מורכבות בביטחון לאומי

הגענו למצב שאי אפשר לתת אמון בדיווחים של דוברות צה״ל. הם מעגלים פינות ואומרים חצאי אמיתות, על מנת להיראות בסדר כלפי הציבור… מוטב לעיתים לא להגיב כלל מאשר לטייח!

אנחנו בוודאות בדרך להיות הטיטניק הבאה… ניתן לדמות את מדינת ישראל לאוניה ענקית, כזו ששטה לאיטה בים השקט כאשר אנחנו כולנו – הנוסעים ומערכת הביטחון בעיקר צה"ל – הם הנוסעים, הצוות ורב החובל. אנחנו, ה'נוסעים' גם משלמים עבור השייט, באמצעות המסים והעבודה שלנו…

מי באמת בעצם ניצח במלחמת העולם השנייה? ריצ'רד אוברי טוען – ולטעמי צודק – שהמנצח האמתי של המלחמה היה הקומוניזם. אותה צורה מדינית חברתית שהייתה נתונה במצור בשנות השלושים של המאה הקודמת – לא פחות מהדמוקרטיה – ואשר כמעט ובטלה מן העולם ב- 1942… אחת התוצאות החשובות ביותר של המלחמה הייתה התפשטות הקומוניזם באירופה ובאסיה; וגיבושו בברית המועצות…

מה שקרה ליהודי צרפת האומללים, ואחר כך ליהודי בריטניה, מגיע עכשיו ליהודי ארה"ב, והם לא מאמינים למה שהם רואים: מועמד מוביל לנשיאות ארצות הברית נתמך בידי הגרועות שבאויביהם של יהודי ארץ ישראל: המוסלמיות האנטישמיות אילהאן עומר; הפלשתינאית רושפת השנאה, רשידה טליב; והקומוניסטית האנטי יהודית והאנטי ישראלית, אלכסנדריה קורטז…

ראוי לשים את האצבע על הבעיות האמיתיות: מבנה צבא היבשה בעייתי, זרוע היבשה אחראית על בניין הכוח ואילו הפיקודים על המוכנות המבצעית. פערי הסמכות והאחריות יוצרים מחלות חשוכות מרפא, שאת השפעתן ניתן להבין מדבריו הבוטים של האלוף במיל' יצחק בריק…

אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…

יש יותר מסרגל אחד לשיפוט המוסרי-ערכי, והוא תלוי תמיד בהשקפת עולם כוללת – דתית, חברתית ופוליטית. בהיבט זה, עצומות ה"מובחרים" לשעבר מבטאות לא יותר מאבק מעמדי פוליטי של אליטה דועכת, המבקשת לגייס למאבק ציבורי את תהילת עברם, ומתכסה בכסות ערכית…

לא כיף לראות דחפור נושא גופת אדם. אבל כדרכנו, יש כאלה במחננו שאיבדו את הגבולות… כשנכנס הצבא הבריטי, ב-15 באפריל 1945 למחנה ברגן בלזן – בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן במערב גרמניה – היה צורך לקבור מהר את הגופות מחשש להתפרצות מחלות. לצורך כך, רוכזו דחפורים שדחפו את הגופות לקבל אחים גדול…

לאחר שרא"ל כוכבי הגדיר כ"נפיץ" את המצב הביטחוני, עדיף להימנע מרפורמה, שתחילת מימושה בעוד שנים; ועדיף לבצע, במידי, רפורמה בתפיסת האמונים, שעקרה: הטלת משימת המוכנות, על כתפיהם של מפקדי השדה; שהרי לא המטכ"ל; אלא הם – באומץ לבם – יקבעו ומן הסתם יקבעו את תוצאות המלחמה הבאה עלינו לרעה…

לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!