האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
צריך לומר זאת ביושר: בג״ץ הוא מוסד מושחת, שאינו עוסק ב״צדק״ אלא בצביעות. תכליתו איננה פסיקה על פי חוק, אלא פסיקה על פי האינטרסים של שופטיו ושל ההגמוניה הישנה שאותה הם משרתים. זו אינה ״מפלגת בג״ץ״, זהו ״שלטון בג״ץ״, ואת השלטון הרקוב והמושחת הזה עם ישראל ימוטט מן היסוד. למוסד הזה אין עוד תקומה. הוא גמור.
'טיוח תיקים' הוא 'תמונת המראה' של 'תפירת תיקים', מכלול פעולות – ולעתים המחדלים – שמטרתם למנוע מתיק חקירה להגיע לבירור מלא, מקצועי ושוויוני.
פרדיגמה היא אינה רק אוסף של דעות, אלא ה"עדשה" דרכה המוח שלנו מפרש את המציאות; היא מעניקה לנו תחושת סדר וביטחון בעולם כאוטי. אולם, כוחה של הפרדיגמה הוא גם תורפה – היא נוטה לסנן החוצה מידע שאינו מתיישב איתה, ובכך יוצרת "כתמים עיוורים" תודעתיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מאז הפריצה של אזרחים וחברי כנסת לבסיס שדה תימן ב-29 ביולי 2024 – בעקבות פשיטת מצ"ח על חיילי כוח 100 – מהדהד באליטה 'מתחת לרדאר' של השיח הגלוי, תרחיש קמאי, פרימיטיבי ומפחיד במיוחד: תרחיש שבו ה'המון', אותם אזרחים, שמודרים דרך קבע מהמרכזים הסמליים של הכוח, חודר פיזית למרחב המקודש ביותר של האליטה, לאולמות השופטים בבית המשפט העליון…
מרגע שנחלשה בהרב מיארה בשל החשד בבגידה שדבק בה, הפך יצחק עמית לראש חץ בודד של מאבק אליטת ההון בממשלה, ויעשה ככל יכולתו להטריל אותה, ולעקר את החלטותיה. לכן, אין מנוס מהפיצוץ הגדול: מהרגע, שבו תודיע הממשלה שאינה מצייתת עוד לבג"ץ. השאלה היחידה שנותרה היא מתי: לפני הבחירות או אחריהן?
עמית מאיים בביזיון בית המשפט, כדי לאכוף פסקי דין שמשרתים את ההגמוניה הישנה ולא באמת את החוק. אבל בלי היועמ״שית שתגבה אותו, אין לו כוח אכיפה. לכן, המאבק על החלפתה הוא רגע האמת של הדמוקרטיה.
משטרת ישראל רחוקה מלהיקרא ארגון אפקטיבי וסובלת מבעיות אין ספור. אבל ליבם של שוטרי השטח תמיד היה במקום הנכון, ולעולם לא התבלבלו לגבי חובתם להגן בגופם על אזרחים. למראה ביזיון השוטרים האוסטרלים שקפאו על מקומם ואצו לתפוס מחסה באירוע הטבח האנטישמי ב-14 בדצמבר 2025, בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, יש צורך לומר תודה לאל על שוטרי משטרת ישראל!
למרות היות המתפ"ש גורם עיקרי בהיווצרות הקונספציה שהובילה למלחמה, ולמרות חוסר מוכנותו לאתגרי המלחמה, ולמרות שמועות עקשניות על כשלים בתוכו, תפקודו טרם תוחקר, ומפקדו טרם הוחלף. למה?
מערכות מתהפכות. זוכרים? לא הייתה עוד פרשה כמו פרשת הפצ"רית – יועמ"שית, והשלכותיה רבות היקף. כמו שזה נראה עתה, ולפי רמת ההיסטריה השוררת בצמרת הפרקליטות, הפרשה מאיימת להקריס את המאחז רב השנים של אליטת ההון במערכת האכיפה, ולשנות אותה עד היסוד!
הרציונל האמיתי נגד עונש מוות בישראל איננו מוסרי בלבד; הוא בעיקר פרוצדורלי. המערכת כה כבדה ומסורבלת, עד שהקונצנזוס האופרטיבי הוא פשוט: “גם אם זה צודק, אין באמת חשק לבצע.”
