גרשון הכהן: היעדרה של עיר בחייה של אומה

תקציר: העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. בתקופת השופטים בהעדרה של עיר, מצבם של שבטי ישראל נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל.

[זהו פרק מספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'. לתוכן העניינים לחצו כאן]

עודכן ב- 29 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר.

*  *  *

ספר שופטים מביא בפרק יז שתי פרשיות עיקריות: סיפור מיכיהו וסיפור פילגש בגבעה. חלקו המפרשים רש"י ורד"ק בשאלה מתי התרחשו האירועים המסופרים לנו.

רש"י אומר: שתי פרשיות הללו של מיכה ושל פילגש בגבעה, בתחילת השופטים היה. ולראיה, מביא את דברי הלוי מסיפור פילגש בגבעה שאמר על יבוס שבירושלים: לא נסור אל עיר עובדי כוכבים, למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים (רש"י, פסוק א').

הרד"ק חולק עליו, וגם הוא עוסק בשאלת כיבוש ירושלים כנקודת ייחוס היסטורית, ומסביר שגם אם מצוין כיבוש ירושלים בתחילת ספר שופטים, המשיכו היבוסים לחיות בה.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'מפילגש בגבעה למלחמת אחים', לחצו כאן]

כרונולוגיה של אסון קבוע מראש…

בשאלת עיתוי ההתרחשות אני מקבל את עמדת רד"ק. אבל הכרח מבחינתי לציין כי השאלה ההיסטורית ממש אינה חשובה לענייננו.  עצם בחירת המספר והעורך של ספר שופטים, להעמיד את הפרקים בסדר הזה, היא לכשעצמה מסר הדורש עיון ופרוש.

הכיוון המוביל מראשית הספר, לקראת סיפור פילגש בגבעה, על מלוא השפל המוסרי המתואר בו ומלחמת אזרחים רוויית קורבנות הבאה בעקבותיו, הולך ונבנה פרק אחר פרק, ככרונולוגיה של אסון קבוע מראש, שזרעיו נזרעים כבר בראשית הספר. לכל פרק, במעלה הדרך מכוון תפקיד בצמיחה לקראת האסון הגדול, ומנקודת מבט זו נתבונן בסיפור מיכה.

תמצית הרקע לסיפור מיכה, נטועה בצורת ההתארגנות המרחבית, בה חיו והתקיימו שבטי ישראל, באותם ימי השופטים.  בני ישראל ירשו את הארץ, חילקוה לנחלות חקלאיות והתמסרו לאורח החיים של איכרים על אדמתם. בערים הגדולות נותרו עמי הארץ הכנענים. ריכוזים עירוניים נכריים בתרבותם כמו שכם ויבוס, נותרו נטועים בלב פזורה חקלאית של שבטי ישראל, שהלכו ושקעו בבדידות ה'סוציומטית' בתיאור: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". זהו מצב חברתי, הנעדר תנועה אל מרכזי התכנסות, בהם נוצרים התנאים להיווצרות חיי רוח ותודעת זהות, שיש בכוחה ללכד חמולות ושבטים סביב סיפור תרבותי מאחד.

משמעות היעדרה של עיר בחיי שבטי ישראל

עד כיבוש ירושלים על ידי דוד, שבטי ישראל לא יצרו לעצמם מירקם חיים עירוני. רק הלוויים, חסרי הנחלה, בפיזורם בין השבטים, נעו ממקום למקום. זה הגיון התנועה במרחב, לא רק של איש שבט לוי המצטרף אל מיכה, אלא גם האיש הלוי של פילגש בגבעה, ואף אלקנה אבי שמואל בתחילת ספר שמואל. כולם לוויים, חסרי נחלה. ובפרק זה, הדבר כתוב במפורש: "ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי, והוא גר שם. וילך האיש לגור באשר ימצא, ויבוא הר אפרים עד בית מיכה, לעשות דרכו." (פסוקים ז'-ח).

לשבטי ישראל באותם ימים, לא הייתה עיר לבוא אליה, לא היה להם מקום להתכנס ולהתארגן בצורות קיום נוספות, שרק העיר מאפשרת: מסחר, בעלי מלאכה, וכהני תרבות ורוח. כולם פרט ללוויים, היו קבועים למקומם. מעשהו של מיכה, המכונן בעזרת אמו, 'בית אלוהים', עם פסל ומסיכה, נבע כנראה מן החסך הגדול במרכז תרבותי- רוחני, אליו ניתן היה להתכנס.

להעדרה של עיר, בחיי שבטי ישראל בתקופת השופטים, השלכות רבות והן אולי גם הרקע לניוון ולהתדרדרות המוסרית. עיר היא מקום שאינו יכול להתארגן בלי חוק וכללים. גם המטבע ככסף עובר לסוחר, הוא תוצר של כלכלת העיר. בניגוד למרחב החקלאי, המסחר והתעשייה בעיר, אינם יכולים להתנהל רק בסחר חליפין.

אכן, פרק י"ז פותח במעשה 'אלף ומאה הכסף' שגנב מיכה מאמו. בחברה חקלאית, כאשר הנחלה עוברת בירושה מאב לבניו והולכת ומצטמצמת בחלקיה מדור לדור, חייב להיות מוצא למצוקת הצעירים: או במסע מלחמה להתפשטות במרחב, כמעשה בני דן בפרק י"ח, או בהתכנסות אל מירקם החיים העירוני. מעשה פילגש בגבעה הוא ביטוי לדור צעיר שלא נמצא לו מקום בהתהוות הבלתי מכוונת של תהליכי צמיחה דמוגרפיים. בהעדר מלך ושלטון, התהוות זו הפכה גם לפוטנציאל כאוטי.

זיקת העיר למרחב הכפרי

בין העיר לבין המרחב הכפרי – כמו בין מרכז הציוויליזציה לבין הספר (frontier) – ראוי שתתקיים מערכת זיקות, המתגלה כהכרחית לשיווי משקל של מערכת חברתית. העיר היא המסמנת את השלטון והחוק, את מרכזי כלכלה והרוח, אך היא ניזונה מן המרקם הכולל הקשור אליה בתנועה יומית. מצבם של שבטי ישראל בהעדרה של עיר, נדון לאבדן שיווי משקל מערכתי, כמו גורם שמיים הנקלע לסחרור בהעלמות המסה הגדולה סביבה הוא נע במסלולו הקבוע. זה היה מצבם של שבטי ישראל, בתקופת השופטים.

בניגוד לתקופת השופטים, להתנחלות החלוצים במרחביי הספר של ארץ ישראל בראשית ימי הציונות, התקיימה במקביל מגמת התהוותה של העיר תל אביב, שיצרה מראשיתה את מערכת הזיקות הכלכלית והתרבותית עם מרחב הספר. על התפתחותה של תל אביב כמרכז תרבות לישוב היהודי המתהווה, כתב האדריכל שרון רוטברד בספרו: "עיר לבנה, עיר שחורה": "תהליך הבניה הפיזית של העיר שזור בתהליך ההבניה התרבותית שלה. השליטה בתהליך ההבניה התרבותית של המרחב, היא אולי עמוקה ואפקטיבית יותר מכל שלטון פוליטי או מצע מפלגתי, כי ההגמוניה, בניגוד לכל התצורות הגלויות של השלטון, נוכחת בכל, אבל גם סמויה מן העין…" (שם ע' 16).

זה תפקידה של עיר, והעדרה מחיי שבטי ישראל בימי השופטים, מתואר במעשה מיכה כמצוקה המתחילה להיות מודעת. באופן הזה מציע סיפור מיכה ברצף הסיפרי, רקע להבנת ההתפתחות בפרקים הבאים: מצד אחד, מסע ההתפשטות המרחבית של בני דן; ומצד שני, התדרדרות מוסרית של בני בנימין.

[לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

בסרטון: תל אביב כמרכז תרבות ליישוב היהודי המתהווה:

[לאוסף המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות ירושלים.
• אוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים אודות אברהם מייסד האומה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), ירושלים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), אוסף המאמרים על פרשת 'פילגש בגבעה' ומשמעויותיה, ייצור ידע, 30/7/22.
• גרשון הכהן (2015), מפילגש בגבעה למלחמת אחים, ייצור ידע, 8/11/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/11/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 1/7/16.