היא תהליך, ואין לאף אחד מונופול על החלטות טובות, כלומר הטענות כי היו צריכים לקבל החלטה כזו או אחרת, זה חוכמה שבדיעבד שלא ממש עוזרת. החוכמה היא לבנות תהליך כזה שיעלה את הסיכויים לקבל החלטה נכונה – ולא פחות חשוב – לבצע את ההחלטה כפי שהתקבלה.

יעקב הכין את עצמו לפגישה עם עשו בשלוש דרכי פעולה אלטרנטיביות שונות:
דרך ראשונה הייתה שיטת המתנות (הדורון);  יעקב שלח לעשו לקראת הפגישה הרבה מתנות בתקווה שעשו יתרכך. הדרך השנייה הייתה התפילה שיעקב ביקש מהקב"ה שיעזור לו.
הדרך השלישית התכוננות למלחמה.

בתאריך פרסם הכתב רועי שרון ב'כאן 11' כי מערכת הביטחון בלמה צעדים שהדרג המדיני קידם ונראו לה מוגזמים.
'גיבור' הכתבה הוא מפקד פיקוד המרכז לשעבר, האלוף רוני נומה, שעל פי הכתבה "תמרן את הקבינט בגל הטרור לפני כחמש שנים, שכונה "אינתיפאדת היחידים". רק שמה שרועי שרון מכנה 'תמרן', אלה השפעות גומלין לגיטימיות ובריאות בין הדרג הצבאי למדיני…

מה קורה כאשר אנו מבקשים להשיג מטרה בעתיד; אולם אין בידנו כל מידע על ניסיון קודם – לא שלנו ולא של אחרים – בדרכי הפעולה שיכולות להביא להשגת אותה מטרה? במקרים אלו התכנון שלנו הוא בגדר הימור מוחלט. אין מומחים לעתיד ומפלס אי הוודאות גבוה מידי כדי שנוכל לנווט את עצמנו באפקטיביות. דרוש לנו ידע חדש בדחיפות. אלה המקרים הקלאסיים בקבלת החלטות שבהם נכון לנקוט בגישה הקרויה "סוף מחשבה במעשה תחילה".

אחת האמירות המרתקות בנוגע לטרור האסלאמי הקיצוני, באה מפיו של עבדאללה בן זאיד, שר החוץ של האמירויות. כתגובה לשאלת עיתונאית הוא מפסיק לדבר בערבית תחת תרגום ועובר לאנגלית. שימו לב…