האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בעולם הישן (עד לא מזמן…) שוביניזם בא לידי ביטוי באי קידום נשים. היום אנחנו מקדמים אותן אבל, מחכים להן בפינה, ומנצלים כל הזדמנות לסרוק את גופן, בלי רחמים, במסרקות ברזל. הפעם זה היה תורה של השופטת בדימוס, אתי כרייף, להימרח בזפת ובנוצות מול מקהלה של צבועים.
פרשת תרומה עוסקת רובה ככולה במעשי בניית המשכן, מימונו וכליו. לפי התיאור המקראי, ולפי הידוע, הן המשכן והן בתי המקדש שנבנו אחריו, נבנו ביד אדם. בנייה זו שכרה לא בצידה, היות ובנייה אנושית זו לא החזיקה מעמד. אשר על כן, התפתחה מחלוקת בדבר בנייתו של בית המקדש העתידי.
הַרְחֵק מֵהַמָּקוֹם בּוֹ נוֹלַדְנוּ, מוֹתִירִים מֵאָחוֹר אֶת עַצְמֵנוּ הַיָּשׁן. הִתְחַדַּשְׁנוּ בַּיַּחַד, בּפַּשְׁטוּת בּעֲבוֹדָה קָשָׁה, מָצָאנוּ לְעַצְמֵנוּ פִּסַּת שָׁמַיִם,
הִתְקַדַּשְׁנוּ, הֵקַמְנוּ מִשְׁפָּחָה… איילת קציר, שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, משפחה.
אולי 2000 שנה, היה לב העם היהודי נכון לאלוהיו ומחכה לישועתו. כך מעידים הפסוקים הנועלים את הפרק. ואז הגיע הרצל…
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 28 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
Multitasking — doing simultaneously two different things, writes Gilad Peled, is a recipe to a colossal failure; doing either task would be a wasted effort. Multitasking brings us to do less, experience more stress, and perform less productively and efficiently in comparison to the one who dedicates himself to one assignment without allowing for distractions.
בין שלל המצוות והדינים הרבים הנזכרים בפרשת משפטים, ישנה אתנחתא תיאולוגית קצרה, האומרת שעם ישראל יונהג בעתיד על ידי מלאך ולא על ידי האל. האם המדובר במלאך של ממש? לא בהכרח. לפי פרשנותם של הרמב"ם והרלב"ג המדובר בנביא המקבל את ההתגלות האלוהית שלו באמצעות מלאך.
הרמתי את העיניים מהמכתב וממש ראיתי דרגות סנ״צ מתעופפות דרך החלון ונמוגות באוויר. וגם ראיתי את חביב מגלגל על המצח כוס, שהיו בה מים קרים; ואת זה הוא נהג לעשות רק בעתות משבר חמור מאד.
כשאין למי להכיר תודה אנחנו מרגישים בודדים. אנחנו יצורים חברתיים; ורובנו אוהבים לחלוק את הטובה שקרתה לנו עם אחרים. לא להישאר לבד. אז לפעמים, גם אם לא מאמינים, מומלץ להגיד "תודה לאל" כדי לא להישאר לבד.
תופעות של משטרות בדמוקרטיות – ש'מעגלות את המציאות' כדי לרצות את השלטון, האליטות והתקשורת – קיימות במשטרות שנוסדו על בסיס המודל הצרפתי מ- 1800, שהתפתח, בתחילה, במדינה לא דמוקרטית; ולא במשטרות שהוקמו על בסיס השיטור בהסכמה של משטרת לונדון מ- 1829.
