את ההרצאה הזו אני מבקש לפתוח בתפילה, שכדאי שכל מתכנן יפנים לעצמו היטב (ראו הכרזה למטה): "אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם"...
תכנון הוא פעולה קוגניטיבית מודעת, שהאדם מבצע, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת מטרה. תכנון יעיל יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התכנון לסוגיו והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
שינוי ארגוני איננו משימה קלה. לפי המגזין פורבס (2012): 70% מהתכניות האסטרטגיות נכשלות! מניסיוני, רובן המכריע של השינויים נכשלים וכשהם מצליחים, זה קורה פעמים רבות מהסיבות הלא נכונות... איך יראה שינוי במשטרת ישראל ואיזה סיכוי יש לו להצליח?
הצהרת טראמפ צריכה להיבחן להבנתי, מנקודת מבט החורגת הרחק מעבר לשאלה, מה קיבלנו ומה נידרש לתת. הפרשנויות הרווחות לכודות בתפיסה רציונלית מערבית, על אופיו והגיונו של תהליך אסטרטגי. אלא, שהמפתח להבנת הגיונו של טראמפ מצוי במודל תכנון אסטרטגי אחר, קרוב במידה רבה לאורח החשיבה הרוסי...
פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור...
כאשר מתבוננים על הטבח ביישובי 'עוטף ישראל' ב- 7 באוקטובר 2023, קשה להימנע מן השאלה, מה ביקש להשיג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון בהחלטתו על ההתנתקות מעזה. אין תשובה אחת. בניגוד לבן גוריון שנתן לשיקוליו האסטרטגיים ביטוי ותיעוד מפורט - בנאומים ובכתיבה סדורה - שרון לא הותיר לנו טקסטים מתעדים מסוג זה.
כשהפניקה שורה בעם - שמבקש לבחור מנהיג חדש ולחזור למצרים - בולטת דמותו של כלב בן יפונה, שהמחיש לנו את חשיבותה של האמונה בכל תכנון אסטרטגי: "עלה נעלה... כי יכול נוכל לה"...
ב- 10 במרץ 2015 פרסם הסופר, עמוס עוז ז"ל, מאמר ארוך ומרתק בעיתון הארץ, תחת הכותרת: אם לא נתגרש מהפלסטינים מיד, נחיה במדינה ערבית. מאמר נפלא, רהוט ולכאורה משכנע. אבל, איך נדע אם הוא גם צודק?
[מאמר זה פורסם בירחון נובמבר-דצמבר 2013, גיליון מספר 311-312; להורדה, לחץ: פנחס יחזקאלי – מדוע התכנון האסטרטגי נכשל] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] מבוא מנהלים ויועצים ארגוניים רואים, בדרך כלל, את התכנון האסטרטגי כנקודת השיא של הפעילות הניהולית (מינצברג ואח', 2006). אולם, לתובנה הזו מתלווה תחושה הולכת וגוברת של אי נוחות. המגזין פורבס קבע שתוכניות אסטרטגיות…
