[בכרזה: גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית: גישות מערכתיות. הכרזה: ייצור ידע]

עודכן ב- 27 בפברואר 2023

[לאוסף המאמרים על גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאז החל להתפתח תחום הידע האקדמי של ההתנהגות הארגונית, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן ניתן לחלק את הגישות של הוגי הדעות בתחום, לאורך השנים, לשלוש:

1. גישות מכניסטיות רציונליות;
2. גישות חברתיות;
3. גישות מערכתיות.

מאמר זה יסקור את הגישות המערכתיות:

בבסיס הגישות הללו מונחת הקביעה, שארגונים הם מערכות מורכבות, ומערכות מורכבות פועלות על פי תכונות ומאפיינים מוגדרים.

על כן, ניתן לקבוע, שתורת הארגון האמתית היא בעצם תורת המערכות המורכבות, הרואה את הארגון ואת מרכיביו - כמו כל מערכת מורכבת אחרת - מתפתח - ומתאים את עצמן לשינויים בסביבתו – תוך כדי קונפליקטים בין מטרות מנוגדות ואינטרסים מנוגדים.

[להרחבה בנושא הגישות המכניסטיות רציונליות] [להרחבה בנושא הגישות החברתיות] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] 

על כן, תורת הניהול יכולה לפתח נושאים שונים על בסיס תורת המערכות המורכבות; אבל, היא אינה יכולה לסתור אותה. מערכות מורכבות אינן פועלות בניגוד למאפייניהן! המפתח להבנת המבנה וההתנהגות של ארגונים נעוצה בחלוקת העוצמה בין פרטים ומחלקות בארגון; ובמאבק העוצמה ביניהם (בפוליטיקה הארגונית) (סמואל 2002, ע' 18).

גישות אלה נולדו ביחד עם התפתחות הקיברנטיקה (Cybernetics), או בקיצור סייבר (Cyber) . זהו תחום במתמטיקה שימושית, העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם (או אורגניזמים אחרים), ארגונים ומכונות.

[להרחבה בנושא: ה'קיברנטיקה', לחצו כאן] 

המונח נטבע על ידי נורברט וינר, מאבות התחום, בספרו משנת 1948, קיברנטיקה (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine) (וינר, 1964).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של נורברט וינר - Norbert Wiener - קיברנטיקה - Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine, שראה אור בשנת 1948. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

על פי הקיברנטיקה, ניתן להגדיר חוקים - הן למערכות מאותו תחום והן למערכות מתחומים שונים - על-מנת שיוכלו לתקשר ביניהם. זה היה הבסיס לתורות המורכבות, בעיקר: לתורת המערכות המורכבות (Complex Systems Theory) ולתורת הרשתות (Networks Theory), המסבירה ומפשטת אותה.

תורת המערכות המורכבות היא חקר התלות ההדדית המורכבת בין אלמנטים רבים הקיימים בטבע ובקיום האנושי (פסיג, 2008, ע' 34). היא רואה את מכלול הגורמים הפועלים במערכת מורכבת ואת היחסים ביניהם כשלם אחד, ששונה מסכום חלקיו.

תורת המערכות המורכבות לא רק מסבירה את התופעות השונות המתגלות במערכת מורכבת, אלא גם מזהה את תכונות המערכת; את החוקים שעל פיהם היא פועלת ואת הגיונה הפנימי. זוהי מסגרת אוניברסלית להבנתן של מערכות מורכבות, בנוסף לכלי חשיבה, לשם הגדרתן וניתוחן הביקורתי (נוה, 2003, ע' 23).

[להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן]

[בתמונה: תורת הרשתות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

התקדמות נוספת בחקר הניהול וההתנהגות הארגונית, היה התפתחות התחום של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA). תחום זה, אגב, אינו חדש. האלגוריתמים הבסיסיים שלו מוכרים באקדמיה מאז שנות הששים של המאה הקודמת. אולם הוא שודרג מאוד מאז התפתחו יכולות המחשוב. מקורו במתמטיקה, ממנה התפצלו התחומים הבאים:

• הקיברנטיקה שבה כבר עסקנו, שממנה התפתחו תורות המורכבות, וביניהן, תורת הרשתות. (Networks Theory), המתרגמת מערכת מורכבת לרשת, כדי לפשט ולהסביר אותה;
• הרשתות המורכבות או תורת הגרפים (Graph Theory), הנלמדת במחלקות להנדסה באוניברסיטאות השונות; המודדת את היחסים בין הגורמים השונים ברשת.

המתודולוגיה של ניתוח רשתות ארגוניות (ONA) ממזגת את התובנות של תורת הרשתות ותורת הגרפים: אם ארגון הוא מערכת מורכבת שניתן לתרגמו לרשת; אזי גם ניתן למדוד את היחסים בין הגורמים השונים בו!

[להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'תורת הגרפים', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

אם התחום איננו חדש, מדוע התפתח דווקא עתה?

התשובה נעוצה בהתפתחות המהירה והעצומה של הרשתות החברתיות. במטרה לחקור אותן, פותח על בסיס האלגוריתמים הללו, כלי הקרוי, ניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA).

כיוון שמערכות ארגוניות הן גם מערכות חברתיות; ובהתחשב בשוני המשמעותי שבין רשתות חברתיות לארגוניות, הוסבו הכלים הללו גם לשימוש בארגונים; ונוצר כלי ניתוח חדש: ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA).

מרגע שנבנו מערכות מבוססות רשת לניתוח ארגונים; ומרגע שתוצאות הניתוחים הללו החלו להצטבר, קיבלנו בסיס ידע חדש על ארגונים; שבתחומים מסוימים הוא, שונה לעתים, תכלית שינוי, ממה שהיה כתוב עד היום בספרי הארגון. בעזרת מתודולוגית ה- ONA אנחנו מבינים היום מושגים - כמו שיתוף פעולה, מנהיגות ועוד - בצורה עמוקה הרבה יותר, ושונה מההסברים שאליהם הורגלנו.

[להרחבת המושג 'ניתוח רשתות חברתיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

[לאוסף המאמרים על גישות ניהוליות בהתנהגות ארגונית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• Greenberg Jerald & Baron Robert A. (2008), Behavior in Organizations, 9ed.
• פנחס יחזקאלי (2014), גישות מכניסטיות רציונליות בהתנהגות ארגונית, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), גישות חברתיות בהתנהגות ארגונית, ייצור ידע, 15/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קיברנטיקה, ייצור ידע, 2/2/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות חברתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הגרפים, ייצור ידע, 12/4/14.
• בר חיים אביעד (2004), התנהגות ארגונית, כרך א', עמ' 16-9.