[בתמונה: צילום מסך של אולריך טוקור (Ulrich Tukur) בסרט העלילתי "רומל". אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה העוסק בפילדמרשל ארווין רומל. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: רומל בטוברוק – הניסיון הוא לפעמים מורה גרוע!
• פנחס יחזקאלי: ידוענות (סלב) – אחד ממרכיבי העוצמה…

*  *  *

מדוע נבחר - בפברואר 1941 - דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה - שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים - קורפוס אפריקה?

האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות...

לאחר המבצע כתב רומל ספר על קרבותיה וניצחונותיה של דיביזיית הפאנצר שלו (מס' 7), עובדה שקוממה עליו את המטה הכללי, שאינו אוהב קצינים "אינטלקטואליים מידי" מחד גיסא; וכאלה שנהנים מייחסי ציבור טובים מידי, מאידך גיסא.

יתרה מכך, אם היטלר היה רואה בו מפקד מוכשר שאין לוותר עליו, היה רותם אותו בוודאי למשימה העיקרית - מבצע ברברוסה ברוסיה; ולא שולח אותו 'להעלות אבק' (זה היה התפקיד המקורי שהועידו לו, לפני שהפתיע ותקף את הבריטים, למרות היעדר היכולת לגבותו לוגיסטית...).

[בתמונה: פילדמרשל ארווין רומל. התצלום באדיבות מינהל הארכיונים והרישומים הלאומיים בגרמניה]

דברים קורים, בדרך כלל, מהסיבות הלא נכונות...

הצצה לסיבות האמתיות למינויו של רומל ולשם שנבחר לקורפוס שלו נותן לנו וולף הקמן בספרו 'רומל באפריקה', שראה אור בהוצאת מערכות ב- 1987 (ראו תמונת כריכה משמאל) (הקמן, 1987, ע' 45).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של וולף הקמן: "רומל באפריקה", שראתה אור בהוצאת מערכות בשנת 1987. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בסוף 1940 התחלף הנספח הצבאי האיטלקי בברלין, ושליט איטליה ובן בריתה של גרמניה, בניטו מוסוליני, מינה לתפקיד החשוב הזה קצין שצוין לשבח, במלחמת העולם הראשונה, כשנלחם נגד הגרמנים (איטליה נלחמה במלחמה הקודמת לצד מדינות המערב) ואף השתתף לאחר המלחמה במשלחת המנצחים שנשאה ונתנה עם הרייך הגרמני (שיקול דעת לא משהו... אבל, דברים קורים מהסיבות הלא נכונות בכל מקום, לא רק בגרמניה הנאצית...

המינוי הזה עורר את חמתו של אדולף היטלר, שחיפש דרך לגמול למוסוליני ב'דקירה בעין' משלו. ההזדמנות הזו באה מהר מאוד באפריקה כאשר כוחות איטליה בפיקוד המרשל גראציאני הובסו בצפון אפריקה, בספטמבר אוקטובר 1940 (הקמן, 1987, ע' 45).

על מנת שההשפלה תהיה שלמה, בחר היטלר לתפקיד 'המושיע של מוסוליני באפריקה' את גיבור מלחמה שהצטיין במלחמת העולם הראשונה במלחמה נגד הקורפוס האלפיני האיטלקי; את ארווין רומל.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

[בתמונה: חיילי הקורפוס האלפיני האיטלקי במלחמת העולם הראשונה... התמונה היא נחלת הכלל]

לאחר שהחלים רומל מפציעתו הראשונה במלחמת העולם הראשונה, התנדב לשמש כמפקד פלוגה ברגימנט הוירטמברגי המובחר ללוחמה הררית, ואף תיפקד לעיתים מזומנות כמג"ד. בתפקיד זה לחם, בין היתר, בחזית האיטלקית. רומל הוביל פשיטות לילה על מערכי האויב, וכן הסתער בראש אנשיו במספר רב של מתקפות רגלים על מוצבי האויב. במהלך הקרבות נפצע שלוש פעמים וקיבל את עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה ושנייה. הוא גם קיבל את עיטור הפור לה מריט - העיטור הצבאי הגבוה ביותר בגרמניה הקיסרית אשר הוענק לו בעבור פעולותיו כלוחם ומפקד בחזית האיטלקית, במיוחד בקרב לנגורן.

וכאילו לא די בהשפלה הזו, 'הציע' היטלר לרומל שם מיוחד לכוחותיו: 'הקורפוס האפריקני', ברמיזה ברורה לקורפוס האלפיני, שהושפל על ידי רומל במלחמה הקודמת... (הקמן, 1987, ע' 45).

שהכל מהסיבות הלא נכונות, כבר אמרנו?

 

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות

• וולף הקמן (1987), רומל באפריקה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.