יאיר רגב: פרשת תרומה ושחיתות שלטונית

תקציר: גם אם נצליח לבנות מערכת משפט טובה - מתוקנת, שתשפוט ותכריע בין המתדיינים בפניה - הרי שרק באמצעות הדין לא נוכל להגיע למדרגה של קדושה ומקדש. והלוואי שיותר מאשר נבקש למצות את הדין עם הזולת נתאמץ ונשתדל יותר על בניין פנימיותינו, וככל שנהיה שלמים יותר, נראה מעלת הדבר שבכל בעיה ובעיה - פתרונה יהיה ברוח אהבת חברים.

[בתמונה: בסוף ינואר 2022, העניק ארגון השקיפות העולמי לישראל את הציון הגרוע ביותר שלה אי פעם, במדד השחיתות. הוא דירג אותנו במקום ה־29 מתוך 37 מדינות ה־ OECD.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Viki_B לאתר Pixabay]
[בתמונה: בסוף ינואר 2022, העניק ארגון השקיפות העולמי לישראל את הציון הגרוע ביותר שלה אי פעם, במדד השחיתות. הוא דירג אותנו במקום ה־29 מתוך 37 מדינות ה־ OECD.... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Viki_B לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת משפטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

עודכן ב- 9 בפברואר 2024

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

פרשת השבוע מציגה עמדה חשובה בנוגע לשחיתות. לאחר מתן תורה, אלוקים מצווה על משה להתחיל לבנות את המקום שבו הוא ישכון: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

[בתמונה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - המשכן... התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - המשכן... התמונה היא נחלת הכלל]

מדוע ראתה התורה להקדים את פרשת משפטים למלאכת המשכן?

הסבר שאהבתי מאוד הוא של עו"ד אלישי בן יצחק (ראו תמונה למטה), במאמר שפרסם ב- 3/2/22 בשם פרשת תרומה - תשפ"ב. על פי בן יצחק, פרשת תרומה פותחת סידרה של פרשיות, שעניינן במלאכת המשכן וכליו. והנה עניין הקמת המשכן וכליו מגיע לאחר פרשת משפטים, פרשה שכל כולה בהנחת המסד לחקיקה אזרחית ופלילית.

על כך ראוי לשאול מדוע ראתה התורה להקדים את פרשת משפטים למלאכת המשכן? דומה כי אילו היו נותנים לעורך בשר ודם לסדר את הפרשיות, הרי שהוא היה מסדרן הפוך: בהתחלה היינו עוסקים במלאכת הקמת המשכן, בבניין הרוחני של העם, ולאחר מכן היינו ניגשים לעסוק ביצירת נורמות, בהקמת מנגנון אזרחי חברתי כפי שמפורט ומובא בפרשת משפטים. כיצד פרשת משפטים יכולה להוות מסד לבניית המשכן?

לצורך כך נזכיר את דברי המשנה המוכרת במסכת אבות שמשמיעה לנו: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". כלומר, אחד מתפקידיה המרכזיים של מערכת משפט, בכל חברה, הינו להבטיח את יחסיהם התקינים של האזרחים החיים בתוכה.

אל עולם החוקים הנורמה והמשפט יש לצרף עקרון נוסף, שכן העולם אינו יכול להתקיים אך ורק על משפט. וזאת מהטעם שחרף חשיבותה הגדולה של המערכת המשפטית לעולם - ועל מגמתה לסדר ולארגן את החיים במערכת עקרונות וכללים מוגדרת וקוהרנטית - ארגון החיים וקביעת נורמות, יש בו כדי לגרום לפגיעה באדם הבודד, ליצירת עוול פרטי.
[בתמונה: עו"ד אלישי בן יצחק. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: עו"ד אלישי בן יצחק. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: העולם אינו יכול להתקיים אך ורק על משפט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי khaledaljaber500 לאתר Pixabay]
[בתמונה: העולם אינו יכול להתקיים אך ורק על משפט... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי khaledaljaber500 לאתר Pixabay]

בין הנורמה לאתיקה...

את 'ההצדקה' לפגיעה באדם מתרצים בעדיפות שיש ליתן לכלל מאשר לחריגיו; ולכן, במתח שבין הפרט לבין הציבור, תינתן, על דרך הרוב, עדיפות לציבור, לכלל. בהתאם למושכל זה מתקבל לא פעם מצב שבו המערכת המשפטית יכולה לשאת, בגלל נוקשותה ועקרונות המגבילים אותה גם פגיעה בפרטים.

אל מול מערכת נורמטיבית, פועלת במקביל מערכת אתית, מוסרית, מוסדות של חסד שמבקשות לראות את האחר לא רק מבעד לפילטרים של קריטריונים, כללים ונורמות, אלא לראות את האדם כאדם. ולכן, אל מול מערכת משפטית אנו פוגשים במלאכת הקמת המשכן, פרויקט לאומי כלל ישראלי המושתת על הדסטארט ציבורי (פרויקט מימון המונים ציבורי), על תרומה והתנדבות שכל אחד יכול לקחת בה חלק.

במסע גיוס התרומות למשכן כולם יכולים להיות שותפים. "ויקחו לי תרומה כל איש אשר ידבנו ליבו". ואולי כי במשכן ההתרוממות והעבודה הרוחנית צריכה להגיע ממקום אחר שונה לא משפטי רציונאלי אלא דרך מסילות הלב, התרוממות האדם וגבהות לב.

האיזון שבין החוק הנורמטיבי ואולי החסד והשייכות הכללית, מתבהרים על רקע התיאור התלמודי העומד על הטעם בעטיו המקדש נחרב, וכך הוא לשונו של התלמוד: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין". עלינו להפנים שקיומו של בית המקדש חייב להיות אם נדע להתעלות מעבר לשורת הדין, אם נדע לרומם את ליבנו אל מעבר לחוקים יבשים והחלטות קטגוריות. ואולי עד שלא נדע לרומם את נפשנו אל המדרגה של "ידבנו ליבו" לא נוכל להגיע לבית המקדש.

[בתמונה: עלינו להפנים שקיומו של בית המקדש חייב להיות אם נדע להתעלות מעבר לשורת הדין... התמונה: free bible images]
[בתמונה: עלינו להפנים שקיומו של בית המקדש חייב להיות אם נדע להתעלות מעבר לשורת הדין... התמונה: free bible images]
גם אם נצליח לבנות מערכת משפט טובה - מתוקנת, שתשפוט ותכריע בין המתדיינים בפניה - הרי שרק באמצעות הדין לא נוכל להגיע למדרגה של קדושה ומקדש. והלוואי שיותר מאשר נבקש למצות את הדין עם הזולת נתאמץ ונשתדל יותר על בניין פנימיותינו, וככל שנהיה שלמים יותר, נראה מעלת הדבר שבכל בעיה ובעיה - פתרונה יהיה ברוח אהבת חברים.

ותודה שוב, לעו"ד אלישי בן יצחק...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת משפטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

[בתמונה: מדוע ראתה התורה להקדים את פרשת משפטים למלאכת המשכן? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי smuldur לאתר Pixabay]
[בתמונה: מדוע ראתה התורה להקדים את פרשת משפטים למלאכת המשכן? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי smuldur לאתר Pixabay]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *