תקציר: אנו נוטים תמיד לחשוב שהעוצמה שלנו היא פועל יוצר של מה שיש לנו באמת. אין טעות גדולה מזו. אנו נמדדים על ידי אחרים, על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו.זו למשל הסיבה, מדוע אנשים וגופים שונים משתמשים בפנטיזם כאסטרטגיה.

[בתמונה: עוצמה נתפסת - עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנו נוטים תמיד לחשוב שהעוצמה שבידנו היא פועל יוצר של מה שיש לנו באמת. אין טעות גדולה מזו.

אנו נמדדים על ידי אחרים לא על פי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו... הכל בעצם, בעיני המתבונן!

במאמר הזה אמשיג את התופעה, ואביא לה דוגמאות, מעולם החי, בקרב אנשים, ארגונים ומדינות:

.

'עוצמה נתפסת' / 'עוצמה מדומה' - המשגה

פעמים רבות, אנו מעריכים את עוצמתו של גורם במערכת מורכבת באופן שונה ממידת עוצמתו בפועל; ו/או מהאופן שבו הוא מעריך את עצמו:

1. יצירת 'עוצמה מדומה' באמצעות עורמה, תחבולה ומניפולציה: מצג שווא של עוצמה, כדי לגרום לאחרים בסביבה המשימתית לסבור, שהעוצמה גדולה יותר מכפי שהיא בפועל.
2. לעתים, גורם במערכת אינו מודע לעוצמתו הפוטנציאלית, או שהוא נמנע מלעשות בה שימוש.
3. ולפעמים, 'מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל'...

נרחיב לגבי שלושת המצבים הללו, אחד לאחד:

1. עוצמה מדומה: כשהעוצמה בפועל גדולה מהפוטנציאל

דוגמה כזו היא, למשל, השתלטות גרמניה על אוסטריה וצ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה. זאת למרות חולשתה הצבאית ה'אובייקטיבית' של גרמניה בייחס למדינות המערב באותה עת; ותוך יצירת מצג שווא, הן לשליטי אותן מדינות והן למעצמות המערב.

[בתמונה: השתלטות באמצעות מניפולציה... היטלר בוינה זמן קצר לאחר ההשתלטות הגרמנית (האנשלוס) לשמאלו עומד זייס אינקווארט, ראש הנאצים האוסטרים. התמונה: Bundesarchiv, Bild 119-5243 / CC-BY-SA 3.0]

הקג"ב בתקופת רוסיה הסובייטית - וגם הגסטאפו בגרמניה הנאצית - הביא את השימוש בטכניקה הזו לאמנות, בהבנה, שהפחד מפניו אפקטיבי בהרבה יותר מכל יכולותיו בפועל:

[הכרזה: ייצור ידע]

מדינות טוטליטריות מפתחות טכניקות רבות להפגין עוצמה שהיא מעבר ליכולתן ה'אמתית'. אחת הטכניקות הללו היא המצעדים הצבאיים הנערכים ברחובות הערים...

2. העוצמה בפועל קטנה מהפוטנציאל

כשגורם במערכת אינו מנצל את העוצמה הפוטנציאלית שלו, מתייחסים אליו רק בגובה העוצמה שהוא מוכן להפעיל. למשל: 

• ילדה יפה שאיננה מודעת ליופייה;
• גורם במערכת שמוגבל בהפעלת הכוח ע"י חסמים חוקיים / נוהליים / אתיים.
• מדינות / יבשות שלא מצליחות להתרומם מסיבות שונות (אפריקה).

בהקשר זה ניתן להזכיר את חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן (The Law of the Perceptions of Power), אשר גורס כי, לעתים, בעל עוצמה נתפס בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה. על כן, עלול בעל סמכות להימנע מלפעול, לא משום שהוא חסר סמכות, אלא כיוון שהוא רואה את המכשולים שעל דרכו ביתר חדות, מכל אדם אחר [להרחבה בנושא: 'חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן', לחצו כאן].

הדוגמה הקלאסית היא ארצות הברית בתקופת הנשיא, ברק אובמה, מול ברית המועצות של ולדימיר פוטין:

• האחת, ארצות הברית בתקופת אובמה: המעצמה הגדולה בעולם, שהצליחה לשכנע את יריביה שאינה מתכוונת להפעיל את עוצמתה. התוצאה: נסיגת ארה"ב מתקיפת סוריה הביאה, למשל, למדיניות אגרסיבית של סין כלפי קוריאה, הפיליפינים ויפן בסוגיות טריטוריאליות (משאבים: דגה ומחצבים). אחת התוצאות היא, שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, יפן מתחמשת!

דוגמה נוספת לאימפוטנציה האמריקנית באותה עת, היא העובדה, שאיראן העזה לשבות 10 חיילי צי אמריקנים, ולצלמם בהתרסה בתמונות משפילות. ספק גדול הוא אם הייתה איראן מעזה לחזור על פעולה שכזו בעידן דונלד טראמפ, למשל...

[בתמונה: דוגמה לאימפוטנציה האמריקנית באותה עת, היא העובדה, שאיראן העזה לשבות 10 חיילי צי אמריקנים, ולצלמם בהתרסה בתמונות משפילות. ספק גדול הוא אם הייתה איראן מעזה לחזור על פעולה שכזו בעידן דונלד טראמפ, למשל... התמונה היא צילום מסך. למקור, לחצו כאן]

• השנייה, רוסיה בתקופת פוטין: מדינה בקשיים דמוגרפים וכלכליים שלמרות הקשיים, חזרה להיות מעצמה עולמית, שפתחה במלחמה נגד אוקאינה ומאיימת על שכנותיה האחרות; שעל פיה יישק דבר במזרח התיכון; שמחזיקה את אירופה ואת תורכיה בנקודות התורפה שלהן; ושמשיגה בזירה הבין לאומית הרבה מעבר ל'עוצמתה האובייקטיבית'

מהן הסיבות לכך, שגורמים במערכת נמנעים מלמצות את פוטנציאל העוצמה שלהם? 

• שמירה של כוחות קיצוניים למקרים יוצאי דופן של צורך בהישרדות (למשל, שמירה של מדינה על הפוטנציאל הגרעיני שלה רק למצב של אין ברירה...);
• מגבלות של חוק, נוהל, אתיקה מקצועית ו/או ערכים אישים של המנהיגים;
• הפעלה לא יעילה של המשאבים.

[בתמונה: עוצמה נתפסת - עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

3. העוצמה בפועל שווה לפוטנציאל

מצב כזה מאפיין בעיקר מערכות במצוקה, המפעילות את כל מה שברשותן להשגת מטרה נתונה. כך למשל, מיצתה מדינת ישראל הצעירה בפרוץ מלחמת השחרור כל משאב שהיה לה במלחמה נגד פלישת צבאות ערב, ועולים - שרידי שואה, שלא הספיקו ללמוד עברית או להתאקלם במדינתם החדשה - חוילו עם רדיתם מהאוניות, ונשלחו לקרב...

עוצמה מדומה בעולם החי - שימוש בפנטיזם כאסטרטגיה

הסרטון שלמטה, המתעד מצב, שבו קבוצת לביאות התמקמה על פתחיה של מאורת נמייה. הנמייה שחרדה, מן הסתם לגוריה מבינה, שהפגנת חולשה תביא לכך שהלביאות תחפורנה בתוך מחילתה - אם מתוך רצון לטרוף ואם לשם משחק - והקיץ הקץ עליה ועל גוריה.

לכן, היא נוקטת באמצעים של עורמה ו- תחבולה ובוחרת באסטרטגיה של 'שיגעון'. היא מציגה משוגעת: תוקפת את בני הלהקה ואינה מרפה עד שהם מסתלקים, מתוך התחושה של "אם היא משוגעת או חולה, למה לקחת סיכון"...

עוצמה מדומה בקרב אנשים: תאוריית 'ההצגה העצמית האסטרטגית' של ארווין גופמן

הייה זה החוקר, ארווינג גופמן (1982-1922; ראו תמונה למטה) - אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, והמפתח של המודל המכונה 'הצגת העצמי' (Self-Presentation) או 'ניהול רשמים' (Impression Management) - שטען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית!

על פי גופמן, חיי הציבור מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו וליצור דימוי של עצמנו בעיני אחרים; ובני אדם ממלאים תפקידים שונים על בימות חברתיות שונות (משמע, החיים כתיאטרון...). הפרט לובש ופושט מסכות כל הזמן. למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת; בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת. גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה "person", שמקורה בשורש היווני "persona", שפירושו 'מסכה'.

המונח 'פרצוף' (Face) מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו. 

[תמונתו של ארווין גופמן נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי キヨンネ. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

קל להיווכח, שהתאוריה הזו של גופמן רלוונטית יותר מתמיד! היא משמשת אותנו יום יום ברשתות החברתיות; והיא גם עומדת בבסיסו של מאבק העוצמה בין מרכיביה של מערכת מורכבת:

עוצמה איננה נתון אובייקטיבי, והיא במידה רבה נתפסת: הכל בעיני המתבונן... על כן, ככל שנשכיל לגרום לאחרים לסבור, שעוצמתנו גדולה מכפי שהיא באמת, כך יעלה מיצובנו בסולם העוצמה במערכת...

אמנם לא ניתן לעבוד על כולם כל הזמן, אבל אפשר לעבוד על חלק מגורמי המערכת כל הזמן, מה עוד שאם עוצמה מדומה אינה נחשפת, היא תביא בהכרח לעליית העוצמה בפועל. זאת, כיוון שגורמים נוספים בארגון יבקשו קשר עם אותו בעל עוצמה בגלל היותו מקושר, ואז - כמו בנבואה שמגשימה את עצמה - עוצמתו של אותו מתחזה תגדל בהתאמה.

[הכרזה: ייצור ידע]

עוצמה מדומה בארגונים ניתנת לאבחון

עוצמה מדומה בארגונים ניתנת לאבחון, באמצעות הכלי של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA). אמחיש זאת בעזרת מפת הרשת למטה: אחת השאלות שעליהן נתבקשו העובדים לענות, הייתה "עם מי הם מקיימים קשרי עבודה". ניתן לראות בתרשים שתי עובדות 'מתחזות'. משמע: הן מדווחות על כמות רבה של קשרים, אולם אלה שאמורים להיות מחוברים אליהן אינם מדווחים על קשר כזה:

[בכרזה: עוצמה מדומה ועובדים מתחזים. התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

לא רק חיות ולא רק אנשים: גם מדינות!

בדיוק את אשר עושה הנמייה בסרטון עושות גם מדינות, המבקשות - מסיבות שונות - שמדינות אחרות בסביבתן תחשובנה שעוצמתם גדולה הרבה יותר מזו שבפועל (כפי שאנו כבר יודעים, מערכות מורכבות מתנהגות על פי חוקים ודפוסי התנהגות דומים...) ספר חשוב, אך ישן, העוסק בסוגיה זו הוא "מדינות מטורפות" לפרופ' יחזקאל דרור (ראו תמונה כריכה משמאל). התאוריה פשוטה: המדינות הללו (כיום: צפון קוריאה, איראן וכדומה) משתמשות בשיגעון - בפנטיזם כאסטרטגיה, על מנת להרתיע מעצמות מלתקוף אותן ולסכן את שרידות משטרן.

[בתמונה: כריכת הספר "מדינות מטורפות" לפרופ' יחזקאל דרור. הספר ראה אור בהוצאת מערכות ב- 1973. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

הערות של קוראים:

• אלון שוורץ: המושג 'עוצמה' כמתואר במערכת הוא חלקי לחלוטין ביחס להגדרה הגופמנית וההשלכה בין כיום קשרי עבודה לבין עוצמה לכשעצמה דורשת נימוק והסבר. תתכן עוצמה ללא קשרי עבודה כלל! למעשה במקרים רבים עוצמה היא תוצר של אי קיום קשרים כאלה. אין לי ספק שלביקור מפעל בתחנת המשטרה הנידחת יש משמעויות של עוצמה שלא יתבטאו כלל בקשרי עבודה בינו לבין המארחים... ועדיין לי אין ספק בעוצמתו הריאלית והמדומיינת.
• ענבל פרג: בעיני עוצמה רלוונטית בהקשר של מה שרוצים להשיג באמצעותה. ברוב המקרים בעבודה אנחנו רוצים להשפיע ולהשיג דברים מאנשים, ולכן הקשרים חשובים. אלון אני לא בטוחה שאפשר להשוות בין עוצמה במקום תעסוקה לעוצמה במשפחה. בכל מקרה כעובדת אני אשווה את העוצמה שלי כאשר אני עם קשרים (ואיזה), לבין העוצמה שלי כאשר אני בלי קשרים. בשבילי התשובה כאן היא ברורה. אולי תהיה לי עוצמה בלי קשרים כי יש לי מומחיות מאוד ספציפית. אבל כמה מקרים יש כאלה? אלו מצבי קיצון.
• אלון שוורץ:  מרגע שהקשרים הוגדרו כקשרי עבודה בלבד יש חסר ביכולת לזהות עוצמה. עוצמה היא תוצר של הקשרים ולא קשרים לפני מספר שנים במסגרת עבודה לגוף עסקי גדול בחיפה גיליתי שמתקיים שוק שלם של חליפין בין העובדים במסגרת העבודה. מכירת מוצרים מתן שרותים מכירת רכבים. הסתבר שמנהלי השוק שהיוו האבים של כוח היו אנשים בעלי השפעה בחברה ללא קשר לתפקיד שלהם בפועל. היו גם שני מינויים בחברה מטעם השר, אנשים בתפקיד לא בכיר אבל בעלי השפעה. קשרי העבודה לא היו עולים על שני אלה משום שאלו קשרים אחרים.
• פיני יחזקאלי: אלון, מה שמכונה קשרי עבודה הוא כל הקשרים שאינם היררכיה.
• אלון שוורץ: מצוין אז כאן יש סדרה שלמה של הטיות אחרות ... פיני קשרים הם חלק מהגדרת העצמה אני אפילו מוכן להגדרה שזה חלק הארי. אבל מדובר בחלק. אתה תטען שזה מדד אמין ואני אטען שכדי לבדוק אותו, יש כלים טובים מ- ona.
• רונית נעמני: אמת.
• אלון שוורץ: הר כגיגית.

[לאוסף המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על חשיבה מערכתית.
• אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים אודות פורים.
• הרחבת המושג 'עורמה'.
• הרחבת המושג 'תחבולה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבה בנושא, 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• הרחבה בנושא, 'סולם עוצמה (סולם סטטוס) ומדידת עוצמה'.
• מאמר: 'ה’מסכה’ של ארווינג גופמן: פורים כל יום, למשל, ברשתות החברתיות'.
• הרחבת המושג 'מניפולציה'.
• הרחבת המושג: 'סביבה משימתית'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבה בנושא: 'חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן'.

[בתמונה: עוצמה מדומה - הכול בעיני המתבונן... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. הכרזה: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/24.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2016), על מתחזים ועל עוצמה מדומה בארגונים, 12/4/16.
  • יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
  • יחזקאלי פנחס (2016), מאבק העוצמה, ייצור ידע, 12/4/16.
  • יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2015), עורמה, ייצור ידע, 3/11/15.
  • פנחס יחזקאלי (2016), תחבולה, ייצור ידע, 11/2/16.
  • יחזקאלי פנחס (2014), מניפולציה, ייצור ידע, 21/5/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
  • פנחס יחזקאלי (2014), חוק תפיסות העוצמה: חולשת החזק…, ייצור ידע, 12/4/14.
  • יחזקאל דרור (1973), מדינות מטורפות, תל אביב: מערכות.
  • פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.