רלוונטיים תמיד

האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…

מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…

בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…

פרדי הירש לא זכה לפרסום, והוא אינו מוזכר כלל בשיח על זיכרון השואה. האם היה זה בגלל נטייתו המינית, בהיותו הומוסקסואל מוצהר, או בגלל הדעה כי התאבד ולא הוביל את ההתקוממות כפי שציפו ממנו? על כך אין תשובה. מה שברור, שבקרב הילדים שניצלו בזכותו, פרדי הירש היה ונשאר דמות מיוחדת ונערצת…

הוכחה חברתית או השפעה חברתית, (Social Proof) היא הטית תפיסה (הטיה קוגניטיביות) או כשל חשיבה: תופעה פסיכולוגית שמביאה לידי ביטוי את הנטייה שלנו – בתחומים מסוימים – להתנהגות קולקטיבית/ עדרית: ככל שאנשים רבים יותר יבצעו פעולה מסוימת, כך ניטה לעשות אותה גם אנחנו, בהנחה שזו הפעולה הנכונה לעשות…

לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

המושג שיימינג (Shaming), זוכה לעדנה בעידן הרשתות החברתיות, אולם ימיו כימי האדם על כדור הארץ… מהותו של השיימינג היא הטבעת קלון (disgrace; shame), ככלי לאכיפת חוקים וכללים חברתיים אחרים, באמצעות השפלה חברתית. 'קלון' מבטא בושה, חרפה וביזיון. חלק ממהות הקלון היא הפומביות שלו. לכן, קלון פומבי הוא מהות השיימינג שנקרא גם בִּיוּשׁ בפומבי. בימינו, ירשו הרשתות החברתיות את כיכר העיר…

ארגונים ביורוקרטיים היררכיים אינם אוהבים מנהלים / מפקדים יצירתיים מידי. זו עובדה. גם כאשר אלה מגישים להם את ההצלחה על מגש של כסף, הם באים איתם חשבון, ומצרים את צעדיהם. הדוגמאות במאמר, ואתם מוזמנים להוסיף עוד…

נוקשות ניהולית (rigidity) היא היעדר גמישות (flexibility): היצמדות לגישה אחת בלבד, בשל חוסר יכולת לשנות גישות והיבטים, בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים. היא מתאפיינת בחשיבה חד ממדית, שמונעת מההנהלה לראות את התמונה הרחבה ואת השינויים בה. תחת זאת, היא נאחזת בשגרה, כמקור לניבוי ולתחושת שליטה, הנותנים תחושת ביטחון…

מתי נבין שחקלאות – בוודאי בישראל, בשטחי הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו – היא כלי חשוב לביטחון הלאומי? בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, או מגלים מדיניות קצרת טווח וחוסר דגש נכון מייבשים את החקלאות היהודית בישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!