[בתמונה: "ניצחון בבחירות של מחצית העם מדרדר את המחצית השנייה אל תודעת אבל וחרדה"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RyanMcGuire לאתר Pixabay]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בסיכום השנה לכהונת נפתלי בנט בתפקיד ראש הממשלה, צוינו לטובה כישורי הניהול שלו שבאו לביטוי בהתנהלותו העניינית. בטקס הצנוע בסיום תפקידו, אמר דברים חשובים. ראוי להתבונן בתיאורו הקולע לפילוג העמוק בחברה הישראלית, בביקורת על המצב בו "ניצחון בבחירות של מחצית העם מדרדר את המחצית השנייה אל תודעת אבל וחרדה".

במילים אלה הצליח נפתלי בנט לאבחן את תמצית משבר החברה הישראלית, בעיקר היהודית. הבעיה הגדולה היא שחילוץ עם ישראל ממשבר זה, דורש ככל הנראה משהו לגמרי אחר מזה המובא לביטוי בכישורי מצוינות ניהולית תפעולית.

[לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן]

[בכרזה: ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט: "ניצחון בבחירות של מחצית העם מדרדר את המחצית השנייה אל תודעת אבל וחרדה"... מקור התמונה: פייסבוק. הכרזה: ייצור ידע]

ההבטחה הכוזבת

בהשפעת בתי ספר מובילים למנהל עסקים ולמנהל ציבורי בארה"ב, החברה הישראלית הלכה שבי אחר ההבטחה כי בניהול מקצועי ומיומן טמון המפתח גם להתמודדות באתגרים מנהיגותיים ברמה הלאומית. מיומנויות ניהול בוודאי נדרשות, אבל להנהגת מערכות מורכבות כמו אומה ומדינה, הן אינן מספיקות. הטיית היתר לכישורי ניהול, צמצמה את הגישה להנהגת מדינה לכדי התמקדות יתירה בסוגיות הניהול.

השקפת העולם הליברלית - המבקשת ממדינה לחדול משאיפתה לבניית אומה, ולהמיר מושגי "אומה" במושגי "חברה אזרחית" - מעניקה תמיכה משמעותית למגמת הדומיננטיות של כישורי הניהול.

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן]

[בתמונה: בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד. By Caleb D. Schwartz]

כך מתמקדת הנהגת מדינה, בשיפור תחומי ה"טוב הכללי" - כדברי ראש הממשלה יאיר לפיד (ראו תמונה משמאל) - כאילו הייתה המדינה לא יותר מוועד בית, או תאגיד אחזקות לתשתיות לאומיות בהם כבישים, בתי חולים, תחנות כוח וכו'.

[בתמונה משמאל: ראש הממשלה יאיר לפיד - הנהגת מדינה איננה ניהול ועד בית מקור תמונתו של יאיר לפיד: טוויטר]

גישה מצמצמת כזו מתעלמת במודע מחזונה וייעודה הייחודי של מדינת ישראל. המשבר אותו תיאר נפתלי בנט, מזמין בירור בשאלת היסוד, מה דרוש למדינת ישראל במכלול מצוקותיה: מנהל תפעול מצטיין, או מנהיג לאומי בעל שיעור קומה רוחני יהודי.

דוד בן גוריון למשל, שהישגיו בעשור הראשון לכינון מדינת ישראל מובהקים, ממש לא הצטיין בסגולות הניהול. כמובן עבדו לצידו מנהלים יעילים, אבל הוא התעלה כמנהיג לאומי בעיקר ביכולתו להנהיג ולבנות אומה באתגרי קיבוץ גלויות וביסוס מוסדות מדינה. בעשור הראשון הדגיש: "הביטחון הוא רק תנאי לקיומנו ולעצמאותנו, למדינת ישראל ייעוד מיוחד. כל מדינה חייבת לדאוג לשלומם לרווחתם והתקדמותם של תושביה, מדינתנו מצווה גם על כך, אבל אין זה העיקר. מגמתה העליונה של מדינת ישראל היא גאולת ישראל קיבוץ גלויות." (כוכבים ועפר, עמ' 32) בדבריו אלה הדגיש כי להנהגת מדינת ישראל דרוש מנהיג ולא רק מנהל יעיל, מנהיג המתווה דרך, מעניק משמעות לסבל ולמאבקי הקיום, בעל יכולת לא רק לקבל החלטות נכונות אלא גם להביאן להסכמה לאומית רחבה.

[בתמונה: דוד בן גוריון למשל, שהישגיו בעשור הראשון לכינון מדינת ישראל מובהקים, ממש לא הצטיין בסגולות הניהול... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

מצוינות ניהולית תפעולית היא חלק מהבעיה!

בגישה כזו, ממצוינות ניהולית תפעולית לכשעצמה לא זו בלבד שאינה מספיקה להנהגת אומה, אלא אף מתגלה לעיתים כחלק מהבעיה.

ביטוי מובהק להבדלי נקודת המבט בין שיקולי הנהגה לאומית, לבין שיקולי ניהול, נמצא בהכרעת בן גוריון להבאת עולי עיראק כולם בבת אחת, למרות המחסור במשאבים לקליטתם. שלמה הלל (ראו תמונה משמאל) שהוביל את המשימה מספר על התדריך שקיבל מלוי אשכול: "תאמר ליהודים הטובים שלך שנשמח מאוד שכולם יבואו, אבל שלא ימהרו, אין לנו כרגע אפשרויות קליטה...".

[בתמונה משמאל: שלמה הלל - "תגיד להם שיבואו מהר"... התמונה היא נחלת הכלל]

אשכול שהיה בשנים ראשונות למדינה, הממונה על קליטת העלייה. הדגיש את המחסור במשאבים, לא רק שאין דירות גם אהלים אין מספיק ובוודאי לא מקומות עבודה וגם לא מספיק מזון. לכן דרש להביאם ארצה בהדרגה. בן גוריון שהיה ראש הממשלה, קרא אליו את שלמה הלל ואמר לו, כל מה שהזהיר אשכול נכון, אבל "תגיד להם שיבואו מהר". (רוח קדים, עמ' 268) כששערי עיראק נסגרו לפתע, לאחר כמה חודשים, הכרעתו של בן גוריון התגלתה כנכונה.  כאן טמון ההבדל בין מנהל הצמוד להכוונת עבודת המטה, לבין הכרעות לאומיות בתודעת חירום.

היכולת לפעולה לאור חזון לאומי ובהיגיון חירום, היא הדבר העיקרי שחסר לממשלה, המונעת בבסיסה על ידי נקודת השקלול של "הטוב הכללי", ונצמדת מעצם זהותה לדפוסי המנהל התקין והשגרה היציבה.

[בתמונה: עליית עולי עיראק, בתנאים של חוסר יכולת קליטה... 1.5.1951: היכולת לפעולה לאור חזון לאומי ובהיגיון חירום, היא הדבר העיקרי שחסר לממשלה, המונעת בבסיסה על ידי נקודת השקלול של "הטוב הכללי", ונצמדת מעצם זהותה לדפוסי המנהל התקין והשגרה היציבה... הצלם: BRAUNER TEDDY - מדינת ישראל-אוסף תצלומים לאומי. התמונה אושרה לשימוש חופשי]

לנהוג את הרכבת מחוץ למסילה...

הכרזה על הגיון חירום, כרוכה בתודעת משבר ומבקשת להכווין את הפקידים להכרת הכורח לרדת ממסילות ההתנהלות השגרתית. ממשלה המחויבת בבסיס גישתה לדפוסים הנוהליים המקובלים, תמצא עצמה בצמתיי החלטה קריטיים, משועבדת לשלטון הפקידים:

• בעשורים האחרונים, באתגרי ליבה, ממשלות ישראל מצאו עצמן לכודות בנוהלי מסילת הנוהל וקידוש היגיון השגרה. כאן מתבטא החסך במנהיגות בעלת הסמכות והתעוזה להנהגה לאומית, פורצת דרך במצבי חירום.
• בשנה האחרונה, בכמה תחומים עיקריים בהם מצוקת הדיור, אובדן המשילות בגליל ובנגב, חסמיי ההתיישבות היהודית, נמנעה הממשלה מפעולה בתודעת חירום.

[בכרזה: ממשלה לכודה בנוהלי מסילת הנוהל וקידוש היגיון השגרה... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

דוגמאות

• בסוגיית אובדן המשילות, לדוגמה, נדרשים צעדים רחבי היקף בהפעלת סדר כוחות שאינו מצוי כיום בידי משטרת ישראל.  גם צעדי ההתקדמות לקראת הקמת משמר לאומי, מבטאים פעולה איטית כפופה יתר על המידה לתהליכי עבודת מטה ובסופה אינה מביאה כל בשורה למצוקת הביטחון בשגרת החיים. תוספת חטיבות מג"ב במילואים, היא בוודאי חשובה למצב מלחמה, אלא שבינתיים בשגרת יומו, האזרח הישראלי ורכושו ממשיכים להיות מאוימים בידי כנופיות הפשע בגביית דמי החסות ובמעורבות בלתי חוקית בניהול מכרזים בשלטון המקומי. ללא הכרזת מצב חירום, שמזמין חשיבה ופעולה בהיגיון חדש, במשאבים לאומיים רחבי היקף, באמצעים הנתונים כיום בידי משטרת ישראל, אין סיכוי לדיכוי האיום.
• בסוגיית הקמת היישובים, בגליל, בנגב ובגולן, למרות התפנית שהובלה בידי שרת הפנים איילת שקד, החסמים העיקריים המנחים את רשויות התכנון ברמה הארצית והמחוזית לא הוסרו. בבית שערים ויודפת החסומים להרחבה, צעירים מאבדים תקווה. בימי ממשלות מפא"י, ממשלה יכלה להחליט על הקמת יישוב לאלתר. למחרת היה במקום צריף ומגדל והתכנון המוסדי ליישוב קבע, התנהל במקביל לעליית המתיישבים על הקרקע. בממשלות ישראל שהשתעבדו ל"מנהל התקין" התהליך החיוני הזה נחסם.

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

[בתמונה: לנהוג את הרכבת מחוץ למסילה... המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

הקריאה להתנהלות פוליטית ממלכתית, הציפה לאחרונה את השיח הפוליטי הישראלי. הראשון שקבע את המושג היה בן גוריון. הממלכתיות במשנתו הפוליטית ביטאה את המצפן הלאומי שצריך להנחות את המנהיג גם במקום שבו הוא ניצב בקונפליקט מול נציגי ה"מנהל התקין" ומול התנגדויות משפטיות ופוליטיות.

מתוך נאמנות לסיפור העל של גאולת ישראל וקיבוץ גלויות, הממלכתיות מאפשרת למנהיג את ההצדקה לפעולה בהגיון חירום. במצוקות השעה עם ישראל זקוק נואשות להנהגה לאומית, לא רק למצטייני ניהול.

[להרחבת המושג: 'ממלכתיות', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משבר הדיור ומצוקת הדיור, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), מגבלותיה של המצוינות התפעולית בת ימינו, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 2/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), המחלוקת על קרן וקסנר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 7/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.