האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אם מח"ש, הנתונה למרותה של בהרב מיארה, חוקרת באזהרה את מני בנימין על רמיזה לנחקר שמקורב אליו בנוגע לחקירה שמתקיימת נגדו, בעבירה של הפרת אמונים, הרי שעל פי אותם סטנדרטים היא עצמה צריכה להיחקר בגין הפרת אמונים חמורה בהרבה. שכן היא העלימה ביודעין נתון קריטי הן מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים והן מבג"ץ, ועוד פעלה בידיעה מראש שהיא מצויה בניגוד עניינים, ובנוגע למגה-הפרשה שמרעידה את המדינה.
מה גורם לאישיות כאהרן ברק לראות בעצמו נתין ולא אזרח? כפי שקורה בתהליכי מחאה ממושכים, ובעיקר לאור אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, המחאה פיתחה מנגנון ביורוקרטי שהסתאב והלך, נקלעה למשבר עומק, ופתחה סטגנציה, שאחד ממאפייניה הבולטים הוא פער רלוונטיות הולך ומתרחב מהמציאות. ד"ר עדו נתניהו הוסיף לנו מספר דוגמאות לכך…
את הזהות הקולקטיבית של האליטה שלנו שנמוגה, לא נוכל להשיב. החולשה הקטלנית הזו היא סוס טרויאני, שחדר את חומת ההגנה הקולקטיבית שלנו, ומאפשר לאינטרסים של האויב לחדור אלינו תחת מעטה של הומניזם…
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית – על ידי תנועת הווק – באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
מאז נכנס מרדכי דוד לחיינו, אנשי הימין נדהמים ומשועשעים כאחד למראה ההיסטריה שאחזה באנשי המחאה. שהרי, כיצד ייתכן שקבוצה המשתמשת בטרמינולוגיה של "סוף העולם", חוסמת צירים ראשיים ומזהירה מפני "שפיכות דמים", נכנסת לסחרור של חרדה מול כתובת גרפיטי אחת או אדם בודד שחוסם אותם בחזרה עם רמקול?
הרוח שינתה את כיוונה, והתופעות נגד המחאה תלכנה ותגברנה. זו דרך העולם. אבל, האם אסטרטגים של המחאה מבינים זאת?
"משטרת בן גביר" מכנה המחאה שלנו את המשטרה. "המשטרה כבר נפלה" הספיד אותה דני קושמרו בעצב. מה באמת? כמובן שלא. זוהי השיטה הבולשביקית הישנה והטובה להאשים את היריב במה שאתה עושה…
תגידו, איך אתם עם תיאוריות קונספירציה? הן מתעוררות כאשר אנו נותרים ללא הסבר הגיוני. קחו למשל את התנהגותו של רב ניצב דני לוי, שהעלה השר בן גביר לכס המפכ"ל…
חמלה מזויפת יוצרת היררכיה מוסרית: אנחנו לא רק משכילים ועשירים יותר, אלא גם "אנושיים", "נאורים", "רגישים" ו"מוסריים", להבדיל מן מה'עמך' האדיש והלא מוסרי. אבל איך פותרים את הדיסונס הקוגנטיבי בין המחויבות לחיילים למחויבות לקבוצת ההתייחסות האליטיסטית? מתייחסים לצה"ל כשני צבאות. על החיילים 'שלנו' ב"צה"ל של מעלה", לא מפעילים אף פעם את החמלה המזויפת הזו, אבל ישנו כמובן "צה"ל של מטה"…
אות אזהרה שצה"ל הפך בעצם לשני צבאות נפרדים, קיבלנו כבר במאי 2014, בפרשת 'דוד הנחלאווי'. תחליפו את השם 'דוד הנחלאווי' עם אלאור עזריה או כל אחד מלוחמי כוח 100, ואלה שנרדפו ע"י הפרקליטות הצבאית מאז ה- 7/10, ותבינו.
