תקציר: זה התחיל עם מאיר דגן וממשיך עד ימינו. הדרג הפוליטי מנוטרל למעשה מקבלת ההחלטות בתחום הביטחוני, ומי שמחליט זה האליטה הביטחונית, בהכוונה אמריקנית. את הרציונל הציג ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין בנאום בקפלן, ב- 8 בספטמבר 2023, מעט לפני הטבח: "חברי, ראשי הארגונים הביטחוניים: בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים שהממשלה יוזמת, ולבדוק…
מבצע "מגן וחץ", שהחל בחיסולם של 3 ראשי הג'יהאד ברצועת עזה, עלול להוביל לעימות מקומי, שיכול גם להתפתח לעימות אזורי. האם מערכת הביטחון עשתה הערכה נכונה לגבי ההשלכות של עימות כזה, בעת הזו? ספק רב!
רוצים לייצר שינוי אמיתי במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון? נא להגדיל את תקופת הצינון בחוק: 20 שנות צינון לרמטכ"ל, 15 לאלופים 10 לתתי אלופים ו- 5 לאל"מים, מלרוץ לכל תפקיד פוליטי, שמחייב את בחירת הציבור. תוסיפו לזה איסור על עיסוק בלוביזם ביטחוני לכל החיים וזה יביא שינוי אדיר!...
בהעדר מערכת בקרה יעילה, שילמה ישראל, לפני 46 שנים, מחירי עתק של דמים ודם. לפיכך, ראוי שמשרתי הקבע בעברם, והיום בדימוס, במקום להתעסק בביבי ובטיבי. יממשו את חובתם הדמוקרטית, להוביל את הבקרה והביקורת הציבורית בסוגיות הביטחון - מאחר ואין אחרת במקומה!
מצטער על המילים הבוטות; אבל, אין מנוס 'מלקרוא לילד בשמו': הרבה זמן אני מתכנן לכתוב על התופעה הזו, שאין דרך אחרת אלא לכנותה 'אינקובציה של פיגור במערכת הביטחון'! רוב מערכות הביטחון במדינת ישראל מורכבות מאנשים שחושבים אותו דבר. בצבא, הקידום מעבר לדרגה מסוימת הוא די אחוד; והארגון הומוגני להחריד. האלוף עמוס ידלין אמר פעם, שבמקום שכולם חושבים בו אותו דבר, סימן שאף אחד לא חושב... ואני אומר, שמנישואיי קרובים יוצאים ילדים פגומים!
כיוון שגם מדינה היא סוג של ארגון, ניתוח המציאות הפוליטית של חיינו, בכלים ארגוניים, יכול להעלות תובנות שאינן עולות בדרך כלל, בשיח הפוליטי הרגיל... למשל: מה הייתם אומרים על חברה, שבה ממנים הבעלים, לאורך שנים, מנהלים, שהם 'לעומתיים' לדרכם ולהשקפת עולמם?
