פנחס יחזקאלי: תסמונת בלעם – מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב…

תקציר: באפריל 2019 - בעידן ממשל טראמפ ולקראת יום השואה - זכינו שוב למתנה מהניו יורק טיימס, בקריקטורה נפלאה שהוצמדה למאמרו של מיודענו, תומס פרידמן, ומסבירה, שמי ששולט בעולם הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו. למה זו מתנה? כי כל קריקטורה כזו מחזקת את הנכס הבינלאומי העיקרי של ישראל...

[בכרזה: הטוב המתהווה מן הרוע... הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: הטוב המתהווה מן הרוע... הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 ביוני 2023

מוקדש באהבה רבה לחברי הטוב, ליאור בדיחי, שהעניק לשם 'בלעם' משמעות מיוחדת...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים העוסק ב'תסמונת בלעם'. למאמר האחר, לחצו כאן:

*  *  *

באפריל 2019 - בעידן ממשל טראמפ ולקראת יום השואה - זכינו שוב למתנה מהניו יורק טיימס, בקריקטורה נפלאה שהוצמדה למאמרו של מיודענו, תומס פרידמן, ומסבירה, שמי ששולט בעולם הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו.

בקריקטורה (ראו למטה) נראה כלב נחיה בדמות נתניהו, ענוד מגן דוד בולט על קולרו, שמוליך את נשיא עיוור של המדינה החזקה בעולם - שלראשו כיפה. הנה, מהדורה מחודשת של ה'פרוטוקולים של זקני ציון': שוב תזכורת שאנחנו היהודים הישראלים שולטים בעולם... (להבדיל, כמובן, מהיהודים הפרוגרסיבים האמריקנים, שחושבים שהאנטישמים מפרידים בין 'יהודים טובים' ו'רעים') ... 

איזה יופי! למה יופי? כי אנטישמים לא צריכים עוד קריקטורה כדי להתעורר. הם ערים מזמן. אבל כל קריקטורה כזו מחזקת את הנכס הבינלאומי העיקרי של ישראל (תתפלאו...): העוצמה הנתפסת שלה בעיניים בינלאומיות (הסברים בהמשך)!

לתופעה הזו של בא לקלל ויצא מברך יש שם: 'תסמונת בלעם'...

[בתמונה: הקריקטורה של הניו יורק טיימס מאפריל 2019... מתנה ליום השואה וליום העצמאות...]
[בתמונה: הקריקטורה של הניו יורק טיימס מאפריל 2019... מתנה ליום השואה וליום העצמאות...]

'תסמונת בלעם'

סיפור בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר בפרשת בלק ידוע לכולנו: מכשף שנשכר על ידי בלק בן ציפור מלך מואב להטיל קללה על עם ישראל העולה מארץ מצרים. סופו של הסיפור הוא שהמקלל מברך.

מאז, משמש השם בלעם לתיאור אותה תופעה מופלאה - בלתי צפויה (תב"צ), המוכרת כל כך בתורת המערכות המורכבות, שבה פרדוקסים הם חלק טבעי הנובע ממבנה המערכת המורכבת ומתכונותיה [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן].

אחד המעניינים שביניהם הוא שהרוע מצמיח לעתים את הטוב: ככל שהעלילה טבועה יותר בהגיונם של אלה שאליהם היא מיועדת, כך גדול הסיכוי להיפוך כוונות. ואז, כמו בלעם, המכשיר שיצרת להשגת מטרה מסוימת, משרת את המטרה ההפוכה.
[משמאל: כריכת הספר: תב"צים. תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה. להורדת הספר, לחצו כאן]
[משמאל: כריכת הספר: תב"צים. תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה. להורדת הספר, לחצו כאן]

[משמאל: כריכת הספר: 'תב"צים. תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה', לחצו כאן]

מ'הפרוטוקולים של זקני ציון' עד טבח דיר יאסין...

שתי פרשיות מהעת החדשה ממחישות יותר מכל את 'תסמונת בלעם': 'הפרוטוקולים של זקני ציון' וסיפור 'הטבח' בדיר יאסין. כל המבקש להחכים בסוגיות אלה, ימצא אותן בהרחבה בשני הספרים המרתקים שכריכותיהם מובאות למטה, ומי שמעדיף את גרסת המקור, ימצא גם אותה בשפות שונות באתרים השונים.

לצרכיו של המאמר, זה לא משנה, כי לא נכונות הפרשיות היא הנושא שלנו כאן, אלא השפעתן. עלילות זוכות לפריחה ולשגשוג כאשר הן מתחברות למה שאנשים מאמינים בו ממילא. בשני המקרים הללו הן נפלו על אוזניים חפצות. והתוצאות - לטוב ולרע - בהתאמה...

מחברי הפרוטוקולים של זקני ציון יצרו חיבור היסטורי - שכנראה כבר לא יינתק לעולם - בין מילות מפתח כגון "עוצמה", “שליטה”, “מניות”, “כסף”, “מדיה”, ו-“מלחמות” עם המילה “יהודים” (אמסטרדם, 2016). למה זה רע אנחנו בהחלט יודעים. אבל, מהו הטוב המבצבץ מן הרע? 

[בתמונה למעלה: למבקשים להעמיק בשתי הפרשיות הללו, מומלץ להם לעיין הספרה של השופטת, הדסה בן עתו, 'השקר מסרב למות' (משמאל), על הפרוטוקולים של זקני ציון; ובספרו של אליעזר טאובר 'דיר יאסין, סוף המיתוס'' (מימין). אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונות שימוש הוגן]
[בתמונה למעלה: למבקשים להעמיק בשתי הפרשיות הללו, מומלץ להם לעיין הספרה של השופטת, הדסה בן עתו, 'השקר מסרב למות' (משמאל), על הפרוטוקולים של זקני ציון; ובספרו של אליעזר טאובר 'דיר יאסין, סוף המיתוס'' (מימין). אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

אנחנו מעריכים עוצמה נתפסת. לא 'אוביקטיבית'...

עוצמה היא הכוח המניע מערכות מורכבות. היא היכולת שלי לגרום לאחר לעשות את רצוני, גם אם ממש לא בא לו; וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלו. בין אם נאהב זאת, ובין אם לאו, אנו משיגים דברים בחיינו, במידה רבה, לפי מידת העוצמה שבידנו. ככל שעוצמתנו רבה יותר, צריכים האחרים לקחת אותנו יותר בחשבון...

העניין הוא שאנחנו לא מעריכים גורם לפי עוצמתו האובייקטיבית, אלא לפי העוצמה הנתפסת בעינינו; וזה בדיוק מה שהסיפורים הללו עושים: מעצימים את עוצמתנו הנתפסת כעם... הנה לכם המהפך... הפרדוקס בהתגלמותו!

ואם אינכם מאמינים לי, שאלו כל איש משרד החוץ ויספר לכם. הפרוטוקולים של זקני ציון - ב'הפוך על הפוך' - הוא אחד הנכסים הגדולים של המדינאות הישראלית!

גם פרשת דיר יאסין באפריל 1948, בדמדומי ימי המנדט הבריטי, תרמה תרומה עצומה לערעור מורל הלחימה הערבי. היא הייתה אפקטיבית משום שזה בדיוק מה שעושה כובש האוחז בפרדיגמות חשיבה מזרחיות. דוגמה לכך אנו יכולים לקחת מהתנהגות הלגיון הערבי במלחמת העצמאות, או לחלופין, ממה שמתרחש בימים האלה מסוריה.

התוצאה הייתה רפיון פלסטיני בלחימה בתקופה הקריטית ביותר לישראל במלחמת העצמאות; הסכמים שכרתו מוכתרים מקומיים, להותיר את כפריהם מחוץ לקרבות; וגם, תרומה לרוב היהודי בארץ ישראל, שקיים עד היום, למרות תחזיות ה'מומחים'... [למאמר: "נהרוג אתכם כמו זבובים… זוהי שעת החשבון!", העוסק בפרדיגמת חשיבה מזרחית בהקשר זה, לחצו כאן].

[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: שאלו כל איש משרד החוץ ויספר לכם. הפרוטוקולים של זקני ציון - ב'הפוך על הפוך' - הוא אחד הנכסים הגדולים של המדינאות הישראלית! התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: שאלו כל איש משרד החוץ ויספר לכם. הפרוטוקולים של זקני ציון - ב'הפוך על הפוך' - הוא אחד הנכסים הגדולים של המדינאות הישראלית! התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *