רלוונטיים תמיד

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות – יפתח. אלא שלפעמים – כמו בטיפול פסיכואנליטי – דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות…

משל יותם הוא קריאה נצחית, לא רק לאנשי הזית התאנה והגפן להתמסר לחובתם, אלא גם לעם, לא ללכת שבי אחרי אמביציית האטדים. מי שמגיע לשררה מתוך תחושה של חובה נעלה – הכרוכה באבדן בהיבט האישי – יתכן וישכיל בסיכוי גבוה יותר לממש את שלטונו לשירות העם.

בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון – שנכשל – לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

מי שמנסה לרתום את השואה לענייניו,
רוב הסיכויים שיצא מכך רע…

סיפור גדעון הוא תיאור היווצרותו של מנהיג עניו, הפועל מתודעת יעוד: בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ומיד עוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו וייווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.

התקפת הלילה על מחנה מדיין היא מופת של הפעלת כוח ומיצויו, בשילוב בין קומץ לוחמים נבחרים לבין מסה רחבת היקף של לוחמים מיליציוניים, מאורגנים ומופעלים על בסיס שבטי…

סוגיית העלייה להר הבית הינה מחלוקת הלכתית רבת שנים: מול הפוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, עומדים עשרות רבנים, רובם המזוהים עם הציונות הדתית, המתירים עלייה להר הבית, לאחר טבילה במקווה. למרות זאת, עמדת הרבנות הראשית נשארה ברורה ונחרצת שאין כל היתר הלכתי לעלייה להר הבית; וכל שחשקה נפשו לשאת תפלה במקום המקדש יעשה זאת אחר כבוד בכותל המערבי.

ברגע שמשה דיין השאיר את ניהול ההר בידיים מוסלמיות, הפיצוץ התיאולוגי/פוליטי היה רק שאלה של זמן.

בספר שופטים פרק ג' כתוב: ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה… ויקם להם ה' מושיע את אהוד בן גרא.(שופטים ג', י"ד-ט"ו). לא מסופר לנו דבר על תהליך הופעתו של מושיע, כיצד הוא רוכש את מעמדו, כיצד הוא מגיע למקום המניע אותו ומעניק לו יכולת ליטול את היזמה לידיו? את הפער הזה יש למלא מתוך הבנתנו את המציאות…

במאבק הבינלאומי על העוצמה אין תמימים. ארצות הברית הרחיבה השפעתה במזרח אירופה כפועל יוצא מהתחזקותה, לאחר קריסת ברית המועצות; והיא מנושלת מחלק מהישגיה כחלק מהיחלשותה, לאחר תבוסתה בעיראק ופינוי כוחותיה מהמזרח התיכון.