האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השאלה "זה שמאל זה?" איננה רק סיסמה פולמוסית, אלא עדות למשבר עומק שמלווה את השמאל בעולם, וגם בישראל. אם בעבר זוהה השמאל עם מאבקי עובדים, שוויון כלכלי וסולידריות מעמדית, הרי שכיום הוא מזוהה בעיקר עם ה- WOKE. משמע: מאבקים זהותיים, תקינות פוליטית, שיח פרוגרסיבי אליטיסטי – וניתוק מהשיח העממי.
קיטוב חברתי (polarization) מוגדר כ"התבצרות של עמדות בקרב קבוצות באוכלוסייה, תוך כדי התרחקות מהמרכז הפוליטי והרגשי, והעמקה של תפיסות עולם מנוגדות". קיטוב עמוק קיטוב עמוק מערער מוסדות דמוקרטיים, כיוון שהוא שוחק נורמות התנהגות, יוצר דמוניזציה ודה־לגיטימציה של היריב, ומוביל לאלימות פוליטית.
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית – על ידי תנועת הווק – באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
לא צריך עוד להכביר מילים על השחתה המוחלטת שעברה על הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות. המצב אמנם איננו 'ווקי' כמו בארצות הברית, אבל הוא בוודאי היוריסטוקרטי הרבה יותר.
אוריינות פוליטית (Political Literacy) מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית. כשהשיח הציבורי מתאפיין בהתחזקות נרטיבים תרבותיים ופוליטיים על חשבון עובדות מבוססות ומידע אמין, מיתדרדרת האוריינות הפוליטית של הציבור. מאמר זה יבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית, תוך ניתוח מושגי ה'ווק' (Woke), תרבות הביטול (Cancel Culture) והשפעתם על תפיסת האמת בעידן של פוסט-אמת.
בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.
המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן…
כולנו מכירים כבר את הקביעה ש"האויב מבית מסוכן מהאויב שמחוץ"… בדף זה ריכזנו עשרה ממים אינטרנטיים הממחישים את את האמת העצובה הזו. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
אחד הצעדים החשובים שנקט ממשל טראמפ לבלימת הפרוגרס המערבי – ושעבר אצלנו מתחת לרדאר כמעט – הוא סגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (United States Agency for International Development – USAID) ע"י ממשל טראמפ. זהו צעד משמעותי ביותר בבלימת התפשטות האידאולוגיה הפרוגרסיבית ותנועת ה-WOKE מחוץ לארה"ב. הוא ממחיש כיצד שינויים במימון מוסדות בינלאומיים יכולים להשפיע באופן דרמטי על עיצוב סדר היום הפוליטי הגלובלי ולשנות את מאזן הכוחות האידאולוגי בעולם.
