אופיר צ'רניאק: הפסיכואנליזה של חזון וערכים ארגוניים

הגישה הפסיכואנליטית לייעוץ ארגוני מקבילה בין אנשים לארגון, ומניחה כי קיימת השפעה של כוחות, גורמים ודחפים לא מודעים, על התנהגויות פרטים וקבוצות במסגרת הארגון. החזון הארגוני בהגדרתו המקובלת הוא תמונה עתידית של הארגון במיטבו, מעין משאת נפש ארגונית. המאמר בוחן את החזון הארגוני דרך הנחות היסוד ומושגי הגישה הפסיכואנליטית. מקרי הבוחן של חזונות המנותחים במאמר מלמדים כי החזון לאו דווקא מנבא לאן הארגון יגיע בעתיד, אלא פותח חלון לרמה הלא מודעת של הארגון, לחרדותיו, לפחדיו ולדחפיו הראשוניים ביותר.

אופיר צ'רניאק: הערכה כפויה ומחירה…

מומלץ לארגונים לעבור מעקומת הערכה כפויה (דירוג כפוי) לעבר מערכת הערכה חופשית יותר – אשר משקללת גם מדדים צוותיים. מעבר כזה אינו פשוט ומחייב התאמות רבות, בגיבוש מערכת ההערכה החדשה והטמעתה בקרב דרגי הניהול. יחד עם זאת, ארגונים אשר עדיין נשארו עם עקומה כפויה חייבים לחשוב לעומק על עלותה ועל ההיבטים השליליים בתרבות הארגונית להן היא תורמת.

פנחס יחזקאלי: 'כוחי ועוצם ידי' מכשול האגו. הלקח הניהולי של משה וחג הפסח

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו…

האם אלן טיורינג היה שורד אבחון רשתי?

כיצד היה משתקף אלן טיורינג – הגאון שפיצח את חידת האניגמה במלחמת העולם השניה (עליו נעשה הסרט 'משחקי החיקוי') בניתוח רשתי (ניתוח רשתות ארגוניות – ONA)? ובכן, הוא דווקא היה יוצא מזה בסדר גמור, אבל, אין באבחון ובניתוח רשתי טוב ו/או רע מוחלטים. הכל בהקשר! פענוח הרשת איננו מקנה גם את הפרשנות ויש לתרגם את הרשת למציאות הארגונית, בכל מקרה ומקרה.

האם דווקא מערך ההדרכה ישנה את המשטרה?

רפורמה במערך הדרכה של ארגון – המתבצעת בהדגשים הנכונים – עשויה לחולל מהפיכה בתרבותו. בימים אלה שוקד מערך ההדרכה במשטרת ישראל על רפורמה בתהליכי עבודתו. האם היא תהיה הגורם המכריע בשינוי תרבות המשטרה? הרעיון – שיש לו פוטנציאל לשנות את המציאות – שמאחורי הפתרון המוצע הוא, להעביר את האחריות מהמטה אל השוטר/הקצין ומפקדיו בשטח, כשעל השוטר להשיג את השכלתו הרלוונטית בעצמו, מפקדו נמדד ברמת ההשכלה הרלוונטית של שוטריו, והקידום והשכר הם פועל יוצא של מידת ההשכלה הרלוונטית

יחזקאלי ואונגר-משיח: מאבק העוצמה בארגונים

אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה, כזכור, היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם); לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בו הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה מאבק העוצמה (The Struggle for Power) או המאבק לדומיננטיות (סך הכלים להשגת עוצמה). מושג דומה הוא הפוליטיקה הארגונית.

יחזקאלי ואונגר משיח: עובדים מתחזים ועוצמה מדומה בארגונים

ניסיונות של עובדים להגביר את עוצמתם הנתפסת, היא תופעה שמאובחנת כל העת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA), עד כי מספר מנכ"לים כבר נתנו לה שם: מתחזים. משמע, גורמים בארגון שמתחזים להיות בעלי עוצמה גדולה, אולם עוצמתם בפועל קטנה הרבה יותר.

יחזקאלי ואונגר-משיח: ניהול דואלי – יש דבר כזה…

המאמר מתאר מודל של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה בארגון, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני מנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח…

Jeppe Vilstrup Hansgaard: על מה חשוב להקפיד כשקולטים עובד חדש…

חשוב מאוד להבין מי הגורמים שיקלטו את העובד החדש, ואילו מסרים הוא יטמיע במהלך תקופתו הראשונה בארגון. אם קלטו אותו נציגי קבוצת הליבה בארגון, יכולתו לפתח קשרי גומלין תהיה טובה ועשירה, וסיכויי השתלבותו מצוינים.
ולהיפך…

יחזקאלי ואונגר משיח: מה בין איכות הניהול להצלחה?

כמה פעמים ראיתם מנהלים גרועים העומדים בראש ארגונים מצליחים ורווחיים מאוד? כמה פעמים ראיתם מנהלים, שהתנהגו הפוך מכל דרכי התפקוד המיטביות (Best Practice) הכתובות בספרים, והצליחו? ברוכים הבאים לחוסר הוודאות בעולם הניהול ובתוצאותיו…