רלוונטיים תמיד

במסמך אסטרטגיית צה"ל מוגדרת 'המערכה בין המלחמות' כמערכה פעילה ומתמשכת, שתכליתה להרחיק את המלחמה ולאפשר למדינה תקופת רגיעה ארוכה ככל האפשר. מחד גיסא, התמודדות נמשכת כזו אמורה להעצים את גמישותה האסטרטגית של מדינה, ומשאירה אותה דרוכה לקראת עימות גדול. מאידך גיסא, זוהי הליכה על סף הכאוס, שטומנת בחובה, כל העת, סכנה להידרדר למלחמה אמיתית… 

פרשת יתרו מציבה לנו את האתגר להסביר את הקשר המיוחד בין משה לכהן מדיין. לכאורה על פי פשט הפסוקים, לאחר בריחתו של משה מאימת פרעה למדבר, הוא מגיע לארץ מדיין, שם על יד הבאר הוא מושיע את בנות יתרו מפני זעמם של רועי הצאן האחרים, ובתמורה לכך, הוא מוזמן להתארח בבית יתרו, ואף נושא את בתו, ציפורה לאישה. אולם…

יום ה-ט"ו בחודש שבט מסומן בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות. ביום זה אנו חוגגים את העצים בעולמו של אלוקים, ואת העץ שבתוכנו, על ידי אכילת שבעת המינים, המהווים סמל למרכיבים ולצדדים השונים של חיי האדם" "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש [תמרים]" (דברים ח, ז-ח)…

האם ט"ו בשבט הוא חג האילנות? ספק רב. ט"ו בשבט אינו מוגדר כחג, לא בפסוקי מקרא ולא בחז"ל, ואף לא בהלכה הפסוקה. זאת ועוד: הקשר בין תאריך זה לנטיעות אינו קיים כלל. המפנה חל בתקופת הגאונים, אז נתפס תאריך זה – על ידי הציבור שחי בארץ-ישראל – כיום הדין לפרות האילן; ובשל כך, הם ציינו או חגגו אותו כיום חג, שבתפילותיו כללו פיוטים מיוחדים שבהם התפללו לשנה ברוכה לכל מיני האילנות…

במלחמת העולם הראשונה הייתה המוטיבציה של החיילים בשפל. יחידות רבות סבלו מתבוסתנות, רצון להישרדות בכל מחיר, אמפתיה עם חיילי האויב וסלידה מהקצינים שדחפו אותם אל מותם, ללא טעם ותכלית. במלחמת העולם השנייה, ביקשו הגרמנים להבטיח שמצב זה לא יחזור…

בפרשת בשלח מתלוננים בני ישראל על חוסר מזון, ומול השפע שהיה להם בהיותם עבדים במצרים. כדי למגר את תופעת הרעב, האל ממציא להם בשר, בדמות ציפור השליו, ומתחיל להוריד להם מן מהשמיים. משניהם, סיפור המן הוא החשוב יותר, היות והבאת השליו הייתה אירוע חד פעמי, ואילו ירידת המן נמשכה כל זמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני. המן מייצג נס ייחודי, ומזון שהשייך במהותו למלאכי השרת…

זוהי נוסחת הקסם עבור מנהלים: יצירת תחרות בונה בין צוותים שמשתפים פעולה בתוכם, תגביר את המוטיבציה ותעלה, כפי הנראה – כבדרך אגב – גם את הפריון…

התקשורת תמיד הייתה, ותהיה, מוקד של דיס אינפורמציה בידיהם של בעלי עוצמה אינטרסנטיים: השלטון מצד אחד, ואילי ההון מהצד האחר.
את העובדה הזו צריך ללמד בבתי הספר ולאמן צעירים בקריאה ביקורתית. אחרת, הסכנה ממנה לדמוקרטיה תהיה גדולה בהרבה מהסכנות שהיא מטיפה לנו עליהן.