גרשון הכהן: חלוקת ירושלים, חלום בלהות!
למאבק הפלסטיני בירושלים, תכלית ברורה: באמצעות התפרעויות אלימות בנקודות מפתח עירוניות, כמו שער שכם, מסמנים דה-פקטו את חלוקת ירושלים.
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
למאבק הפלסטיני בירושלים, תכלית ברורה: באמצעות התפרעויות אלימות בנקודות מפתח עירוניות, כמו שער שכם, מסמנים דה-פקטו את חלוקת ירושלים.
במהלך השבועיים האחרונים נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בשני העדכונים הקודמים – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק; ומנגד סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.
מה שיקבע את מעמדה של ירושלים כבירת מדינת ישראל, אינו רק שאלת הרוב היהודי בין תושביה, אלא מערכת הזיקות ליישוביה במרחב הסובב אותה בגב ההר, מדרום, מצפון וממזרח. בחיזוק המגמה הזו, תלוי גם הניצחון במאבק המתחולל בחודשים האחרונים בליבת העיר.
בתודעה הבינ"ל התקבעה התפיסה כי מדינה הנדרשת לתיווך, זכתה במעמד זה בשל יכולותיה, עוצמתה, משאביה ונכונותה לתרום למערכת הבינ"ל; בין אם בתחום בילטראלי, אזורי או בינ"ל. הצלחתה (מלאה, חלקית) או כישלונה, יכולה להקרין על דימויה. מכאן, שנושא התיווך הוא דינאמי, משתנה ותלוי נסיבות.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 32 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
זהו סיכום ביניים שהכין חוקר המלחמות, ד"ר עדו הכט, למלחמה באוקראינה. הוא נוגע בסדרת סוגיות מרכזיות שהשפיעו, להערכתו, על אופן התנהלות המלחמה, על-מנת לאפשר הפקת לקחים ראשוניים ממלחמה זו, גם עבור ישראל.
נמשכת הלחימה במגמה שתוארה בעדכון הקודם – מצד אחד סדרה של התקפות מוגבלות-יעד על-ידי צבא רוסיה, כשהמאמץ העיקרי שלהם הוא בצפון חבל דונבס בין איזיום לבין לוגנסק. מנגד, מתבצעת סדרה של התקפות-נגד מצד צבא אוקראינה כששני מוקדי ההתקפה שלהם הם סביב העיר חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה ולעבר העיר חרסון בדרום-מזרח אוקראינה.
אנרגיה לאומית מתפרצת היא כוח שקשה מאוד לעצור, בייחוד אם היא מתובלת בהבנה, שהצד השני מתפורר לתוך עצמו…
שר החוץ של היטלר, יואכים פון ריבנטרופ תואר כ"חסר כישרון ועצלן, שחצן כטווס, יהיר ובלא הומור". הוא היה האדם האחרון שניתן לייחס לו פיקחות, עורמה ותחבולה… ובכל זאת, אריק ויאר מציג לנו בספרו "סדר היום" צד שונה במקצת…
חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!