האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.
כשדנים אנשי המחאה בכינוי 'בבונים', שהעניק השמאל למזרחיים בישראל, נותנים בדר"כ כדוגמה את ח"כ דוד אמסלם, רק שאמסלם הוא איש חריף ופיקח, ורחוק מאוד מהדימוי שהדביקו לו. כמו מזרחיים אחרים – נטולי רגשי נחיתות ו/או רצון ל'השתכנז' – זו דרכו לייצר מיצג פוליטי מתריס ומלא בוז כלפי האליטות, שאינם מכבדים את עצמם ואינם ראויים לכבוד. רק שהאחרונים אינם מבינים שהבדיחה על חשבונם…
ב- 9 בדצמבר 2024, במהלך מסיבת העיתונאים שכינס הערב (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו, הראשונה מאז ספטמבר, הוא בחר להתעמת עם כתבת חדשות 12, יולן כהן. יום לפני כן סיפרה יולן בערוץ 12 כי נפגשה עם שתי קבוצות משפחות חטופים שנפגשו עם נתניהו ומכל קבוצה שמעה דברים שונים. מי צודק בעימות הזה? מי הרוויח ממנו?
מושגים, כמו אסלאמופוביה וגזענות, שימשו ככלים להעלאת המודעות למאבק בגזענות ובשנאה. אבל בעידן ה- WOKE הפכו לכלים פוליטיים אפקטיביים להשתקת השיח החופשי, המדיניות הציבורית, ובעיקר מערכות האכיפה, ומאיימים על קיומו של המערב במתכונתו הנוכחית!
בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת, על ישראל לעבור, ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר, להשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים – גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך, יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.
במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.
מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח – שרבים במערב מסרבים לקבל – מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.
ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?
כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.
