האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
התנהגות קולקטיבית היא מצב קיצוני של קהילתיות ותחושת שיוך לקבוצה, שלה זקוק כל בן אנוש. זוהי התמזגות של הפרט בתוך הקולקטיב, עד כי הוא מאבד את הרציונל הפרטי שלו ונטמע בתוך הקבוצה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התנהגות קולקטיבית של קבוצה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
במבט לאחור על תופעת המחאה ההמונית של שנת 2023, אותה טלטלה שסחפה את הרחובות, ניתן לגלות הזדקקות נואשת של ישראלים לחיבור לקהילה בחיבור לרעיון ולמאבק שמעניק משמעות…
במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים. אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה…
"אי ציות אזרחי מקדם את שלטון החוק, כל עוד הוא בא לידי ביטוי במסגרתו". משמע, כל עוד הוא מקפיד להישאר לא אלים, ובמסגרת החוק. המאמר דן במהותו של המושג 'אי ציות' ובהשפעותיו.
הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
אנחנו חיים בעולם של פייק, שבו העובדות הוחלפו בנרטיבים בתעמולה שוטפת מוח; וכל היתר אינו משנה… מאז נכנס איתמר בן גביר לעולמנו כשר לביטחון הלאומי, איבדו גורמים מקצועיים רבים מידי את האינטגריטי המקצועי שלהם; ומה שהטיפו לו עשרות שנים בבחינת הכרח לאומי, הפך פתאום לסכנה מוחשית ומאיימת על הדמוקרטיה. כך היה באשר לתיקון פקודת המשטרה וסמכויות השר וכך באשר למשמר הלאומי.
האם ייתכן הסכם פשרה בין הצדדים למו"מ בחסות הנשיא הרצוג? לדעתי, רק אם יש רצון כן של כל הצדדים להצליח בכך אפשר להגיע להסכמה רחבה שכולנו נוכל לחיות איתה בשלום. מניסיוני בניהול הליכי גישור במצבים מורכבים בעסקים משפחתיים למדתי שכאשר הצדדים נחושים להשתית את המשך היחסים ביניהם על הסכמה רחבה ודרכי שלום הם יצליחו בכך כמעט תמיד.
ביסוד טבעם, מצבי חירום הם תקדימיים וייחודיים. אין אדם שהתנסה בהם בעבר ובשל כך, התמודדות בהם מחייבת הכרה כי נדרש בירור חדשני, משוחרר מקיבעונות…
ראש הממשלה נתניהו אמר ב- 20 במרץ 2023 בפתח ישיבת הממשלה: ״אני מצפה מהרמטכ״ל להיאבק בתקיפות בסרבנות״. האחריות לטיפוח רוח צה״ל באחוות הלוחמים, בהתמסרות המלאה של כל חייל למשימה, מוטלת כמובן על מפקדי הצבא, בראשם הרמטכ״ל. אולם עצם מוכנות העם להתגייסות מעולם לא הייתה מובנת מאליה. לממשלת ישראל ולהנהגת החברה בכל גווניה, יש אחריות לכינון התנאים הנדרשים להיענות האזרחים לחובת הגיוס. שימור צה"ל מעל ומעבר למחלוקות פוליטיות, חייב להישאר ציווי ישראלי
רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה. מה קרה פה בעצם?
