גרשון הכהן: מסע הכיבוש של בני דן, כיבוש ליש

תקציר: למסע הכיבוש של בני דן, כסיפור המשולב בין פרקי ספר שופטים – לקראת סופו, בין סיפור שמשון, לבין סיפור מלחמת האחים שבאה עם סיפור פילגש בגבעה – ישנם להבנתי, מאפיינים ייחודיים, שבאו לשרת את מגמת הסיפור הכוללת, ההולכת ונארגת בקומפוזיציה מורכבת…

[זהו פרק מספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'. לתוכן העניינים לחצו כאן]

"אין חריש עמוק בלי נשק" (יחיאל מוהר)

עודכן ב- 20 בספטמבר 2026

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר.

*  *  *

ספר שופטים, בפרק י"ח, מתאר את מסע הכיבוש של בני דן, ובכך אעסוק גם אני:

תהליכי צמיחה והתפתחות של שבט ואומה, מחוללים על פי דרכם מגמות שינוי. ההתפשטות במרחב – בתהליך הדרגתי, או בלחימה וכיבוש – הייתה מאז ועד ימינו מגמה מוכרת, שעיצבה תהליכים היסטוריים.

בני שבט דן קיבלו בתחילה נחלה במרכז הארץ (באזור השפלה ומישור החוף, מנחל שורק ועד נחל הירקון – גוש דן של ימינו, כולל ערים כגון צרעה ואשתאול). אולם, בעקבות לחץ כבד ועימותים מתמידים מול האמורים והפלשתים, הם לא הצליחו לממש את נחלתם ולבסוף יצאו לחפש נחלה חלופית. מסעם הוביל אותם לקצה הצפוני של הארץ, שם כבשו את אזור מקורות נהר הירדן (נחל דן). הם כבשו את העיר ליש והשמידו את תושביה, שברו את העיר, בנו אותה מחדש ושינו את שמה לדָּן, על שם דן אביהם. מאז הפכה העיר לנקודה הצפונית ביותר של ההתיישבות הישראלית,

למסע הכיבוש של בני דן – כסיפור המשולב בין פרקי ספר שופטים, לקראת סופו, בין סיפור שמשון, לבין סיפור מלחמת האחים שבאה עם סיפור פילגש בגבעה – ישנם להבנתי, מאפיינים ייחודיים, שבאו לשרת את מגמת הסיפור הכוללת, ההולכת ונארגת בקומפוזיציה מורכבת.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'מפילגש בגבעה למלחמת אחים', לחצו כאן]

תכלית ההיפרדות…

המאפיין המייחד את מסע בני דן, טמון בתכלית שהניעה אותו: לא מסע כיבוש במגמת התפשטות מן המרכז אל השוליים, כמערכת מתפשטת, אלא מסע כיבוש בתנועה אל שוליי מרחב ההתנחלות של שבטי ישראל, מתוך מגמת היפרדות.

מתוך תכלית ההיפרדות, מוסברת הנחיצות שהניעה אותם לקחת עמם את יהונתן בן גרשום הלוי, כהן בית מיכה. פעולתם בעניין זה נבעה כנראה מן ההבנה, שקיום נפרד ועצמאי בשוליי המרחב הישראלי, יצריך אותם לייסד לעצמם, גם עצמאות רוחנית-פולחנית.

היה טמון בכך צעד תקדימי. די להזכיר את משבר המזבח שבנו על גדת הירדן בני ראובן, גד וחצי המנשה, בשובם ממלחמות יהושע (יהושע כ"ב). על פי הכתוב, מעשה בני דן – שהעזו להציב בדן החדשה, את פסל מיכה כמרכז דתי בדלני – לא חולל משבר, אפילו לא שמץ מחאה. לא נותרה כנראה בין שבטי ישראל, אפילו כמיהה לאחדות, שמתוכה יעלה קול מחאה.

[במפה למעלה: נחלת בני דן, בירוק כהה ליד חוף הים בדרום. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Janz. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מה הניע את בני דן לצאת מנחלתם?

רד"ק מסביר שמלכתחילה קופחו בני דן, כשעלתה בגורלם נחלה בלתי ראויה לגודלם. יש להוסיף לכך את מיקומה הבעייתי של נחלתם, שנמצאה על דרך הים הקדומה ממצרים אל מסופוטמיה, ונלחצה בתווך בין ערי פלישתים לאורך החוף, לבין נחלת בני יהודה בנימין ואפרים, בגב ההר. לא זו בלבד שלא נותר בנחלתם מרחב פוטנציאל להתפתחות, הם גם מצאו עצמם מופקרים על ידי אחיהם, למאבקיי ההישרדות, שנבעו מן החיכוך היומי עם פלישתים, במרחב / אזור הסְפַ‏ר (Frontier).

קיומם של בני דן, באזורי הסְפַ‏ר היקנה להם כנראה כישורים אופייניים של אנשי סְפַ‏ר, החיים בהשראה תרבותית כפולה בין שני מרחבים תרבותיים, מה שהפך אותם להיברידיים בכישוריי הסתגלותם, כמו בעלי החיים במרחב הליטורל הימי. באורח חייהם ובתרבותם, בני דן עוצבו כנראה, בהשפעת תרבות הפלישתים.

בניגוד לאויבים הנומאדים (הנוודים) עמם נלחם גדעון – מדיין ועמלק – פלישתים, שהגיעו מאיי הים, יצרו ציביליזציה בנויה בנוכחות קבועה, שהתרכזה סביב חמש ערים בנויות ובצורות (ראו המפה למטה). בקינת דוד על שאול ויהונתן הודגש: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון" (שמואל ב'- א', כ'), הפלישתים, חיו ופעלו בחוצות ובמרכזי עיר, הרבה לפני שנוסדו צורות קיום כאלה, במרחב הישראלי. 

[לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

ההשפעה הפלשתית על בני דן

בני דן שהושפעו בוודאי מרושם ציביליזציה זו, ביקשו מתוך השראה זו לייסד גם לעצמם מרחב קיום תרבותי מוגן ומבוסס, בדגם הפלישתי. בתפיסה תרבותית זו, היה ברור להם שלא ניתן לייסד קיום תרבותי בר קיימא, ללא תנאים גאוגרפיים-כלכליים מתאימים וללא מרכז רוחני, כמו בערי פלשתים. זה הרקע לחיבור בין סיפור מיכה ובית האלוהים שכונן, לבין מסע הכיבוש של בני דן.

גם התארגנותם הצבאית של בני דן נוצרה במתכונת פלשתית, בארגון מוסדי בעל "שש מאות איש חגור כלי מלחמה" (פסוק י"א). גם דפוס התכנון – שכלל סיור מקדים וניתוח נתונים שיטתי – נשא אופי פלישתי מאורגן, במתכונת שדמתה להגיון ההתפשטות הפלישתי החותר לכיבוש בעל קביעות. זהו כמובן דפוס פעולה שונה בהגיונו מאורח הפשיטות הנומאדי (הנוודי), שאפיין באותם ימים את המדיינים והעמלקים, שבטי המדבר.

בהבאת ספר שופטים לקראת סיומו המטלטל, פרק י"ח – המספר על מסע הכיבוש של בני דן – מבהיר לנו את צומת ההתפתחות שעמדה באותה שעה בפני שבטי ישראל: להתפתח לקראת ציביליזציה מוסדית מאורגנת, בדפוס שלטוני-ממלכתי, בהשראה פלשתית, או להצטרף אל אורח החיים הנומאדי של שבטי המדבר, המתקיימים בארעיות מרחבית ומנטלית.

בתוך כך, מוטל על ידי המספר אור ביקורתי על אורח החיים השלו שקיימו אנשי העיר ליש, כמתואר על ידי אנשי הסיור המקדים: "ויבואו לישה, ויראו את העם אשר בקרבה, יושבת לבטח כמשפט צידונים, שוקט ובוטח… ורחוקים המה מצידונים ודבר אין להם עם אדם" (פסוק ז').

תיאור זה חוזר ונשנה בפרק ומבטא את הסכנה הכרוכה בישיבת בטח בארץ עשירה ומעוררת פיתוי לכובשים מבחוץ.

והלקח…

לנוכח שאלת הקיום המלווה את ספר שופטים, כשאלה המוכרת לנו: "הלנצח נחיה על חרבנו?", סיפורה של ליש הוא לקח בסיסי לכל שוחר שלום: בעולמנו, במגמות התהוותו, אין ממשות קיומית בת-קיימא, למי שמבקש לשבת בטח ללא חרב בידו, במיוחד אם הוא חי במרחב עשיר ומפותח המעורר פיתוי לכובשו!

[בכרזה: אין ממשות קיומית, בת קיימא, צילום התמונה המקורית: WWF-Canon]

[לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• אוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה.
• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 1/7/16.
• פנחס יחזקאלי (2022), אוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, ייצור ידע, 30/7/22.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.