גרשון הכהן: יד ההשגחה בסיבוב ההתרחשות

תקציר: ספר שופטים מלמד אותנו כי מראשית הולדתו, שמשון מונהג באורח פלאי. הולדתו פלאית, כוחו הפיזי פלאי, והוא אף זוכה למעשיי נסים של הוצאת מים מן הסלע, כמו משה: ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו (פרק טו, יט). רוח ה' החלה לפעמו מנערותו, אבל הקו המנחה את הסיפור מדגיש את התנהלות שמשון בבחירה חופשית…

[בתמונה: יד ההשגחה בסיבוב ההתרחשות... הצילום המקורי: צילום מסך מסרטון הרצאת גרשון הכהן בכנס ישע, 2015; הכל צפוי... מאתר האוניברסיטה הקוסמית]
[בתמונה: יד ההשגחה בסיבוב ההתרחשות... הצילום המקורי: צילום מסך מסרטון הרצאת גרשון הכהן בכנס ישע, 2015; הכל צפוי... מאתר האוניברסיטה הקוסמית]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלשתים, לחצו כאן]

929

עודכן ב- 25 בינואר 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

אין מיקוד ספרי טוב יותר לדיון בשאלת הבחירה החופשית, מסיפור שמשון המובא בספר שופטים, בפרקים טו, יט ההולך ומעצים את חידת הכול צפוי והרשות נתונה.

ספר שופטים מלמד אותנו כי מראשית הולדתו, שמשון מונהג באורח פלאי. הולדתו פלאית, כוחו הפיזי פלאי, והוא אף זוכה למעשיי נסים של הוצאת מים מן הסלע, כמו משה: ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו (פרק טו, יט). רוח ה' החלה לפעמו מנערותו, אבל הקו המנחה את הסיפור מדגיש את התנהלות שמשון בבחירה חופשית.

לכאורה, שמשון מובל רק על ידי יצריו, הולך אחר פיתויי עיניו, ונוקם את עלבונות חייו, ללא כל גילוי מובהק של יד ההשגחה. גם חז"ל מיקדו התבוננותנו בסיפור, לענייני שכר ועונש בהתהלכותנו לפני ה', באומרם על שמשון: "שמשון הלך אחרי עיניו, לפיכך ניקרו פלישתים את עיניו" (סוטה ט' עמוד ב).

אם כך, יתכן ולא הכל היה מוכתב מראש בתוכנית האל, אלמלא חטא שמשון בהליכה שבי אחר דלילה, אלמלא הסגיר לה את סודו, לא בהכרח היינו מגיעים אל הסיום הטרגי.

[בתמונה: אלמלא חטא שמשון בהליכה שבי אחר דלילה, אלמלא הסגיר לה את סודו, לא בהכרח היינו מגיעים אל הסיום הטרגי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LeandroDeCarvalho לאתר Pixabay]
[בתמונה: אלמלא חטא שמשון בהליכה שבי אחר דלילה, אלמלא הסגיר לה את סודו, לא בהכרח היינו מגיעים אל הסיום הטרגי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LeandroDeCarvalho לאתר Pixabay]

מובלטת כאן, כמו בטרגדיה היוונית, שאלת הכרח גזירת הגורל הטמונה ביד המקרה

אלמלא ברח אדיפוס מגורלו, אלמלא נפגש במקרה בצומת הדרכים, עם לאיוס אביו והרגו בהתגרות דרכים אקראית, לא הייתה מתממשת גזירת הגורל. סיפור שמשון, אכן בנוי על פי מתכונת קלאסית של טרגדיה יוונית.

גם על יוסף ואשת פוטיפר ביקשו חז"ל לספר על אחריות יוסף וחטאו, שהחל לסלסל בשערו ושכח את בית אביו. אולם, בידיעתנו את המשך הסיפור, אנו יודעים שרק מתוך כך התגלגל יוסף לבית הסוהר ונפגש עם שר המשקים, מה שהביאו ברגע הישועה להופעה בפני פרעה. אלמלא חטא בסלסול שערו, היה אולי ממלא את חייו כעבד בבית פוטיפר.

אריסטו (ראו דיוקן למטה), היטיב להדגיש את משמעותו של המקרה לגורל האדם: אם הלכתי לשוק כי נקרעה לי רצועת הסנדל, הסביר, יש לכך שרשרת אירועים סיבתית. אם גם חברי הלך לשוק כדי לקנות אוכל לאורחיו, יש לכך שרשרת אירועים סיבתית. אם במקרה נפגשנו בשוק, חווינו ממשק בין שתי שרשרות סיבתיות. אולם לעצם הממשק ביניהן אין סיבה. במקום הזה, ביד המקרה מתגלית יד הגורל, היא ההשגחה הפרטית, היא אצבע אלוהים.

[תמונתו של אריסטו היא נחלת הכלל]
[תמונתו של אריסטו היא נחלת הכלל]

בהיבט זה סיפור שמשון, כמו מגילת אסתר, מכוון להתבוננות בצירופי מקרים הנראים לגמרי אקראיים בהגיון היתארותם, באופן המעצים את האמונה כי גם בהליכת שמשון אל אשה זונה בעזה מצויה אולי יד ההשגחה:

  • מצד אחד, הכל פתוח לבחירה חופשית;
  • מצד שני, למתבונן בסיפור מראשיתו עד אחריתו, מתגבשת האמונה כי אחרי הכל, יש כאן יד מכוונת. זו בשורת ההתגלות והנהגת ה' של ספר שופטים, בהבאת האדם להתבוננות בהתגלות ובישועה החבויים במעשיי יום יום. זו בעיניי מדרגת אמונה מתקדמת הרחק מעבר לזו הנובעת מהתנסות יומית בנסים גלויים כמו קריעת ים סוף.
זו הוויית "איש באמונתו יחיה", בכוח אמונת אדם המתהלך לפני אלוהיו בחיי המעשה.
[בתמונה: גורל... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Damian Gadal לאתר flickr]
[בתמונה: גורל... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Damian Gadal לאתר flickr]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלשתים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *