מורכבות בביטחון לאומי

הנשיא א-סיסי לא מחמיץ הזדמנות להבליט את המורשת הפרעונית של מצרים על מנת לצקת זהות לאומית-חילונית, המתבססת על גדולת העבר האימפריאלי העתיק. זאת, כאלטרנטיבה לזהות האסלאמית-דתית, שמציע האסלאם הפוליטי…

שליטים במזרח התיכון אוהבים להיצמד להילת ההיסטוריה הקדומה והמפוארת של מדינותיהם. הם השתמשו ומשתמשים בעבר הקדום הפגאני כדי לכונן זהות לאומית חילונית, שתהיה אלטרנטיבה חלופית למה שהאסלאם הפוליטי מציע. ריכזתי עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התחברות שליטי ערב להילת העבר. קריאה מועילה!

בכרזה: גזענות בשלושת המקרים הללו מחייבת שלוש תנאים שאחד מתבסס על השני ואין גזענות אם שלושתם לא מתקיימים:

– השני: הנחת יסוד המבוססת על טיעונים 'מדעיים' (כלומר, הם כאילו מדעיים!) שבעל תכונה ביולוגית X, עולה בערכו העקרוני (לא ביכולותיו, אלא בערכו כאדם!) על בעל התכונה הביולוגית השונה.

– השלישי: מסקנה מעשית שעל מנת ליצור עולם טוב יותר יש לכל הפחות לדכא את ה'נחות'; ובמקרה הקיצוני יותר, להרחיקו מהחברה ואפילו להשמידו.

בדומה לשליטי ערב אחרים, גם סדאם חוסיין העיראקי (זכר צדיק לברכה…), חיפש לו ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי לעיראק. לאורך כל שנות שלטונו, הוא היה אובססיבי לאימפריה הבבלית העתיקה בכלל; ולדמותו של המלך הגדול, נבוכדנצר השני בפרט…

לאחרונה, הצהיר בנו של השאה הפרסי מנוחתו עדן, רזא כורש עלי פהלווי, כי הוא מוכן לקבל על עצמו את מושכות המדינה האיראנית, אחרי נפילת משטר האייתוללות, כדי להעביר אותה למונרכיה חוקתית. לא בכדי, הוא נושא את השם כורש. גם השאה – כמו שליטים אחרים במזרח התיכון – מצא לארצו ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי…

גל מכתבי מחאה של קצינים במילואים שוטף אותנו לאחרונה. אזרחים, שיש עבר מאחוריהם, עושים שימוש בהילת עברם לצרכים פוליטיים. רק שהשימוש ב'אפקט ההילה' איננו אפקטיבי במקרים כאלה; והניסיון מלמד, ששימוש שגוי ב'אפקט ההילה' רק מביא לפיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר…

תקציר: אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסויימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.

"אם אתה חפץ לירות, תירה. אל תדבר!" ("If you want to shoot, shoot; don't talk"). את כלל הברזל הזה המחיש לנו שחקן הקולנוע, אלי וולך (ראו תמונה משמאל למטה), בסצנה האייקונית מתוך הסרט "הטוב, הרע והמכוער"; זה בדיוק מה שעשה בן גביר בסיפור העלייה להר הבית.

שני גורמים חוברים ביחד כדי להבטיח, שלעולם לא ייבחר בישראל המפכ"ל המתאים ביותר, לפחות לכאורה, לתפקיד. הגורם האחד הוא חוסר הסימטריה חסר התקדים בין סמכויות השר לאחריותו, שגורם לשר לבחור תמיד כמפכ"ל ב'חוליה החלשה' בסגל הפיקוד, בתקווה שהוא יזדקק לו ולכן, יפגין נאמנות. הגורם השני הוא שהכישורים העיקריים שצריך מפכ"ל כדי להתמנות הוא טוהר מידותיו, ולא כישוריו להוביל את הארגון.

רבים סבורים שהמתרחש כיום בפריפריה ובערים המעורבות הוא בראש ובראשונה, סכנה לעם ישראל. אני מבקש להסביר לציבור הערבי שהוא הולך בדרך שגויה. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה. ראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה, שבה נאלץ להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד, וכולם יסבלו ממנו; אבל, הראשונים שיסבלו יהיו הערבים.