האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע!
זוכרים את הנבואות על סוף העולם, שמתחדשות כל העת וצוברות חסידים רבים; שמתאכזבים לרגע ועוברים לנבואה הבאה? לאחת הנבואות הללו יש קשר ישיר למה שמתרחש אצלנו בשנים האחרונות…
התעכבתי מאד בהוצאת העדכון הנוכחי כי במהלך הימים, שחלפו מאז העדכון האחרון, השתנה מעט מאד בחזית – רוב השינויים הם במידה או בחלוקת הקשב של היריבים ולא מאמצים חדשים.
נראה, שבעת הזו מייחסת ארה"ב חשיבות עליונה, קודם כול לחידוש הסכם הגרעין, ומוכנה לשלם זאת גם במחיר הסרת תווית הטרור ממשמרות המהפכה (בנוסף להסרת העיצומים הכלכליים ואולי עוד). אולי בהפגנת מחווה זו – שמסתבר שחשובה מאד לאירן – יתאפשר להשיג ויתורים משמעותיים יותר מצד אירן.
הגיעה השעה להכיר כי בנגב מתרחשת מלחמת עצמאות מחודשת על ריבונותה של מדינת ישראל. ממשלת ישראל וכוחות הביטחון נדרשים למערכה מקיפה וממושכת, באמצעות כל כוחות הביטחון ובכללם יחידות צה"ל. במערכה הזו גם לממדים כלכליים יש תפקיד, אבל הם חייבים להשתלב במאמץ ביטחוני מקיף, לתקופה ארוכה.
אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם. בצד הרוסי אין מאמצים התקפיים גדולים. נראה שלמעט בחזית של לוגנסק ודוניצק ובעיר מריופול, המאמץ העיקרי הפך להיות מאמץ האש. הרוסים פרסמו הרבה דיווחים על תקיפות באמצעות מטוסים וטילים על מגוון מטרות צבאיות ברחבי אוקראינה…
השר עמר בר לב, תתעורר ותבין: אתה לא בשוויץ; ועדיין לא גר זאב עם כבש; ואני לא רוצה להיות כבש…!
אזרח איננו יכול לקבל שוטר או חייל צמוד שיאבטח אותו בשגרת היום יום שלו, וביטחון אישי ולאומי – כמו גם ריבונות – אינם מושגים רק על ידי צבא ומשטרה, הזקוקים לשותפות האזרחים!
נפוליאון בונפרט – שנחשב לאבי המלחמה המודרנית – דגל בהפיכת צבאות פרטיים של שכירים לצבאות גדולים והמוניים; כשכל העם שותף פעיל במלחמות. ניתן לראות, כי אוקראינה מאמצת את המודל שלו. לעומתה, רוסיה חוזרת לעידן הצבאות השכירים…
