האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה לא נכתב על חשיבותו של הידע לאנושות בכלל ולארגונים בפרט? הסופר והעתידן האמריקני, אלווין טופלר טען למשל, כי אנו חיים בחברה המבוססת על ידע (Knowledge-based society), אולם, למרות כל הקביעות הללו, העיסוק בידע מהווה עדיין בארגונים רבים תחום עיסוק משני שאינו זוכה עדיין לתשומת הלב הראויה לו. מטרת הספר הינה, לרכז את מיטב הכתיבה המדעית העדכנית בסוגיית חשיבותו העולה של ייצור הידע במציאות דינאמית המשתנה במהירות לארגונים בכלל ולצבא בפרט; את השינויים המהותיים שחלו בשנים האחרונות בהבנת הצורך בו; ואת ההשלכות שיש לכך על המבנים הארגוניים המוכרים לנו.
ב-11 בנובמבר 2012 הועלה ליו-טיוב ראיון עם ד"ר יואב בן דב, "פילוסוף של המדע", מהעוסקים העיקריים בתורות המורכבות בישראל. הראיון נעשה דרך תכנית הטלוויזיה "אפקט הפרפר" המשודרת בערוץ 66. ראיון זה הנו לטעמי מבוא מצוין לאלה שרוצים לעסוק בתורות המורכבות. להלן תקציר הדברים: עד שנות הששים של המאה הקודמת ידעו אנשים באינסטינקטים שלהם,, שהדברים מורכבים יותר … להמשך קריאה
[לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' והשלכותיהם, לחצו כאן] רעיון מחולל של שימוש במיסוד מטבע מקומי, לצד המטבע הלאומי, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהחלשת התאגידים כבר אינו חדש. אולם, מידי פעם אנו שומעים על עיר נוספת המאמצת אותו. כלכליסט בכתבה מספטמבר 2012, מספר על מיסוד מטבע מקומי בעיר בריסטול שבאנגליה. [לכתבה לחץ כאן] [לאוסף המאמרים על 'רעיונות מחוללים' … להמשך קריאה
אי על סף הכאוס הוא מודל יישומי שבו ארגון בונה, למטרותיו, תת-מערכת, אשר פועלת תחת תנאים ותרבות השונים מיתר חלקיו. תנאים אלה מאפשרים יצירתיות חריגה שבאמצעותה יכול הארגון להשיג ידע (Knowledge), החיוני לקיומו ולרלוונטיות שלו. אולם, הם גם גובים ממנו מחיר לא מבוטל בתחומים אחרים.
מטרת החוברת להביא את סיפור היחידה כמקרה בוחן (Test Cases), שימחיש מודל זה ואת השימוש שיכולים גופים היררכיים לעשות בו.
עפרון רזי ז"ל הוא היזם וההוגה של המערכת הממוחשבת לניתוח רשתות ארגוניות (ONA), ה- D.N.A.-7, ועמד בראש חברת .T.E.C.I עד שהלך מאתנו – ב-11 ביולי 2012 – לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. המערכת החדשה לניתוח רשתות ארגוניות של חברת 'יצור ידע' קרויה על שמו: EFRON.
מטרת חוברת זו – שהוכנה על ידי הסמנכ"ל האגדי של טבע לבטיחות, יהודה ארד ז"ל – לרכז את ההיבטים התורתיים והאחרים הקשורים לתחום המתפתח של "ניהול הסיכונים". זאת, על מנת לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים, דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם, יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי.
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] בשנת 1994 פרסם הנרי מינצברג – מחשובי מומחי הניהול של המחצית השנייה של המאה העשרים – את הספר "עלייתו ונפילתו של התכנון האסטרטגי". למרות שעברו כמעט שני עשורים מאז פרסומו, הוא רלוונטי מאוד למציאות הניהולית של ימינו: כאשר נכנס התכנון האסטרטגי לחיינו באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת … להמשך קריאה
'צוות שיפור' (Quality Improvement Yeam) הוא כלי של למידה ארגונית; וכלי לשינוי תרבות ארגונית: קבוצת עובדים שמתארגנת לחקור נושא טעון שיפור, ליצור פתרונות, ליישמם ולהטמיעם, בתמיכת ההנהלה, כאשר הנושא יכול להיבחר ע"י הצוות באישור המנהלים; או מומלץ ע"י המנהלים… העיקרון הבסיסי שמאחורי צוותי השיפור הוא, שהידע מצוי בשטח: שהעובדים – ולא המנהלים – הם שמכירים היטב את נקודות התורפה של התהליכים, ואת הדרכים לטפל בהן.
הפיסיקה החברתית היא הסיכוי שלנו לפצח את סוד הסדר האחר שבכאוס. אבל גם אם נצליח בכך, עדיין נזדקק הרבה לכלים, המאפשרים התמודדות עם אי הוודאות, ביניהם ייצור ידע בזמן אמת ועידוד התארגנות עצמית. עולמנו לא יחדל להיות מורכב ודינאמיות למרות הכל…
"לי יש שני כוכבים על כתפיי, ולו יש שלושה. כיצד אוכל להתווכח עימו?" כך אמר גנרל לֶבָּא הצרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה, בהתייחסו לחילוקי הדעות בינו לבין מפקדו, ראש המטה הכללי של צרפת גנרל ז'וזף ז'ופר… עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, טפחה המציאות על פניו של המטה הכללי של צרפת, והמדינה נחלצה אך בקושי מתבוסה צורבת כבר בחודש השני למלחמה…
