האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בוז ולעג נדמים לעתים כקישוטים רטוריים: בדיחה, עקיצה, מם ויראלי. אולם מנקודת מבט סוציולוגית־פוליטית, מדובר בכלי כוח מן המעלה הראשונה. לא רק ביטוי של עליונות, אלא מנגנון המייצר אותה. בוז ולעג מערערים זהות, שוחקים לגיטימציה ומפרקים סמכות, לעתים ביעילות רבה יותר מאלימות פיזית או כפייה מוסדית.
לרשות השופטת יש תפקיד בהשלמת הדין, בפירושו וביציקת תוכן למושגים עמומים שבו, אך מכך אין להבין שהיא יכולה לצפצף על החוק לגמרי. כדאי מאד ששופטי בית המשפט העליון יזכרו את כפיפותם הבסיסית, מכוח החוק המפורש ומכוח ההיגיון האלמנטרי – לדין, ולא יעמידו את המערכת השלטונית ואת החברה הישראלית כולה בפני אתגרים שנובעים מפסקי דין פורעי חוק ופורעי סדרי משטר בסיסיים.
המאבק הפמיניסטי במערב היה אחד ההישגים המרשימים של המאה ה-20. דורות של נשים עמלו, הפגינו והקריבו כדי לזכות בזכות הצבעה, בחופש עיסוק ובבעלות מלאה על גופן וחייהן. אך כיום, הגלגל מתהפך, וההישגים שנחשבו למובנים מאליהם הולכים ונמוגים. האם הפמיניזם האיראני יצליח להפיח בו רוח חיים מחודשת?
הדרך האפקטיבית ל,מסע ציד' או 'פישינג' פוליטי, אינה עוברת בהכרח דרך חשדות כבדי משקל, אלא דרך סריקה שיטתית של הטלפונים של המעגל הקרוב. כיוון שהווטסאפ הוא יומן החיים המודרניים, החיפוש כמעט תמיד פותח תיבת פנדורה: חומר גלם מודיעיני, וגם לתחמושת תקשורתית, וההליך הפלילי הופך מכלי לברור אמת, לכלי לאיסוף מודיעין פוליטי, בשיטת שרשרת: מהעוזר הזוטר ליועץ הבכיר, ומהיועץ לראש הפירמידה.
תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
כאשר נחשף השימוש לרעה במערכות האכיפה, 'הלוחמה המשפטית' (Lawfare) משנה את פניה ומתבצרת. אז, ה'טיוח' הופך לצורך קיומי של המערכת, כי חשיפת הניצול לרעה של החוק תמוטט את אשלית הניטרליות המוסדית. כך הופך המאמץ להסתיר את הסטייה, לחלק בלתי נפרד מהטקטיקה עצמה: הגנה על הכלי באמצעות טיוח והסתרה.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
בעשורים האחרונים מתרחבת תופעה חוצת־משטרים של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, לא לשם אכיפת נורמות בלבד, אלא ככלי אסטרטגי להכרעה פוליטית. תופעה זו מכונה לוחמה משפטית (Lawfare) – שילוב של משפט ולחימה, שבו הליך משפטי מחליף או משלים מאבק פוליטי, ציבורי ולעתים אף צבאי
השימוש במערכת אכיפת החוק ככלי לניגוח פוליטי ("לוחמה משפטית" – Lawfare), מהווה את אחד האתגרים המורכבים ביותר לדמוקרטיה המודרנית במאה ה-21. הנה אוסף ממים אינטרנטיים המשקפים את השימוש לרעה במערכת האכיפה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
נראה כי בידי מבקר המדינה חומרים המוגדרים כ'רעידת אדמה' – שעשויים לשנות את דפוסי המחשבה וההצבעה של הציבור הישראלי – אבל הוא נחסם ע"י בג"ץ. על ראש הממשלה להוביל סטנדרט של שקיפות מלאה, לעמוד מול הציבור ולחשוף את המסמכים. שהרי, צדק דחוי הוא צדק נעדר; וועדות חקירה בעבר (כמו ועדת אגרנט) נתפסו פעמים רבות מידי ככלי להשהיית מסקנות. המציאות הנוכחית דורשת קצב אחר.
