האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הספרות מלמדת אותנו כי עוררות רגשית גבוהה היא אחד התנאים ליצירת מסוגלות עצמית נמוכה; היא יוצרת תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, מולידה תחושות של כישלון, תסכול, פגיעה בהערכה העצמית ופגיעה בתפיסת המסוגלות העצמית. אבל, יתכן גם מצב הפוך!
ב- 30 באפריל 2020, נורה גבר בן 40 למוות בראש העין על ידי שוטר, לאחר שדקר אותו. השוטר נפצע קל. זהו מקרה קלאסי של הגנה עצמית; אבל, יש פה בכל זאת כשל. לא של השוטר אלא של תורת הפעלה של המשטרה בטיפול במצבים כאלה, כמערכת…
מוטיבציה היא תופעה חמקמקה ועמומה, לא ידועה עד תום, לא לעובדים עצמם ולא להנהלת הארגון. היא מודדת – אם בכלל – תמונת מצב לרגע מסוים, שבספק אם הוא משקף את התמונה בכללותה. לא בכדי נמצאו בספרות המקצועית, עד 1981, לא פחות מ- 140 הגדרות שונות למוטיבציה… ומי יודע מהו המספר כיום… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: אצל מנהיג אג'ילי אין "ייהרג ובל יעבור". יש גמישות אסטרטגית ועורמה. המטרה האסטרטגית היא תמיד לנגד עיניו: כשיש הזדמנות, מנצלים אותה כדי להתקרב אליה; וכשמופיע איום משמעותי נסוגים לאחור; ומחפשים גם בו את ההזדמנות… המאמר מסביר גמישות אסטרטגית / אג'יליות מהי, כשראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון – גדול האסטרטגים שידעה ישראל – משמש לנו כמקרה בוחן.
אנחנו האזרחים. אנחנו בעלי הבית של השוטרים. אנחנו קבענו שאנחנו יודעים להיזהר בדיוק כמו המנהיגים שלנו ולא צריכים שוטרים שיעזרו לנו בכך. ואנחנו החלטנו שאכיפת הסגר בחוצות – למעט מוקדי התפרצות – כבר איננו לגיטימי. אז שוטרים יקרים, תגידו את זה למפקדים שלכם; ואם הם יתעקשו לשלוח אתכם שוב, שוב יחזרו הקטעים הללו על עצמם, עד שהשכל הישר יחזור למי שאמור להחליט!
בימים אלה אנו עדים לכך שהקרדיט הציבורי למשטרה נמוג והולך. את מקום הכבוד וההערכה לשוטרים שחווינו בתחילת ימי הקורונה ממלאים סרטונים ברשתות החברתיות, המתארים מרדף אבסורדי אחרי גולשים בים; איזוק ושימוש בכוח נגד אמא שטיילה יחד עם בנה בים; מרדף אחר רץ בודד בפארק ריק; וכדומה. התשואות – שלהן זכתה המשטרה בתחילת ימי הקורונה – מפנות את מקומן לביקורת, שמגיעה עתה מאוכלוסיית הרוב, על מדיניות האכיפה שלה…
את המושג "אסטרטגיית יציאה" – בשימוש שנעשה בו, בארץ ובעולם, בהתמודדות עם הקורונה – ניתן לקטלג לז'אנר "בולשיט בניהול" (Bullshit in Management), שמתרכז במקומות שבהם יש כסף גדול שניתן 'לשרוף' על מומחים, בעזרת תיאוריות ריקות מתוכן. התיאוריות הללו מצוטטות על ידי סטודנטים ומרצים והופכות לבסוף לחלק מהתורה. הבדיחה על חשבוננו!
קבוצה (Group) היא מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים. תורת הקבוצות בסוציולוגיה (Sociology of Groups) רואה בקבוצה החברתית את מבנה היסוד בחברה. ענף זה בוחן כיצד קבוצות נוצרות, מתפקדות, משפיעות על חבריהן ומקיימות אינטראקציה עם קבוצות אחרות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קבוצות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: עמוס דב סילבר משתחרר, סוף סוף, למעצר הבית; הזדמנות נוספת לעסוק בפרדוקס שמציבים לנו דמותו ופועלו: מצד אחד, מתריס נגד המערכת; שעבר על החוק, נענש ויענש… מהצד השני, הוא נתן לצרכני הסם אפיק סטרילי, נקי מעבריינים; ושימש סמן חברתי למערכת האכיפה, שמאותת לה שבתחום הסמים, פער הרלוונטיות שלה הגיע לנקודה שמחייבת תיקון. רק על זה הייתי נותן לו להדליק משואה ביום העצמאות…
תורת המערכות המורכבות הגדירה אנטרופיה – באופן שונה מההגדרה הרגילה – כסך מצבם של מכלול הגורמים המבטאים את חיוניותה של מערכת בזמן נתון; אם תרצו, מצב מיכל הדלק שלה… בחירת שם זה לתופעות המתוארות היא בחירה בעייתית, שגורמת לבלבול מושגים. רפי וינר הציע אף שם חלופי: סוציואנטרופיה. אימצתי! אז ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הסוציו אנטרופיה על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
