ילדי גטו טרזין הופרדו מהוריהם וגרו במנותק מהם, במעונות הילדים, שנוהלו במסירות על ידי מדריכים בוגרים ומנוסים. במסגרת הפעילות של מעונות הילדים, התקיימו פעילויות תרבותיות מגוונות, שכללו בין השאר ציור, שירה וקטעי פרוזה שונים...

בחודש אוקטובר 1943, הובאו לגטו טרזין 466 מיהודי דנמרק, שלא הצליחו להימלט לשוודיה. בעקבות הפניות החוזרות ונשנות מטעם אנשי הצלב האדום הדני, שביקשו לעמוד על תנאי המחיה של יהודי דנמרק שגורשו לטרזין, נתן היינריך הימלר במאי 1944, את האישור המיוחל לביקור ועדה של הצלב האדום הבין לאומי בטרזין...

מעונות הילדים שהוקמו בגטו טרזין, שהיו ייחודיים בטיבם, ניסו לנתק את יושביהם מן החוויה הקשה של הגטו, ולבנות לילדים עולם ראוי משלהם. בעולם זה, ניסו המדריכים לצקת תוכן של ערכי מוסר וצדק כפי שנהוג היה קודם המלחמה. הייתה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, היות ובתי הילדים לא היו חממה סגורה, והשפעת המאורעות בגטו חלחלה כל הזמן פנימה...