אלון שוורץ: שליטה??

סביבה מורכבת מלא מעט מרכיבים וכולם נחשבים: על כולם ניתן לפעול, כדי ליצור שינוי… רק שאף אחד מהם לא מספיק לכשעצמו; ואינו מייצר שינוי מבפנים החוצה!

פנחס יחזקאלי: תכנון טוב מצליח רק מהסיבות הלא נכונות – המקרה של מרגרט תאצ'ר

אחד החוקים החשובים ביותר, בנוגע לתפקיד אי הודאות בחיינו, קרוי חוק תאצ'ר, על שם המנהיגה הבריטית הדגולה, "אשת הברזל" (כך כונתה…), מרגרט תאצ'ר, שלקחה לידיה מדינה פושטת רגל, המצויה בכאוס פוליטי וחברתי, החזירה לה את כבודה הלאומי; ואת מעמדה הכלכלי כמדינה מערבית מובילה. חוק תאצ'ר גורס כי "הבלתי צפוי סופו לקרות"…

פנחס יחזקאלי: קרב מידווי – בסוף (כמעט) הכל מזל!

קרב מידווי התרחש ביוזמה אמריקנית, שרכשה לעצמה יתרון של מודיעין והפתעה. אולם, היתרון הזה נשמט מידי האמריקנים בשל חוסר הניסיון האמריקני בלחימה. מה שניצח את המלחמה, בדקה ה- 90 ממש, היה בעצם, המזל…

פנחס יחזקאלי: אפקט ויסמן – מהעמדת פנים לאהבה אמיתית…

אחת התופעות המוכרות בעבודת מודיעין היא, שכאשר נשלח סוכן/ת להפיל יעד ברשתו ולגרום לו להתאהב בו, הוא נופל בעצמו לפח שביקש לטמון ומתאהב… התופעה הזו – שהעמדת פנים יוצרת באמת אהבה – מוכרת כ'אפקט וייסמן' (Wiseman Effect), על שם האיש שגילה אותה – הפסיכולוג, פרופ' ריצ'רד ויסמן (Richard Wiseman): פסיכולוג וסופר בריטי. האפקט הזה עובד, אגב, לא רק על בן/בת זוג, אלא גם על מקום עבודה, רעיון, תחום עניין כלשהו וכדומה…

פנחס יחזקאלי: הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע'

אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty) – או במילים פשוטות – מזל… – היא התרחשות אקראית של מאורעות, מבלי שלאדם תהייה שליטה על התרחשותם; כשיכול להתממש אירוע, שהסתברות ההופעה שלו הייתה נמוכה מלכתחילה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אי ודאות והשלכותיה. קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: תכנון – ממלכת אי הודאות…

יחידות מיוחדות של כל מדינה, מבצעות פעילות בעומק שטח האויב. לקראת כל מבצע כזה מתנהל תכנון מדוקדק. האם הכוח יתגלה; האם יהיו לו נפגעים? האם יצליח לחלץ את עצמו? מה יהיה מחיר החילוץ? איך יגיב האויב? איך יגיבו כוחותינו בחזרה? איך יסתיים האירוע? אילו השלכות ארוכות טווח תהיינה לו? לחיוב? לשלילה? יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות…

פנחס יחזקאלי: הפועל באר שבע – שיעור במורכבות

מומחי ספורט למיניהם מתארים את הקבוצות – שאותן הם מפרשנים – כמערכת פשוטה, שבה יש קשר ישיר בין סיבה לתוצאה. האמת, מורכבת הרבה יותר!

פנחס יחזקאלי: למה לשינויים משמעותיים לוקח זמן להיקלט?

ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! צריך לזכור כי להמצאות משנות מציאות רבות לקח זמן רב, עד שהפכו לגורם משמעותי בחיינו. אחרות – מהפכניות ככל שהיו – נעלמו מחיינו, בלי שהגיעו לכדי מימוש; הדבר מחייב יזמים ל'כיסים עמוקים', להתמדה, לסבלנות בהקצאת משאבים, ול'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.

אבי הראל: הרב המהמר – קווים לדמותו של יהודה אריה ממודינה

הימורים 2

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dan Goodwin לאתר flickr]

אבי הראל 5

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מבוא

לאחרונה עלה שוב הרעיון להקים קזינו בעיר הנופש אילת. אמנם הרעיון אינו חדש, אבל כמו בפעמים הקודמות כנראה שהוא יישאר בגדר רעיון. זאת לאו דווקא בגלל בעיות הלכתיות או מוסריות, אלא בגלל בעיות פוליטיות, כמו גם הביורוקרטיה והסרבול הסטטוטורי הקיימים במחוזותינו. בדברי הבאים אתייחס בקצרה לפן ההלכתי הקשור לרעיון זה, ולאישיות רבנית ססגונית ופורצת דרך בנידון.

נפתח בדבריו הנחרצים של הנביא ירמיהו : עושה עושר ולא במשפט החצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל (ירמיהו, פרק יז, פסוק יא). פירוש פשט של הפסוק הוא כדלקמן – מי שבאמת רוצה להרוויח כסף שיעמול עליו , בחינת: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רק מה שאדם יגע ומתאמץ כדי להשיגו, מוערך ומבורך. כמובן, שלפי רוח דברים זו הימורים הם דבר פסול לחלוטין.

להמשך קריאה

ביטחון כמוצר מדף

הביטחון כמוצר מדף

[מקור התמונה]

כנראה שלבור הרדידות הציבורית אין תחתית. ב-27 בינואר 2016 פורסמו עדויות שתי נערות שראו את המחבל בדרך לכפרו באוטובוס אחרי הפיגוע, והתקשורת סערה:

כך למשל, יצא האתר ynet בכותרת: עדויות המחדל נחשפות: ראיתי את המחבל באוטובוס. בכתבה מסופר כי שתי נערות שנסעו באוטובוס ראו את המחבל, ופנו למשטרה באמצעות מעסיקן באותו הערב, חמש שעות לאחר האירוע. המשטרה טרטרה אותן כדרכה, ממוקד 100 למוקד 110. הן לא התייאשו ופנו ארבע פעמים, עד שנענו: אם לא חזרנו עד עכשיו – סימן שזה לא רלוונטי" (סניור ואפרים, 2016). 

להמשך קריאה