השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) הוא אחד מחוקי המערכת המורכבת. זהו מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, כמו: מגוון צבעים, מגוון תכונות, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה... אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון', שינתה את משמעותו, ובכך ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את ה- Diversity נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מאמר זה מתבונן על הסובלנות בדרך של חשיבה מערכתית: סובלנות היא מערכת מורכבת, המאופיינת בשלימות ניגודית של הפכים. מחד גיסא, היא אבן היסוד של חברות מתורבתות, ומעלותיה רבות. מאידך גיסא, היא טומנת בחובה את זרעי חוסר הסבלנות...
ביצוע מגוון תעסוקתי או גיוון בתעסוקה (Workforce Diversity; Diversity Hiring) ושילובם של קבוצות אוכלוסיה מגוונות בארגונים יכול לתרום הרבה לאפקטיביות הארגונית. הוא גם, ללא ספק, 'ציונות לשמה'. אלה העושים כן גם זוכים להטבות ממשלתיות. אבל, הניסיון מלמד ששילוב הקבוצות הללו הוא עניין מורכב, המחייב עבודה קשה ומתמשכת, כבר משלב הקליטה של העובדים...
השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) מעלה את חוסנה של המערכת ואת האפקטיביות שלה. אבל המושג הזה עבר 'מניפולציה סמנטית' מסוכנת ע"י תנועת הווק ומשמעותו השתנתה... המושג במשמעותו החדשה מכונה 'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
תקציר: חוק המגוון (Diversity) בתורת המערכות המורכבות מלמד אותנו על חשיבות הצורך לגוון בכל תחום מחיינו: אף פעם 'לא להשאיר את כל הביצים בסל אחד', ולא להפוך שבויים בידיו של גורם אחד. החוק הזה קיבל משנה תוקף אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. ביום אחד 'ירד האסימון' לחלק ממדינות אירופה - ולגרמניה בראשן, שמצאו את עצמן בנות ערובה בידיה של מוסקבה...
משבר הזרמת הגז משדה 'תמר', בספטמבר 2017, מזמן לנו המחשה מצוינת לאחד הכשלים הניהוליים המשמעותיים ביותר בעולם הניהול: היווצרות צווארי בקבוק במערכת, והסיכון האסטרטגי הטמון בהם. המציאות היא בית הספר המשוכלל ביותר: היא מאפשרת לנו לחוש את המשמעות של היעדר מגוון, ותלות בשדה גז אחד, באסדת קידוח אחת ובצינור אחד; וגם את הלקח הענק שאנחנו מסרבים ללמוד: את המחירים שאנו משלמים בהתעקשותנו להתעלם מניסיון העבר...
התופעה – לפיה טייקונים, כשרי אריסון, נוחי דנקנר, אילן בן דב, מוטי זיסר, ג'קי בן זקן ובכירים רבים אחרים בכל מגזרי המשק, נוהגים לפקוד בקביעות את חצרותיהם של מקובלים ומקשרים שונים – זכתה לא פעם בתקשורת למנה לא מבוטלת של תמיהה ואף לגלוג. כך למשל כתב דן מרגלית בעקבות פרשת המקובל, יואשיהו פינטו: "אינני מבין מה מחפשים פוליטיקאים וקציני משטרה וצבא ואנשי עסקים וידוענים רבים בחצרותיהם. וודאי לא מילוי חסך רוחני. הרי אינם באים לבית המדרש ולא שומעים דבר תורה, ואפילו לא "עושים שבת" בתפילה בבית הכנסת"...
