מורכבות בביטחון לאומי

האירוע המרכזי – בימים שחלפו מאז הסיכום הקודם – הוא נסיגת הכוחות הרוסיים מחזית קייב, בכל הגזרות הנפרדות שלה.

בניגוד לקולות הפחד, הבכי והנהי – הבוקעים בחלק מאמצעי התקשורת – והחתירה ל'עוד יום של שקט' במערכת השלטונית, רוב הציבור איננו פוחד וחפץ בפעולה אקטיבית. הגיעה הזמן לצאת מהפסיביות, להתנער מהפחד ולעשות מעשה! 

כשתוקפים אותך, אי אפשר על העת רק להתגונן. העיקר הוא, שסוף סוף אחרי שנים של פאסיביות, קיפאון וסטגנציה, ניקח יוזמה, בתחום הלגיטימי ביותר שיש: ההחלטה מי יישא נשק במדינה ריבונית!

סוף סוף – ובאיחור רב – יהיה לנו חיל טילים מדויקים… 
סוף סוף השכל הגיע למערכת הביטחון; ותמונת המציאות כבר ברורה מידי מכדי להתעלם ממנה… טוב מאוחר ובלחץ האילוצים מאשר אף פעם. וכנהוג במקומותינו הדרך לקבלת ההחלטה עקומה; באיחור אופנתי של עשר שנים לפחות.

בשבועיים האחרונים הערכתי, שהמאמץ האסטרטגי הרוסי עבר לדרום-מזרח אוקראינה, חבל הדונבס. לפני כמה ימים הודיעו בכירים רוסיים באופן רשמי שכך הוא הדבר וכי הם מתכוונים למתן את לחימתם בחזיתות קייב וחרקוב כדי לתת הזדמנות לשיחות השלום.
ביומיים האחרונים מתקבלים דיווחים על יציאת כוחות רוסיים מחזיתות אלה חזרה לבלרוס ולרוסיה עצמה.

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 29 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

רגע לפני שתאבד את שארית סממני ריבונותה, בנגב בגליל ובערי ישראל, מדינת ישראל מחויבת למענה מערכתי מקיף למול האיום. חייבים להכיר בכך שמדינת ישראל במשבר ביטחוני. אבל, במשבר זה טמונה גם הזדמנות; וראוי למצות אותה לחילול שינוי רחב להשבת כבודה עצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל.

מי שחושב שמלחמת העצמאות הסתיימה, תמיד יהיה מופתע בגין אירוע טרור כזה או אחר. האמת חייבת להיאמר, מלחמת העצמאות מעולם לא הסתיימה. היא עברה לפסים אחרים.