האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.
המושג חדשות מזויפות (Fake News) מתאר – בדרך כלל – פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. אבל יש מקרים, שבהם 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא. מהו המקרה שלפנינו? …
הרעיון שיש אינטרס אחד מאחד למדינת ישראל וליהדות התפוצות תמיד היה אשליה: ניתן לומר בהכללה (ובבוטות), כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, וברגעי מבחן רבים, הופך הקשר הזה לחד צדדי: בעוד שמדינת ישראל מהווה תעודת ביטוח ליהדות התפוצות – וזה מקור הקשר המיוחד שלההם איתה – הרי שבאופן פרדוקסלי, כל אסון וערעור הביטחון הנגרם ליהדות התפוצות מהווה דווקא הזדמנות עבור מדינת ישראל, להגדלת העליה. זאת בנוסף לאינטרסים ואילוצים מדיניים, המונעים ממנה, פעמים רבות, להתייצב בגלוי לצד יהדות התפוצות. הפרדוקס הזה בלט כמובן, גם באירועי שרלוטסוויל…
כוח הנעה דתי אינו בהכרח טוטאלי. הוא פתוח לפירוש דינאמי ודווקא מתוכו יכול להימצא מקום מפגש לשיווי משקל משכך הסלמה.
אז תהיה מלחמה בצפון קוריאה? לא בזמן הקרוב… בליל ה-10 באוגוסט 2017, הצהירה סין באופן רשמי – דרך ביטאון מפלגת השלטון הקומוניסטית בבייג'ינג – כי לא תאפשר תקיפה אמריקנית על צפון קוריאה, וכי תתייצב לצידה במידה ותותקף. פרשנים רבים נתנו בולטות דווקא לחלק הראשון הזה של הדברים, אבל, התעלמו מחלקו השני.
שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.
דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.
את הכתבה הבאה יבקשו בוודאי רביב דרוקר ונדב אייל שנשכח…
הרצל הילך בין השיטין בעניין ירושלים והר הבית. הוא ראה לנגד עיניו מדינה יהודית חילונית, וחשב כי רצונם של היהודים הדתיים לבנות מקדש תוביל להקרבת קורבנות, שהיה מעשה פרימיטיווי בעיניו. לכן הציע הרצל לבנות מקדש הדומה באופיו לבית כנסת רפורמי, ושמשם יופץ המוסר האוניוורסלי לאנושות. הרצל גם לא עסק במיקומו המדויק של המקדש החדש על הר הבית. לדידו הוא יכול להיבנות לצד מסגד כיפת הסלע, המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני לפי המסורת היהודית.
האלוף גרשון הכהן: שאלת היסוד היא עד להיכן מחויב קברניט לאומי להקשיב להמלצת יועציו המקצועיים? וגם אז – למי מבניהם נכון להקשיב? פרשת המגנומטרים בהר הבית כמקרה בוחן.
