[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח]
[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
מאמר זה מוקדש לרונן סער, שנתן את התמריץ לכתיבת המאמר הזה
כך צוברים ידע: אתה כותב והערות קוראיך פותחים בפניך זוויות והקשרים חדשים… בתגובה למאמר קודם בנושא הנעת מנהלים, כתב רונן סער כך:
במחקר רשתות מצומצם – שערכתי בעבר בבסיס הדרכה בצבא – התגלתה לי תופעה מעניינת: בעל התפקיד – עם כמות קשרי הגומלין הרבה ביותר ו/או כמות המעוניינים להיות עמו בקשר הרבה ביותר – לא היה המפקד וגם לא סגנו או ראשי הענפים (אלוף משנה וסגני אלופים), אלא המדריך הראשי (רב-סרן) או קצין האגם ביח' שדה.
כאשר המפקד נתפס כביורוקרט ולא נגיש, או כשהסיכוי לקבל ממנו 'כן' נתפס כנמוך, העדיפו רבים את הקשר עם המדריך הראשי, כמוציא ומביא מטעם המפקד, או כשלב של בדיקת התכנות וריכוך, לפני הפניה למפקד. אמנם נדרשה החלטת מפקד בכל עניין מהותי – כנהוג בארגון צבאי היררכי – אך הדרך אליו עברה דרך המדריך הראשי חסר הדיסטנס הפיקודי.
ההערה הזו, של רונן סער, גרמה לי לחפש גילויים נוספים של התופעה גם בארגונים צבאיים:
