[מקור התמונה: פייסבוק. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 בדצמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

באמצע דצמבר 2013 פקדה את ישראל סערה חסרת תקדים, שהשאירה את הרשויות חסרות אונים; ולימדה אותנו כי האמונה המיתית של רבים מאתנו - ביכולותיו של השלטון להיות לידנו תמיד ברגע של צרה, ולפתור את בעיותינו בעת מצוקה - אינה ראלית. החיים מורכבים הרבה יותר!

רבים מאתנו עקבו בהשתאות אחרי הבלבול שאחז את הארגונים שהתמודדו עם הסערה; ואת המבוכה שנשקפה מפני קברניטינו במסיבות העיתונאים.

בנישואין, הסוד בדו קיום מוצלח הוא ההכרה בחסרונות הצד השני וההשלמה איתם, מתוך הבנה שזוהי עסקת חבילה. היתרונות והחסרונות כרוכים להם יחדיו. כך גם ביחסנו עם השלטון!

המערכת השלטונית היא מערכת ביורוקרטית נוקשה. היא אוהבת סדר ושונאת כאוס. היא אינה יודעת להיות יעילה, אך משיגה את מטרותיה (משמע, יודעת להיות אפקטיבית) בתנאים מסוימים. יתרונותיה טמונים ביכולת למסד את שגרת החיים ולספק על בסיסה שירותים לכולנו. זה כוחה של ביורוקרטיה בשגרה, וחשוב לנו שהיא תישאר כזו כי אין טוב ממנה למטרות אלה, והשגרה ממלאת את עיקר חיינו.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

הצד השני של המטבע הוא במה שאין ביכולתה של המערכת השלטונית לספק. מערכות ביורוקרטיות מגיבות רע מאוד להפתעות (לתוצאות בלתי צפויות). ההפתעה גוררת אותן להלם ולשיתוק מערכתיים, משמע, לכאוס.

לכן, מנסים צבאות להתחיל מלחמה בהפתעה. ההפתעה כופה שיתוק על הצד השני ;ובזמן הזה, יכול התוקף לבצע את שתכנן ללא הפרעה. כך קרה במלחמת ששת הימים. לעומת זאת, במלחמת יום הכיפורים הצליח הצד הישראלי להתאושש בזמן, לייצר הפתעה משלו ולהכתיב את מהלכי הסיום של המלחמה.

[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: מבצע מוקד במלחמת ששת הימים. הצבא המצרי לא הצליח להתאושש מההלם של הפתעת התקיפה הישראלית...]

הבעיה בהפתעה עבור הגופים השלטוניים היא, שהמציאות משתנה, אולם ההכרה של הגופים בכך לוקחת זמן. הם פועלים כאילו מדובר באירוע מוכר מהניסיון הארגוני שלהן. כאשר ההתהוות החדשה כבר בולטת לעין, גורר הפער בין הצפי למציאות את המערכות הללו להלם ולשיתוק מערכתי. הארגונים נגררים לכאוס. הכאוס משתקף בדרכי קבלת ההחלטות ובאיכותן.

[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הלם', לחצו כאן]

תרשים: שלבי ההתאוששות של מערכת ביורוקרטית

 

[להרחבת המושג: 'התאוששות', לחצו כאן]

ההתאוששות לא מתחילה לעולם בחדרי הקברניטים. היא מתחילה אצל עובדי השטח, שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית.

בעוד שבמלחמה לא תמיד יכולה ההתאוששות להגיע בזמן, הרי שבהפתעות מסוג זו שנחתה עלינו בימים האחרונים, הזמן מאפשר התעשתות, התארגנות ויציאה מהמשבר. הביטחון שנצבר לאט בשטח מחלחל גם למעלה (Bottom Up). הבנת המציאות טובה יותר ומשביחה איכות ההחלטות המתקבלות. הניסיון החדש מעובד בתחקירים ובנהלים חדשים; ומהווה בסיס להתמודדות טובה יותר בפעם הבאה – ובלבד שזו תדמה מאוד להתרחשויות האחרונות.

אחרת – שוב יאלצו הארגונים להתמודד עם הפתעה...

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הלם, ייצור ידע, 2/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.