בולט היום לעין, הצורך ברפורמה בניהול 'מגה תיקים', באופן שיחייב את כל הצדדים - ובראשם, עורכי הדין של הצדדים - להתכנס לדיונים רציפים, של חמישה ימי עבודה בשבוע ברצף. רפורמה זו דורשת תיקון חקיקה, שלא יאפשר לצדדים ולבית המשפט, 'לברוח' בלחץ האירועים, למחוזות הנוחים של 'ניהול מדלג' של ההליך. מטבע הדברים, הדבר דורש גם הקצאת משאבי כוח אדם - שיפוטי ואחר - לטובת העניין.
"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" - לצערי, רבים הם אלה שאינם מכירים את המקור וקוראים את המלים בתלישות. ביניהם גם משוררים וכותבים אחרים, שלמרות הצהרותיהם, אינם מכירים את המקורות או אינם בקיאים בהם, אך אין זה מונע מהם לצטט קטעים שלא בהקשר הנכון. הוצאת ביטוי מהקשרו מעוותת את משמעותו...
וכיצד היו ממנים את השופטים? "אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הבריות נוחה הימנו עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול". המלצה שכדאי לאמצה...
התנ"ך רואה בבסיס המשפט את היכולת להבדיל בין טוב לרע, ורואה גם בחכמה הזו, של להבדיל בין טוב לרע, מידה אלוהית. הוא מצווה על כולנו לרדוף את הצדק, ולא להשאיר אותו רק בידי השופטים. כולנו מחויבים לעניין הזה כחלק מהותי בחיינו וכתנאי לזכותנו על ארץ ישראל. וכאשר "משפט צדק" אינו נוכח בחברה, במובן של שוויון והגינות, אנחנו הופכים ל"מרצחים".
בפרשת שופטים, פרק י"ח, מופיע הביטוי 'הכוהנים הלויים', בהקשר של עבודת הקודש, שירותם של הכוהנים והלויים במקום אשר יבחר ה', ומתנות הקודש. ביטוי זה הוא יצירת נורמה חדשה בחמשת חומשי התורה. על פי השקפת עורך ספר דברים, רשאי כל איש משבט לוי לשרת בקודש, בין אם הוא משתייך לצאצאי אהרון הכוהן ובין אם לאו.
חוק המלך המקראי בפרשת שופטים בספר דברים בא להתמודד עם האיום שמאיימת מלכות אדם על מלכות אלהים; ולפיכך, מציב החוק המקראי סייגים למלך, תוחם את סמכויותיו ומלמד כי חובותיו רבות מזכויותיו. החובה המרכזית המוטלת על המלך היא הציות הגמור לחוקי המקרא...
פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'.
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת שופטים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
לעומת אלה הדורשים, שהשיפוט בישראל יהיה על פי דין תורה, הרי שמשה ואלוהים נתנו הנחייה אחרת. יש דיני תורה ויש דיני משפט. שופט אחד! לא הרכב מייצג של האוכלוסייה או של השבטים השונים. לא אחד מזרחי ואחד אשכנזי. לא אחד דתי ואחד חופשי. לא אחד מכל שבט. שופט אחד!
