פנחס יחזקאלי: 'מסע הציד' נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו

תקציר: בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי לא הייתה אירוע נקודתי, אלא דגם ראשוני (פרוטוטייפ) למה שמתחולל בישראל מאז ועד היום. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' – Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

[בתמונה: עו"ד דרור חוטר ישי - מסע הציד נגדו, וסיבותיו] — [בתמונה: עו"ד דרור חוטר ישי – מסע הציד נגדו, וסיבותיו]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

פרשת הרדיפה של עו"ד דרור חוטר-ישי – מי שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בין השנים 1991–1999 – מהווה מקרה בוחן (Case Study) קלאסי ומרתק, ל'מסעות הציד' של מערכת אכיפת החוק הישראלית.

מה שזכה בפי תומכיו ומבקרי המערכת לכינוי "מסע הציד" נגד חוטר-ישי, אינו סתם רצף של הליכים משפטיים אקראיים. מנקודת מבט קרימינולוגית וממסדית, מדובר באחד המאבקים העזים והמוקדמים ביותר על השליטה בעיצוב דמותה של מערכת המשפט בישראל, מאבק שסימניו ניכרים בחברה הישראלית עד היום.

[לאוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן]

[בתמונה: פרשת עו"ד דרור חוטר-ישי - מי שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בין השנים 1991–1999 - מהווה מקרה בוחן (Case Study) קלאסי ומרתק, בסוגיית מסעות הציד של מערכת אכיפת החוק הישראלית... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל] — [בתמונה: פרשת עו"ד דרור חוטר-ישי – מי שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בין השנים 1991–1999 – מהווה מקרה בוחן (Case Study) קלאסי ומרתק, בסוגיית מסעות הציד של מערכת אכיפת החוק הישראלית… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

הרקע: שבירת הסטטוס-קוו המשפטי

כדי להבין מדוע 'סומן' חוטר-ישי כמטרה על ידי מערכת אכיפת החוק, חשוב להבין את האקלים המוסדי של שנות ה-90 של המאה הקודמת: תחת הנהגתו של נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, החלה "המהפכה החוקתית". מערכת האכיפה (בעיקר, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות) נהנו ממעמד כמעט חסין מביקורת, ומקונצנזוס הגמוני מוחלט.

עד לבחירתו של חוטר-ישי, לשכת עורכי הדין, שימשה הלשכה לרוב כ"חתימת גומי" או כשותפה שקטה למדיניות הרשות השופטת, ובמיוחד בוועדה לבחירת שופטים. חוטר-ישי שינה את כללי המשחק באופן אגרסיבי:

בראיון מאוחר סיפר חוטר ישי: "היה ברור לי שמערכת המשפט יורדת מהפסים… הוא (אהרן ברק) בנה שיטת משפט אחרת. אמרתי לו בזמנו, 'גם אם אני מבין את המטרה שלך, בעצם מה שאתה עושה, אתה עושה פה אבדן שליטה מלא'. הוא חשב אחרת, וההיסטוריה הוכיחה שהוא טעה בגדול. כי באמת אין משילות, ואין שלטון, וכל דאלים גבר. וכל מי שמדבר על זה שבית המשפט דואג לכבוד האדם ולחירותו, לא מבין מה קורה ברחובות… לא כבוד, ולא חירות, ולא כלום".

משם קצרה הדרך, עד למסלול התנגשות חזיתית עם אהרן ברק:

הוא קרא תגר על ה"אקטיביזם השיפוטי", והיה מהקולות הציבוריים הבולטים והחזקים ביותר שיצאו נגד תפיסת "הכל שפיט" של אהרן ברק.
חוטר-ישי הבין את כוחה של הלשכה (שמחזיקה בשני נציגים בוועדה לבחירת שופטים), הפך אותה לכוח פוליטי-מוסדי, והשתמש בה כדי לבלום מינויים של שופטים שנחשבו לחלק מההגמוניה הדומיננטית. חוטר ישי סיפר, כי כשברק רצה לקדם שופטת מסוימת, הוא הציג את המינוי, ואמר "זה מינוי טוב מאוד, כולם ממליצים, כולם בעד". "אני לוקח את התיק, קלסר עב כרס, מתחיל לדפדף. אני רואה, נשיא בית משפט השלום אומר שאסור לקדם. נשיא בית המשפט המחוזי כותב שהוא מתנגד לקידום שלה. פרקליטות של מחוז חיפה כותבת שאסור לקדם אותה. לא יודעת לנהל אולם, לא יודעת לנהל משפט. השופט ברק אמר למנהל בתי המשפט, 'יש לנו בעיה. אני חייב למנות אותה, אני הבטחתי לאמא שלה שהיא תמונה'…".
הוא כרת בריתות פוליטיות עם גורמים בימין ובמרכז המפה הפוליטית (בין היתר עם ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996), במטרה להנדס מחדש את מאזן העוצמה מול בית המשפט העליון.

הנושא הראשון בו התעמתו חוטר ישי וברק, היה יוזמתו של ברק לשינוי מבנה מערכת בתי המשפט. הוא ניסה להקים בית משפט לערעורים מתחת לבית המשפט העליון, ולהפוך את העליון לבית משפט לחוקה: מספר עו"ד דרור חוטר ישי: "אני (ברק) לא צריך עכשיו לריב, להתווכח אם זה כן בסמכות, או לא בסמכות. הנה, אני בית משפט לחוקה. הוא היה נוהג לשבת עם עיתונאים, לתת תדרוכים. הוא ישב עם חברי כנסת, שרי ממשלה, ראש ממשלה, ועל זה יצאתי למאבק ציבורי, כשאף אחד לא הסכים לשתף איתי פעולה – לא באקדמיה, ולא בתקשורת. החלטתי לקנות עמודים שלמים כדי לפרסם מודעות.

במודעות הללו שיבץ חוטר ישי משפטים כמו: "רצח אופי, ללא כל יסוד עובדתי"; "הקפדה על הפרדת רשויות"; "מלחמת אחים ופלגנות". בסופו של דבר, עלה מאבקו בהצלחה, והכנסת פחדה לקבל את המלצת ברק: "הצלחתי להכשיל את הנושא הזה של בית משפט עליון לחוקה!".

[להרחבת המושג: 'מאזן עוצמה במערכת מורכבת', לחצו כאן]

[בתמונה: חוטר ישי שינה את כללי המשחק... תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay] — [בתמונה: חוטר ישי שינה את כללי המשחק… תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

אהרן ברק 'משיב מלחמה שערה'

מספר חוטר ישי: "אבל השופט ברק הוא לא פראייר, והוא התחיל להילחם בחזרה. דבר ראשון הוא הכריז עליי חרם. ברק ניסה לפלג את הלשכה, שתפסיק לעמוד מאחוריי. ניסה לקנות בכירים בלשכה בכל מיני הצעות כאלה ואחרות, הוא לא הצלחה… הוא לא הצליח. וכשזה לא עבד, מערכת אכיפת החוק נכנסה לפעולה. הזמינו אותי לפחות ל-20 חקירות משטרה בזמן שהייתי ראש לשכה על דברים הזויים. לא היו ולא נבראו, ממש. העיקר להשיג תמונות: "הנה ראש הלשכה בחקירה בתחנת משטרה".

שאלה: "מה הייתה המטרה בכל ההליך הזה?"

עו"ד דרור חוטר ישי: "הם כבר הבינו שאני לא אתפטר מרצוני, אז להעסיק אותי בהליכים משפטיים, כדי שאני אתעסק יותר בהליכים משפטיים ופחות בעניינו של ברק".

[בתמונה: "השופט ברק הוא לא פראייר, והוא התחיל להילחם בחזרה."... התמונה היא כריכת השער של מגזין 14, גיליון 20. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן] — [בתמונה: "השופט ברק הוא לא פראייר, והוא התחיל להילחם בחזרה."… התמונה היא כריכת השער של מגזין 14, גיליון 20. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המערכה: ארסנל החקירות והמשפטים

מנקודת מבטה של הקרימינולוגיה הביקורתית, כאשר אדם או גוף קוראים תיגר על הגמוניה מוסדית, המערכת המותקפת נוטה להפעיל את כלי האכיפה שבידיה, כדי 'לסמן' את 'סטיותיו' של הקורא תגר, ובכך לנטרל את האיום הציבורי שהוא מהווה.

ואכן, בתוך זמן קצר, מצא את עצמו חוטר-ישי תחת מבול של חקירות משטרתיות, כתבי אישום והליכים משמעתיים. התיקים המרכזיים שנוהלו נגדו כללו:

תיק המיסוי (פרשת קלאב מד): בתיק זה הואשם חוטר ישי בענייני מס הנוגעים לנכסיו של אביו. האשמה בהעלמת מס בקשר לעסקאות מקרקעין. הוא הורשע בבית משפט השלום, אך זוכה באופן מוחלט ומהדהד בבית המשפט המחוזי, שמתח ביקורת על עצם ניהול ההליך.
תיק קבלת דבר במרמה (פרשת הדירה בתל אביב): האשמות הנוגעות לרישום נכסים. גם כאן, לאחר מאבק משפטי עיקש, הוא זוכה.
האשמות בהעלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט: בעקבות התבטאויותיו החריפות נגד שופטים ומערכת האכיפה.

עו"ד חוטר ישי מספר על המשפטים כך:

"… השופטת זיוה הרמן הדסי מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את התיק (הראשון). הבן שלי מצא על הדוכן שלה פתק מנשיאת בית משפט השלום באותו זמן, עדנה בקנשטיין, כותבת: "זיוה'לה, באתי לומר לך יישר כוח". ברור מה קורה במערכת המשפטית. הכל בלוף, הכל משחק, הכל חסר ערך.

יצאתי זכאי. אמרתי "עכשיו אני חוזר לוועדה למינוי שופטים"… למחרת הוגש עוד כתב אישום. (צוחק) יצאתי זכאי מכתב האישום השני, ואז הוגש כתב אישום שלישי, ויצאתי גם זכאי מכתב האישום השלישי. ובינתיים סיימתי כבר את תפקידי בלשכה, ומאז הפסיקו להגיש נגדי כתבי אישום."

המראיין: אז הוא תפר אותך, ברק?

עו"ד דרור חוטר ישי: יש לך ספקות?

התוצאה הסופית של "מסע הציד" המשפטי הייתה זיכוי כמעט מוחלט של חוטר-ישי בתיקים המרכזיים. עם זאת, המחיר האישי, הכלכלי והציבורי שהוא שילם היה כבד מנשוא, הוא עזב את הנהגת הלשכה, ואז גם פסקו הרדיפות נגדו.

[בתמונה: חוטר ישי אמנם זוכה, אבל, המחיר האישי, הכלכלי והציבורי שהוא שילם היה כבד מנשוא. הוא עזב את הנהגת הלשכה, ואז גם פסקו הרדיפות נגדו. התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

סיבות העומק למתקפה א': ניתוח קרימינולוגי-מוסדי

מדוע הופעל מכבש כה כבד נגד ראש לשכת עורכי הדין? ניתן למנות שלוש סיבות עומק מבניות:

א. מנגנון ההגנה העצמית של הסטטוס קוו: בספרות הקרימינולוגית הדנה ב"פשעי מדינה" וארגונים בירוקרטיים, ידוע כי מערכות כוח חזקות מפתחות מנגנוני הגנה הישרדותיים. חוטר-ישי לא ביקש רק להתווכח אקדמית עם אהרן ברק; הוא ביקש לשנות את הרכב השופטים ולפגוע במונופול הקיים. המערכת זיהתה בו "איום קיומי" על האוטונומיה שלה, והגיבה בכל הכלים הפורמליים שעמדו לרשותה — חקירות פליליות.

ב. דוקטרינת "סימון המטרה" (Targeting) וההרשעה הציבורית: אפקט הצינון (Chilling Effect) הוא מטרה מרכזית במאבקים מעין אלה. גם אם המערכת אינה מצליחה להשיג הרשעה פלילית חלוטה בבית המשפט (כפי שקרה בסופו של דבר עם חוטר-ישי), עצם פתיחת החקירות, הדלפת חומרי החקירה לתקשורת הממסדית של שנות ה- 90 של המאה הקודמת, והצגתו כ"עבריין לכאורה", השיגו את המטרה: הכתמת שמו, שחיקת הלגיטימציה הציבורית שלו, והרתעת משפטנים אחרים מלילכת בדרכו.

ג. המאבק על השליטה בוועדה לבחירת שופטים: זהו לב העניין הפרקטי. מי ששולט בנציגי הלשכה, שולט בצומת המרכזי של מינוי שופטים בישראל. הפיכתו של חוטר-ישי לנאשם מנעה ממנו לפעול באפקטיביות בתוך הוועדה, החלישה את כוחה של הלשכה, והחזירה זמנית את ההגמוניה לידי השופטים המכהנים.

סיבות העומק למתקפה ב': מאבק העוצמה במערכת מורכבת

במערכת אדפטיבית מורכבת – הפועלת בסביבה דינאמית ומשתנה במהירות – מתקיים מאבק עוצמה בלתי פוסק בין ה'שחקנים', וניסיונות של האחד לצבור יתרון, יעורר תגובות של האחרים. זהו למעשה מנגנון העדכון והלמידה של המערכת.

המאבק הוא נצחי משום שהוא המנוע שמאפשר למערכת להשתנות שחקן או מערכת שינסו לקבע את המאזן כפי שהוא ולעצור את מאבק העוצמה, ינתקו את עצמם ממנגנון העדכון של המציאות – וימצאו את עצמם חסרי אונים מול סטגנציה גוברת, שתסתיים בקריסה מערכתית בלתי נמנעת.

[לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: מאבק העוצמה שלעולם אינו מסתיים במערכת מורכבת… התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי RyanMcGuire לאתר Pixabay]

סיכום ומבט היסטורי

בפרספקטיבה של חלוף הזמן, פרשת דרור חוטר-ישי אינה אירוע נקודתי, אלא פרוטוטייפ (דגם ראשוני) למה שיתחולל בישראל בעשורים הבאים. השיטות, הדינמיקה המוסדית, והשימוש במשפט הפלילי ככלי במאבק פוליטי-אידאולוגי (מה שמכונה כיום 'לוחמה משפטית' (Lawfare), נוסו במידה רבה לראשונה על חוטר-ישי.

הזיכויים המהדהדים של חוטר-ישי בבתי המשפט הם עדות לכך שמערכת המשפט עצמה אינה מקשה אחת, וכי היו בה שופטים שסירבו לשמש כלי במשחק הזה. עם זאת, עצם היכולת של מערכת התביעה והמשטרה לנהל "מסע ציד" ממושך נגד נבחר ציבור כה בכיר, רק בשל עמדותיו הממסדיות, נותרה תמרור אזהרה בוהק לגבי גבולות הכוח של מערכת אכיפת החוק בישראל.

[בסרטון: מסע הציד נגד עו"ד דרור חוטר ישי וסיבותיו]

[לאוסף המאמרים על מסעות הציד (פישינג) של מערכת אכיפת החוק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קומפרומט – סיכול ממוקד של היריב – לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' – ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!