תקציר: לעג הגורל. אם יזכה גדי אייזנקוט בעקבות הבחירות להרכיב ממשלה, זה לא יהיה בשל ניסיונו בפוליטיקה ובמדינאות, שאינו קיים, וגם לא בגלל הישגיו. יתרה מכך. יועציו האסטרטגיים לא יכולים היו לייחל למועמד בעייתי כל כך, במגיע היישר מליבת קונספציית ההכלה הצה"לית, שלא למד מאומה, ואין לו גם שכל להצטער. הנה מקבץ ארכיוני חלקי. אתם מוזמנים להוסיף.
[בתמונה: אייזנקוט הוא הסיוט של כל יועץ תקשורת… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על 'עידן ההכלה הצהלי' והשלכותיו. למאמרים האחרים:
לעג הגורל. אם יזכה גדי אייזנקוט בעקבות הבחירות להרכיב ממשלה, זה לא יהיה בשל ניסיונו בפוליטיקה ובמדינאות שאינו קיים וגם לא בגלל הישגיו. יתרה מכך. יועציו האסטרטגיים לא יכולים היו לייחל למועמד בעייתי כל כך. אם ינצח זה יהיה מהסיבות הלא נכונות.
עבור גדי איזנקוט ויועציו, הארכיון הוא מוקש רב-מערכתי שפועל במונחים של תאונת שרשרת. בעידן שבו יועצי אסטרטגיה עמלים קשה כדי לייצר "דף מסרים" מהודק ולסגור קצוות נרטיביים, איזנקוט מחזיק כנגדם בנקודת תורפה קטלנית: היסטוריה עשירה של ציטוטים, קונספציות והתבטאויות ביטחוניות ופוליטיות, שנראות בזמן אמת כניתוח שקול, אך במבחן הזמן והתוצאה הופכות לקטסטרופה תקשורתית.
עבור יועץ תקשורת, הניסיון לבנות לאיזנקוט תדמית של "המנהיג השקול והאחראי" נתקל שוב ושוב בזיכרון הדיגיטלי שלא שוכח ולא סולח, מקום שבו כל התבטאות עבר על איומי חמאס, ניהול המערכה או תהליכים פוליטיים הופכת תוך שניות לסרטון נגדי קטלני של היריבים. כשיריב פוליטי לא צריך לנסח מתקפה אלא פשוט ללחוץ "Play" על דברים שאיזנקוט עצמו אמר בקולו, היועץ מבין שזהו אירוע שאי אפשר להנדס: הארכיון שלו הוא לא משענת, אלא חומר נפץ שממתין להישלף.
כזכור, ב- 12 באוקטובר 2023 נכנס אייזנקוט לממשלה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". סיעת "המחנה הממלכתי" עליה נמנה בראשות בני גנץ, נכנסה אז לממשלת חירום לאומית. איזנקוט מונה לשר בלי תיק, וכיהן כמשקיף בכיר בקבינט הניהול המצומצם של המלחמה (קבינט המלחמה). ב- 7 בדצמבר 2023 חווה טרגדיה אישית בתוך המלחמה: בנו הקטן, רס"ר גל מאיר איזנקוט ז"ל, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. יום למחרת נפל גם אחיינו, רס"ר מאור כהן איזנקוט ז"ל. ב- 9 ביוני 2024 – פרש איזנקוט מממשלת החירום ומקבינט המלחמה יחד עם בני גנץ וסיעת "המחנה הממלכתי", בעקבות טענות להיעדר תוכנית אסטרטגית להמשך הלחימה וקבלת החלטות המושפעות משיקולים פוליטיים. הצפי שלהם היה שממשלת נתניהו תיפול תוך כחודש. בסך הכל כיהן איזנקוט בממשלת החירום ובקבינט המלחמה במשך כ-8 חודשים.
למרות לחצי האופוזיציה המגובה בממשל ביידן, במוסדות האו"ם ובאיחוד האירופי, בלילה שבין 6 ל-7 במאי 2024, פתחו כוחות אוגדה 162 בהתקפה על מזרח העיר והשתלטו על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח. מתקפת הביפרים (מכשירי הקשר והזימוניות) בצפון התרחשה ב-17 וב-18 בספטמבר 2024. חיסול חסן נסראללה (מבצע "סדר חדש") התרחש ב-27 בספטמבר 2024 (כעשרה ימים לאחר מתקפת הביפרים). ב-16 באוקטובר 2024 חוסל ברפיח יחיה סינואר…
גלגל המלחמה החל להתהפך, כשאייזנקוט נותר בצד הלא נכון של ההיסטוריה. בעוד נתניהו הבין שזוהי הזדמנות יחידה להוריד את 'חגורת האש' שיצרה איראן מצווארה של ישראל, אייזנקוט חשש מעימות אזורי, ובכל שלב, הטיף לעצירת הלוחמה ולהגעה להסכם (עם מי בדיוק??).
18 בינואר 2016: "הזורע רוח קוצר סופה"… הרמטכ"ל אייזנקוט מישיר פניו לבאות
אייזנקוט ב- INSS, אחד המכונים המשפיעים ביותר על התהוות הקונספציה: "יהיו שני איומים שיהיו בירידה. האיום הראשון הוא האיום הקונבנציונלי הצבאי. האיום של להפעיל חיל אוויר, חיל ים, דיוויזיות, חטיבות, אני לא רואה איום כזה בעתיד הנראה לעין, למרות שצה"ל בנוי לזה. זה איום שלהערכתי יהיה בירידה.
והאיום השני שיהיה בירידה בטווח הזמן של השלוש-חמש שנים הוא האיום הבלתי קונבנציונלי מישראל, כתוצאה… (מ) הסכם הגרעין בין איראן למערב שמגלגל את היכולת הזו אחורה, מפרק יכולות, מעמיק מאוד את הפיקוח ויהיה אינטרס חזק מאוד לשמר אותו בשנים הראשונות"…
[בתמונה: ההערכה שהארכיון זוכר, והרמטכ"ל אייזנקוט ירצה לשכוח… התמונה היא צילום מסך]
8 בינואר 2019: כך נפרץ הפרימטר שהיה אמור להיות 'שטח הריגה'
דברי הרמטכ"ל היוצא, גדי אייזנקוט בפרידה מראשי הרשויות בעוטף עזה: "הכסף הקטארי מאזן את המתיחות בדרום ובלעדיו "הפיצוץ יגיע מהר יותר". איזנקוט הסביר כי לא מדובר ב"פרוטקשן" אלא במימוש אינטרס ישראלי להנעת הכלכלה בעזה."
דברי הרמטכ"ל היוצא, גדי אייזנקוט בפרידה מראשי הרשויות בעוטף עזה: "הכסף הקטארי מאזן את המתיחות בדרום ובלעדיו "הפיצוץ יגיע מהר יותר". איזנקוט הסביר כי לא מדובר ב"פרוטקשן" אלא במימוש אינטרס ישראלי להנעת הכלכלה בעזה."
28 בינואר 2019: אייזנקוט מסביר למה הגיב כרמטכ"ל באופן 'סימפוני', לירי של 500 רקטות ביום אחד על ישראל
הדברים נאמרו במהלך הכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שנערך ב-28–29 בינואר 2019 (בסמוך לסיום כהונתו של איזנקוט כרמטכ"ל בינואר 2019), שבה התייחס למאורעות סבב הסלמה בעזה בעקבות המבצע הלילי המיוחד בח'אן יונס מנובמבר 2018:
עמוס ידלין: "… היו בכל זאת 500, 500 רקטות בסוף שבוע אחד, והתגובה של ישראל הייתה, בוא נגיד, קצת… סימפונית."
גדי איזנקוט: "את המערכה שמתקיימת ברצועת עזה צריך לראות בפילטר, בפרוספקטיבה, של ארבע וחצי שנים מאז שהסתיימה המערכה ב'צוק איתן' בקיץ 14'.
האירוע שדיברת עליו — במשך ארבע שנים נורו 1,100 או 1,200 רקטות לשטח מדינת ישראל, כשהמחצית זה ביום אחד.
את היום הזה צריך לראות בהקשר שבו זה קרה: מדובר בפעולה יזוקה [יזומה] שלנו, צה"ל, פעולה תחבולנית מאוד, בעלת… שהייתה אמורה להיות בעלת תרומה גדולה לביטחון שלנו.
אני חושב שההחלטה על התגובה, וההחלטה גם לא להמשיך את המערכה הזאת, הייתה נכונה בהקשר ובדיון שהתקיים.
ההמלצה של מערכת הביטחון ושלי התקבלה פה אחד, כי זה היה הדבר הנכון לעשות אותו. וצריך לבודד בין אירוע בדיד שמתחיל מיוזמה שלנו…"
האלוף יצחק בריק מספר למה נקרא הרמטכ"ל אייזנקוט לשר הביטחון ליברמן לבירור?
האלוף יצחק בריק כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל – בראשות הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט – לביקורת זו. פה הוא מגיב על זריקת תא"ל וינטר מצה"ל:
"גדי איזנקוט, השאיר אחריו צבא לא מוכן למלחמה! שאני עברתי בבט"ש [ביטחון שוטף], ואני אתן לך דוגמאות, שיחרפנו אותך, שכתוצאה מזה הוא נקרא לבירור אצל… שר הביטחון ליברמן…
מה קורה בבט"ש אחרי שהייתי שבועיים בכל המוצבים, בצפון וברמת הגולן, ומצאתי שערורייה(!) – לא אכנס לזה עכשיו – תעשה לי פעם על זה שיחה, מה מצאתי, איזה חוסר מוכנות קריטית! והוא זימן את הרמטכ"ל לבירור. ואז אתה שואל את עצמך, איך הרמטכ"ל הזה מנסה לזרוק את אחד הקצינים הטובים ביותר שיש למדינת ישראל, כאשר הוא השאיר אחריו כזה דבר, וכש… וינטר… החזיק קווים, זה היה למופת. אז תפנה את השאלה…"
גדי אייזנקוט: "…אחים לנשק, פטריוטים, אוהבי הארץ, במפגן של צעדה והפגנה שכולה בעד, בעד מדינת ישראל. כמו שאנחנו רוצים לראות אותה: דמוקרטית, יהודית, חזקה, עוצמתית ומכילה. ואני קורא לכולם להצטרף מחר לאירוע ב-12:30 מול בית המשפט העליון, אירוע שכולו תמיכה במדינת ישראל כמו שאנחנו רוצים לראות אותה."
[בסרטון: גדי אייזנקוט, אח לנשק]
27 במאי 2024: אייזנקוט קורא לעצור את המלחמה מ"מקום של עוצמה"
ב- 7-6 במאי 2024, נכנס צה"ל לרפיח. ב- 27 במאי 2024 דיבר אייזנקוט בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אייזנקוט כי לא נכון לדבר במונחים של "שחרור חטופים" ו"סיום המלחמה", אלא "להגדיר כיעד את הגעת סיום הלחימה ברפיח, ובמקביל להתקדם בעסקת חטופים ולעצור את האש לכמה זמן שיידרש". הוא הבהיר כי צריך להתקדם עם הפעולה ברפיח, לפי התוכנית שאישרו בצה"ל. "צריך להגיע לקווי סיום (הלחימה ברפיח – מ"א) ולקדם עסקת חטופים ממקום של עוצמה" (אבל, אם עוצרים את האש, איך יוצרים לדעתו, "מקום של עוצמה??).
22 בספטמבר 2024: אייזנקוט מזהיר מהתפתחות של מלחמה כוללת
-ב- 22 בספטמבר 2024, אחרי מתקפת הביפרים, ו 5 ימים לפני חיסול נסראללה, דיבר אייזנקוט בכנס INSS ואמר: ״נסראללה חטף מכה קשה מאד בשבוע האחרון. נכון להעצים את ההישג הצבאי בלבנון מבלי להגיע למלחמה כוללת, שהיא מלחמה לא רק עם לבנון אלא גם בסבירות גבוהה עם כוחות מסוריה, שלוחות בעיראק ומעורבות איראנית מתימן"…
21 בספטמבר 2025: להכניס לישראל 150,000 פועלים מעזה כמו בעבר!
חלק 2 (מתוך "המנגנון" – כאן 11):
גדי איזנקוט מתראיין ל'מנגנון ב'כאן 11': "…יהודה ושומרון, אנחנו צריכים לחזק את המציאות הביטחונית ולחזק את המציאות הכלכלית-אזרחית, ככה שיש הפרדה בין טרור לאוכלוסייה. צריך להמשיך ולהילחם בצורה נחושה מאוד מול הטרור ביהודה ושומרון לילה-לילה ולסכל אותו, אבל במקביל לשפר את המציאות האזרחית-כלכלית ברצועת עזה מתוך אינטרס ישראלי."
שאול אמסטרדמסקי: "איך?"
גדי איזנקוט: "בזה שיצאו 120, 140, 150 אלף פלסטינים לעבוד במדינת ישראל מדי יום ולשפר את המצב הכלכלי, זה מה שהיה בעבר."
1 ביולי 2026: אייזנקוט מתווה הסדרים בלבנון ובסוריה
ראיון שערכה דנה ויס עם גדי איזנקוט במסגרת כנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן:
גדי איזנקוט: "סוריה, בעיניי זו הזדמנות. להסכמי ביניים מחודשים תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים. ורצועות הביטחון שנוצרו בלבנון, בסוריה ובעזה – הן אמצעי ומנוף כדי לקדם את האינטרסים הלאומיים של ישראל, לא להישאר שם למשך דורות. יש חלק קטן בחברה הישראלית שרוצה את זה – לא מומלץ. זה אמצעי, הוא מתחייב עכשיו, אבל צריך לנצל אותו כמנוף כדי לקדם הישגים ארוכי טווח למדינת ישראל."
הסכמי ביניים עם סוריה? עם ג'ולני? האם אייזנקוט טרם הבין מה שווים הסכמי נייר (תמורת נכסים מוחשיים) במזרח התיכון? כדאי שאייזנקוט יברר עם הכורדים, הנוצרים, העלאווים והדרוזים בסוריה, מה נגמר בסוף עם ההסכמים שחתמו עם ג'ולני…
המראיינת (דנה ויס): "כלומר, אם אני רוצה רק לסכם את הפרק הזה, אז מבחינתך אזורי הביטחון הם זמניים כמנוף, וברגע שיש הסכם אתה גם נסוג מלבנון, מסוריה ומעזה?"
גדי איזנקוט: "נסיגה תתבצע רק שיהיו סידורים ביטחוניים חדים, ברורים, עם פיקוח. המודל שלי זה לא המודל של יוניפיל, כי עובדתית הוא לא הצליח. המודל צריך להיות הכוח הרב-לאומי בסיני, שיש פה מחויבות אמריקאית, גם אם הכוחות הם כוחות אחרים. שאנחנו עוזבים רק אחרי שיש סידורים ביטחוניים, אחרי שפורק ארגון חיזבאללה מדרום לליטני, אחרי שפורק או שולב בתוך צבא לבנון, אחרי שנכנסו מדינות מערביות, חוזקה ממשלת לבנון, חוזק צבא לבנון, חוזקה המחויבות האמריקאית לסידורים הביטחוניים שם. רק אז יהיה נכון לעשות את זה מתוך עמדת כוח. אם לא – אנחנו נראה מלחמת גרילה, ואני מקווה מאוד שלא נעשה את זה כתוצאה מלחץ ושינוי בתוך החברה הישראלית."
אז סיני היא המודל? זה שבו פרס הצבא המצרי צבא מוכל למלחמה בישראל? האם אייזנקוט מודע לעובדה שכל פרט בהסכם שנחתם עם המצרים הופר? וגם: ממשלת לבנון, צבא לבנון… האם אייזנקוט מבין מי שולט בלבנון ומה האוריינטציה של צבאה? האם ההסדר הלבנוני ישראלי איננו הסדר? אז למה הוא לא מתקיים (כמו הסכם השלום שנחתם עם ממשלת לבנון לפניו)?
![[בתמונה: אייזנקוט הוא הסיוט של כל יועץ תקשורת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/10/אוי-הארכיון-scaled.jpg)
![[בתמונה: ההערכה שהארכיון זוכר, והרמטכ"ל אייזנקוט ירצה לשכוח... התמונה היא צילום מסך]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/אייזנקוט.jpg)
