תקציר: הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לכן, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים, המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
![[בתמונה: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Copilot ב- Windowes]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/07/הקרימינולוגיה-הביקורתית-1024x683.png)
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
הקרימינולוגיה הביקורתית (Critical Criminology) – צמחה מתוך אסכולות סוציולוגיות ומבניות – כמו המרקסיזם, "תיאורית הקונפליקט" (Conflict Theory) ואסכולת התיוג (Labeling Theory) – והיא שונה מהקרימינולוגיה הממסדית (הקלאסית), בנקודת המבט על מקור החוק ותפקיד המערכת:
בעוד שהקרימינולוגיה המסורתית רואה בחוק כלי אובייקטיבי שנועד לשמור על הסדר הציבורי – ומתמקדת בעיקר בבחינת מבצע העבירה והסיבות להתנהגותו הסוטה – הקרימינולוגיה הביקורתית מניחה כי החוק והמשפט הפלילי אינם אובייקטיביים, אלא סוג של הגדרה פוליטית ו'כלי נשק' במאבקי כוח. לפי גישה ביקורתית זו, מערכות האכיפה והמשפט פועלות בראש ובראשונה כדי לשמר את ההגמוניה של האליטות ובעלי הכוח, ולנטרל באופן מוסדי פיונים או גורמים המאיימים על הסטטוס קוו הקיים.
לכן, מנקודת מבט של הקרימינולוגיה הביקורתית, כאשר אדם או גוף קוראים תיגר על הגמוניה מוסדית, המערכת המותקפת נוטה להפעיל את כלי האכיפה שבידיה כדי לסמן את "סטיותיו" של הקורא תגר, ובכך לנטרל את האיום הציבורי שהוא מהווה.

אבותיה הרוחניים ומושגי היסוד של הקרימינולוגיה הביקורתית
1. ריצ'רד קוויני (Richard Quinney) – תיאוריית "המציאות החברתית של הפשע"
בספרו המכונן The Social Reality of Crime (1970), קוויני טוען כי "פשע" אינו הגדרה אובייקטיבית של מעשה רע, אלא הגדרה פוליטית שנוצרת ומיושמת על ידי בעלי הכוח בחברה. קוויני מסביר כי המשפט הפלילי ומערכות האכיפה הם כלים שנועדו לשמר את הסדר החברתי והמוסדי הקיים. כאשר גורם כלשהו מאיים על מאזן הכוח הזה (קורא תיגר על ההגמוניה), המערכת תשתמש בסמכותה כדי להגדיר את מעשיו כ"סטייה" או כ"פשע" כדי להגן על עצמה ולנטרל אותו.
2. אנטוניו גראמשי (Antonio Gramsci) – מושג ההגמוניה
למרות שגראמשי היה פילוסוף פוליטי ולא קרימינולוג, המושג שלו "הגמוניה תרבותית ומוסדית" הוא הבסיס לקרימינולוגיה הביקורתית. גראמשי הסביר, שהגמוניה נשמרת בשתי דרכים: הסכמה (ייצור הסכמה ציבורית) וכפייה (הפעלת כוח פיזי או משפטי). כאשר ה"הסכמה" נסדקת (למשל, כשמאתגרים את האמון העיוור בבית המשפט), הממסד ההגמוני עובר להשתמש במנגנוני הכפייה והאכיפה שלו, כדי לסמן את הקורא-תיגר כ"אאוטסיידר" לא לגיטימי.
3. סטנלי כהן (Stanley Cohen) – "פאניקה מוסרית" וסטייה
הקרימינולוג היהודי-בריטי (שלימד גם באוניברסיטה העברית) סטנלי כהן, פיתח את המושג של יצירת סטיות מובנות. הוא הראה כיצד הממסד והתקשורת משתפים פעולה כדי לסמן אנשים או קבוצות מסוימות כ"שדי רוח" (Folk Devils) המאיימים על ערכי החברה. סימון אדם כ"סוטה" או כ"מושחת" מנטרל את היכולת של הציבור להקשיב לטיעונים המהותיים שלו.
4. מישל פוקו (Michel Foucault) – "משמעת וענישה"
הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו חקר בספרו Discipline and Punish כיצד מוסדות המדינה (בתי משפט, בתי כלא, בתי חולים) משתמשים בידע ובכוח שלהם כדי לשלוט בפרטים. פוקו טוען כי המערכת המשפטית אינה מחפשת "צדק" אבסולוטי, אלא מייצרת "מנגנוני אמת" שנועדו למשטר את מי שחורג מהנורמה המוסדית שנקבעה על ידי האליטה.
'בשורה התחתונה': בקרימינולוגיה הממסדית הקלאסית, המשטרה והפרקליטות פועלות רק כי "בוצעה עבירה". לעומת זאת, בקרימינולוגיה הביקורתית, נקודת המוצא היא שהחוק ואכיפתו הם המשך של המאבק הפוליטי בכלים אחרים. לכן, הפעלת כלי אכיפה נגד מי שמאיים על המוסד היא אינסטינקט הישרדותי מבני של כל מערכת כוח.
![[בתמונה: הקרימינולוגיה הביקורתית ומלחמות ההגמוניה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/07/קרימינולוגיה-ביקורתית-3-1-1024x559.png)
מה בין הקרימינולוגיה הביקורתית ותיאורית מאבק העוצמה במערכת מורכבת?
מנקודת מבט היסטורית ואקדמית רשמית, הקרימינולוגיה הביקורתית לא צמחה ישירות מתוך תורת המערכות המורכבות, אלא משורשים סוציולוגיים ופוליטיים קלאסיים (כמו מרקסיזם, תיאוריית הקונפליקט, אסכולת פרנקפורט ופוסט-סטרוקטורליזם).
עם זאת, בשנים האחרונות ישנו מפגש מרתק ומפרה ביותר בין שני העולמות הללו. חוקרים מודרניים המשלבים קרימינולוגיה ביקורתית עם תורת המערכות מוצאים כי מושגים של "מאבק עוצמה במערכת מורכבת" מספקים כלים מדעיים מדויקים כדי להסביר את מה שהקרימינולוגיה הביקורתית טוענת כבר עשורים.
כדי להבין את הזיקה וההבדל, נבחן כיצד שני התחומים משלימים זה את זה:
1. השורשים הנפרדים
- הקרימינולוגיה הביקורתית: התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20 (אחרי תורת המערכות המורכבות) כביקורת פוליטית וחברתית. הדגש שלה הוא על אי-שיוויון מוסדי, מעמדי ומגדרי, מתוך תפיסה שהחוק משרת את בעלי הכוח.
- תורת המערכות המורכבות: צמחה מעולמות הקיברנטיקה, הפיזיקה, הביולוגיה והמתמטיקה, ועוסקת בדרך שבה רכיבים רבים באינטראקציה מייצרים התנהגות קולקטיבית, לולאות משוב (Feedback Loops), סדר ספונטני וארגון עצמי (Self-organization).
2. נקודת המפגש: מאבק העוצמה כמערכת דינמית
כאשר מחילים את תורת המערכות המורכבות על הניתוח הביקורתי של מערכות אכיפת חוק ומשפט, מתקבלת תובנה עמוקה על "מאבקי עוצמה":
- מנגנוני משוב לשימור הסטטוס קוו: מערכת כוח מורכבת (כמו האליטה המשפטית או הממסד הפוליטי) אינה פועלת רק לפי "הוראות מלמעלה" (קונספירציה), אלא כמערכת המפתחת מנגנוני הגנה עצמיים ודינמיים. כשיש איום חיצוני על יציבות המערכת (הפרעה/Perturbation), המערכת מפעילה לולאות משוב שלילי כדי להחזיר את עצמה לאיזון (הומאוסטזיס) ולנטרל את האיום.
- רשתות של אינטראקציה (Networks of Interaction): עוצמה פוליטית ומוסדית אינה מרוכזת בידיו של אדם אחד, אלא מבוזרת ברשתות מורכבות של קשרים (משפט, תקשורת, אקדמיה, הון). מאבק העוצמה הוא ניסיון של הרשת ההגמונית לשמור על הלכידות המבנית שלה מפני רשתות מתחרות.
- "סימולציה" מוסדית ודינמיקה חבויה: הניתוח המערכתי מראה כי המערכת יכולה להציג כלפי חוץ מצג אובייקטיבי וניטרלי, אך הדינמיקה הפנימית שלה מונעת על ידי מתחים מבניים ומאבקי הישרדות אבולוציוניים של המוסדות עצמם.
'בשורה התחתונה': למרות שהקרימינולוגיה הביקורתית לא נולדה במעבדות של חוקרי מערכות מורכבות, ההמשגה המודרנית של "מאבק עוצמה במערכת מורכבת" היא האבולוציה הטבעית שלה. היא מאפשרת לעבור מטיעונים שנשמעים לפעמים כמו "תיאוריית קונספירציה" (האליטה שמתכנסת בחדר סגור ותופרת תיקים) לניתוח מדעי ומבני מדויק: מערכות כוח מורכבות פועלות בצורה רשתית, מבוזרת ואוטונומית כדי להגן על האינטרסים של עצמן ולנטרל גורמים המאיימים על יציבותן.
[לאוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קומפרומט – סיכול ממוקד של היריב – לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טיוח חקירות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק.
- אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
- הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה?
- הרחבת המושג: מאזן עוצמה במערכת מורכבת.
- אוסף המאמרים על משילות.
- אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט'.
- אוסף המאמרים על קומפרומט – סיכול ממוקד של היריב.
- אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים'.
- אוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח'.
- אוסף המאמרים על טיוח חקירות.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק בישראל, ייצור ידע, 16/5/26.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2024), מה בין 'הגמוניה' ל'אליטה', ולמה האליטה הישראלית נלחמת בעמה? ייצור ידע, 25/8/24.
- פנחס יחזקאלי (2026), על סף הכאוס. מאזן עוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 23/6/26.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', ייצור ידע, 12/1/26.
- פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
- פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על טיוח חקירות, ייצור ידע, 9/5/26.
