פנחס יחזקאלי: האם קבוצת קמעונאות האופנה פוקס לוקה בפער רלוונטיות?

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 'אני'. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

קמת בבוקר עם קצת חום וגילית שאיבדת את חושי הטעם והריח. כל אדם בר דעת מבין שהסימפטומים מעידים על כך שיש סיכוי משמעותי שאתה חולה בקורונה; ושאתה צריך עכשיו, דחוף, הסגר ובדיקה.

ארגונים אינם שונים מאנשים וגם ארגונים חולים לפעמים. הראל ויזל וקבוצת פוקס התעוררו עכשיו עם סימפטומים שעלולים להעיד על חולי בקבוצת קמעונאות האופנה פוקס. אולי במנגנוני הניהול של הקבוצה כולה; אולי רק בדירקטוריון הקבוצה.

אם ישכיל ויזל להבין זאת ויפעל מהר לתקן, הוא יכול להרוויח הרבה מהאירוע, למרות הנזק. אם לא, אין ארוחות חינם; ונראה שמה שנראה עכשיו כמכה קלה בכנף המטוס עלול להתפתח לחולי משמעותי שתוצאותיו מי ישורם...

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Divily לאתר Pixabay]

נתחיל עם העובדות למי שאיננו מעודכן:

דירקטוריון קבוצת קמעונאות האופנה פוקס החליט על חלוקת דיבידנד לבעלים, בהיקף של 49.1 מיליון שקל; החלטה שעומדת בכללי הממשל התאגידי; אבל גרמה לויזל נזק תדמיתי וכספי לא מבוטל.

למה? גם בגלל התקופה; ובעיקר, כיוון שקבוצת פוקס קיבלה מענק של 18-13 מיליון שקל מהמדינה; שעכשיו תיאלץ להחזיר; תדמית החברה והמוניטין שלה בבעיה; וזה רק מתחיל להתגלגל... כך למשל, לייטקום, בעלת מניות בפוקס, דרשה לבטל את הדיבידנד. אחרת, תגיש תביעה נגזרת נגד ויזל, ונגד דירקטורים אחרים שלקחו עמו חלק בקבלת ההחלטה, וזאת בגין מה שהיא מכנה "נזקים שנגרמו לחברה".

פוקס בדיווח שמסרה לבורסה ציינה כי ההחלטה על חלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2019, "התקבלה לאחר בחינה מעמיקה בדבר עמידת החברה במבחני החלוקה ולרבות בהתחשב בהשלכות הקורונה, ונעשתה באופן שתואם את מדיניות חלוקת דיבידנדים אותה אמצה החברה, ולטובת החברה וכלל בעלי מניותיה". עוד מציינת פוקס כי גם ההחלטה לוותר על המענק התקבלה אף היא לאחר דיון ובחינת השיקולים הרלוונטיים, ולטובת החברה וכלל בעלי מניותיה;

נו טוב... מה כבר אפשר לכתוב כשנתפסים עם המכנסיים למטה?

זה שההחלטה אומללה זה ברור. זה שהדירקטוריון היה שמח להחזיר את מחוגי השעון זה גם ברור. זה שאם היה שם חבר אמיתי של ויזל, הוא היה שובר חלונות ושולחנות וכיסאות שההחלטה לא תתקבל, גם זה ברור.

אז, איך דירקטוריון של חברה מפוארת מקבל החלטה שכל דרדק יכול להבין, גם בזמן אמת, את הבעייתיות שלה?

הייתי מציע לויזל לחשוד; שהם לא ראו משם את מה שרואים מכל מקום אחר; כי יתכן שהם פתחו סימפטומים של סטגנציה – קיפאון; לתסמין העיקרי של המחלה הזו קוראים פער רלוונטיות: כשל ביכולת הקריאה של מציאות משתנה, שהופך אותך ללא רלוונטי לסביבה, יותר ויותר. החולי הזה, כשהוא לא מטופל, עלול להקריס את הממלכה המפוארת הזו על יושביה.

[להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

.

כאמור, כמו שאבדן טעם וריח הוא סימפטום שמעיד על הימצאות נגיף הקורונה; פער רלוונטיות מעיד על ארגון שעבר מזמן את שיאו ונמצא בקיפאון / בסְטַגְנַצְיָה (Stagnation): קבוצה שמובילה את הארגון מאבדת קשר עם המציאות ואת היכולת להבחין בפער שנפתח בין תפיסת המציאות בפועל למציאות הנתפסת על ידה.

כך נוצר היסט (Drift), קרי, שינוי זוחל בתפיסת המציאות, בין המציאות בפועל לזו הנתפסת על ידי קברניטי הארגון. הארגון מפתח נקודות עיוורון (blind spots)' משמע, נוצרים "אזורים" בתפיסת העולם הארגונית, שהגישה הקיימת בארגון איננה מאפשרת להכיר בקיומo או שהיא מדחיקה את משמעותo באופן מתמשך כך, שלא יאיים על הסדר הקיים. השינוי הזה הוא המוביל לאורך זמן לפער רלוונטיות עמוק בתפקוד הארגון:

[להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן]

פער רלוונטיות מעיד על כשלי חשיבה בדירקטוריון; שיתכן והתמכר לחשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לפיה השאיפה להסכמה עם הבעלים כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה.

איך אמר האלוף במיל' עמוס ידלין: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", אף אחד לא חושב!"...

[להרחבה בנושא: 'חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לחצו כאן]

[התמונה המקורית באדיבות דובר צה"ל]

הראל ויזל הוא דמות מוערכת ומעוררת השראה בנוף הניהולי בישראל. הוא - יותר מכל אחד - יודע לבחון אם הגוף שאותו הקים מחייב שידוד מערכות והתרעננות. שהרי, עבורנו זה מקרה בוחן לימודי. עבורו זה עלול להיות קיומי.

עכשיו, יותר מאי פעם, הייתי מציע לו להקיף את עצמו באנשים שנוטים פחות לעשות את רצונו; ומקפידים לומר לו את האמת, בזמן אמת, לא נעימה ככל שתהיה.

המאמר המוקלט:

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *