פנחס יחזקאלי: בגידת הפיקוד העליון בשוטרים הקריסה את המשטרה מבפנים

בהסכם השכר עם האוצר, פיקוד המשטרה בחר להציל את עצמו (את תנאי הניצבים ותתי הניצבים) ולבגוד במשטרה ובשוטרים. התוצאה היא שהוא הקריס על ראשו, את המבנה כולו… פרויקט המסכה של גיא לרר הוא רק הסימפטום הראשון!

אבי מינקובסקי: ניצב יוסף יהודאי, המצביא המשטרתי של האינתיפאדה הראשונה. לזכרו

מפקד משטרתי מהמעלה הראשונה: האיש שהוביל את מרחב ירושלים במהלך האינתיפאדה הראשונה – ניצב יוסף יהודאי ז״ל…

אבי הראל: ההבדלים בסיפור השעבוד של בני ישראל, מקרא מול ספר היובלים

בניגוד לספר שמות, מחבר ספר היובלים לא מציין שיש הדרגתיות במסע לשעבוד בני ישראל, והוא אף משמיט חלק מהאנקדוטות המופיעות בפרשתנו, כמו סיפורם של המיילדות העבריות, שנצטוו לפי המקרא להרוג כל זכר. למה?

עופר בורין: תהילים, פרק קו – גלגל דורות וחורבנות

תהילים ק"ו הוא מזמור הלל למחזורי חורבן ושואה לכל הדורות; ואם המזמור צודק, אז צריך כבר להתכונן לחורבן הבא, הבא עלינו לטובה…

פנחס יחזקאלי: שמעתם? הבדואים פוחדים רק מכלבים; וזה בגלל המשילות…

שמעתם? הבדואים אינם חוששים לירות אחד על השני ועל מתקני משטרה; הם אינם חוששים לצוד דורבנים; אבל, הם פוחדים מכלבים…
ynet מציג את הכתבה ההזויה של השנה…

פנחס יחזקאלי: שירי נצח – שלכת, לאהרון שבתאי – בלדה לאקסית המיתולוגית

זוכרים את האחת, שאו-טו-טו כמעט, אבל לא? זו שלאורך זמן, תעלה ותצוף במחשבותינו, עם השאלה הנצחית, מה היה אילו… הזיכרונות הללו הולכים ומתקהים, עם הזמן, ונותרת רק חמימות עמומה, תזכורת לכך שזכינו שוב לאהוב… זה נושא שירו של אהרן שבתאי 'שלכת'…

אפרים לאור: הקצאה ייעודית של קרקע למחזור פסולת במסגרת היערכות לחירום

במאמר זה ברצוני להפנות את תשומת-הלב למיחזור פסולת בעקבות אסונות פתע רבי נפגעים [אפר"ן], פרי הבאושים של רעידות-אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות תעשייתיות, שימוש בחומרים רדיואקטיביים ובחומרים מסוכנים, מלחמות גדולות, וגם הזדקנות של ערים מטרופוליטניות…

יוסף אולמרט: יהודי ארה"ב אינם אחים. הם בני דודים רחוקים!

הנה 'הפרה הקדושה' שאני, לצערי, הולך לשחוט במאמר הזה: את הרעיון, שיהודים ישראלים ואמריקאים הם משפחה אחת גדולה. לא אנחנו לא!

פיל בחנות חרסינה: זו הגאו-אסטרטגיה טמבל!

שריה של ממשלת בנט חרוצים. אבל הבנתם האסטרטגית בעייתית מאוד, בלשון המעטה…

גרשון הכהן: חרדת היתר מאיום הגרעין האיראני

ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.