אבי הראל: מכשפה לא תחיה?

החוק המקראי: מכשפה לא תחיה, הינו חוק מובן והגיוני, היות ועם ישראל חי בקרב עמים ובשכנות לעמים שאצלם התעסקות בכשפים הייתה דבר שבשגרה. החוק מנוסח באופן מחייב וללא פשרות כך שאין הוא מתיר כל סוג של כשפים. האם החוק האמור נשמר בעם ישראל בתקופת המקרא? והאם בעמים של המזרח הקדום לא היה ניסיון להגבילם?

פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על נפלאות החיים – אוסף ראשון

הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של אמירות על החיים, שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע. בהנאה! אתם מוזמנים לתרום עוד…

פנחס יחזקאלי: בבל"ת – בלבול ביצים ללא תועלת

בבל"ת הוא קיצור המילים בלבול ביצים ללא תועלת, והוא המקבילה העברית לכינוי האנגלי בולשיט (Bullsheet), שמשמעותו: חריוני פרים. 
בבל"ת הוא אחד המאפיינים המוזרים ביותר של המיליטריזם, שחסר לכאורה כל היגיון, ובכל זאת, הוא רב משמעות: מסמל את העיקרון הכללי המשותף לכל האורגניזמים: עיקרון המאבק באקראיות (שם, ע' 191). מטרתו, להביא את הארגון למצב של קיפאון.

פנחס יחזקאלי: פרופ' יעקב רז על כריזמה, מיתוס והקשר ביניהם

שחיתות מוסרית מעולם לא הפריעה לכריזמה. להפך, זה חלק מכוחה! …

פנחס יחזקאלי: דירקטיבה היא בדרך כלל עמומה. לא הפעם!

העובדה שהדרג הצבאי קיבל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני: לחסל את חמאס כגורם מדיני צבאי, היא אחד הסמנים לכך – ש'מלחמת שמחת תורה' היא מלחמה קיומית. דירקטיבה (Directive) – או בעברית פשוטה הוראה – היא הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו: הגדרת היעדים האסטרטגיים ברמת המדינה על ידי הקברניט; הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא. דירקטיבות של פוליטיקאים, מעצם טיבן, הן עמומות. לא הפעם!

יחזקאלי ואונגר משיח: ייצור ידע ויצירת ידע, ומה שביניהם

יצירת ידע (Knowledge Creation) ו- ייצור ידע (Knowledge Production) הן שתי דרכים להוספת ידע חדש לארגון, שדרוש לו בזמן אמת, או כהכנה לעתיד…

בריק ואליצור: מחירו האיום של קיבעון היירוט הקינטי

מדינת ישראל חולה במחלה אנושה. בגין המחלה הזו היא איבדה את יתרונה האסטרטגי במרחב, וצפויה להרס שמעולם לא ידעה כמוהו. למחלה הזו נתנו שם: קיבעון היירוט הקינטי…

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת יתרו

בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאת אֵלַי, הָעוֹלָם נָדַם; וְלַשָּׁמַיִם הָיָה צֶבַע מְיֻחָד, שֶׁצּבַע בַּצְּבָעִים מַרְהִיבִים כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה קָשׁוּר בָּנוּ… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת יתרו

רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: עַד הַשָּׁמַיִם

עַד הַשָּׁמַיִם, כָּכָה אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ; אָמַרְתִּי לָהּ, לִקְטַנָּה, וְהִיא צָחֲקָה… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה

פנחס יחזקאלי: אסון המסוקים, ולקחיו לימינו אלה

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון… תחשבו רצועת עזה…