עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה: הכל בעיני המתבונן…

תקציר: אנו נוטים תמיד לחשוב שהעוצמה שלנו היא פועל יוצר של מה שיש לנו באמת. אין טעות גדולה מזו. אנו נמדדים על ידי אחרים לא על סי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו...

[לתמונה המקורית לחץ כאן]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-10 במרץ 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנו נוטים תמיד לחשוב שהעוצמה שבידנו היא פועל יוצר של מה שיש לנו באמת. אין טעות גדולה מזו. אנו נמדדים על ידי אחרים לא על סי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו... הכל בעצם, בעיני המתבונן! לתופעה הזו אביא דוגמאות מעולם החי, בקרב אנשים, ארגונים ומדינות. לאחר מכן, אמשיג את התופעה:

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] 

עוצמה מדומה בעולם החי

אמחיש זאת בסרטון שלמטה, המתעד מצב שבו קבוצת לביאות התמקמה על פתחיה של מאורת נמייה. הנמייה שחרדה, מן הסתם לגוריה מבינה, שהפגנת חולשה תביא לכך שהלביאות תחפורנה בתוך מחילתה - אם מתוך רצון לטרוף ואם לשם משחק - והקיץ הקץ עליה ועל גוריה. לכן, היא נוקטת באמצעים של עורמה ו- תחבולה ובוחרת באסטרטגיה של 'שיגעון'. היא מציגה משוגעת: תוקפת את בני הלהקה ואינה מרפה עד שהם מסתלקים, מתוך התחושה של "אם היא משוגעת או חולה, למה לקחת סיכון"...

[להרחבת המושג 'עורמה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'תחבולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

עוצמה מדומה בקרב אנשים: תאוריית 'ההצגה העצמית האסטרטגית' של ארווין גופמן

הייתה זה החוקר, ארווינג גופמן (1982-1922; ראו תמונה משמאל) שטען כי תפקוד חברתי יעיל מצריך הצגה עצמית אסטרטגית!

[תמונתו של ארווין גופמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי キヨンネ. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

גופמן היה אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, והמפתח של המודל המכונה 'הצגת העצמי' (Self-Presentation) או 'ניהול רשמים' (Impression Management).

על פי גופמן, חיי הציבור מספקים לנו הזדמנות אסטרטגית להציג את עצמנו וליצור דימוי של עצמנו בעיני אחרים; ובני אדם ממלאים תפקידים שונים על בימות חברתיות שונות (משמע, החיים כתיאטרון...). הפרט לובש ופושט מסכות כל הזמן. למשל: בזירה החברתית "בית" יכול אדם למלא תפקיד "אב" ולהתנהג בצורה מסוימת; בעוד שבזירה החברתית "מקום עבודה" הוא יכול למלא תפקיד "עובד". ולהתנהג בצורה אחרת. גופמן ממחיש זאת על ידי שימוש במילה "person", שמקורה בשורש היווני "persona", שפירושו 'מסכה'.

המונח 'פרצוף' (Face) מסמל את מי שאנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנו. ה'פרצוף' הזה הוא 'העצמי החברתי' שלנו. 

קל להיווכח, שהתאוריה הזו של גופמן רלוונטית יותר מתמיד! היא משמשת אותנו יום יום ברשתות החברתיות;. והיא גם עומדת בבסיסו של מאבק העוצמה בין מרכיביה של מערכת מורכבת:

עוצמה איננה נתון אובייקטיבי, והיא במידה רבה נתפסת: הכל בעיני המתבונן.... על כן, ככל שנשכיל לגרום לאחרים לסבור, שעוצמתנו גדולה מכפי שהיא באמת, כך יעלה מיצובנו בסולם העוצמה במערכת...

[להרחבה בנושא, 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא, 'סולם עוצמה (סולם סטטוס) ומדידת עוצמה', לחצו כאן]

[למאמר: 'ה’מסכה’ של ארווינג גופמן: פורים כל יום, למשל, ברשתות החברתיות', לחצו כאן]

עוצמה מדומה בארגונים ניתנת לאבחון

עוצמה מדומה בארגונים ניתנת לאבחון, באמצעות הכלי של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA)אמחיש זאת בעזרת מפת הרשת למטה:

אחת השאלות שעליהן נתבקשו העובדים לענות, הייתה "עם מי הם מקיימים קשרי עבודה". ניתן לראות בתרשים שתי עובדות 'מתחזות'. משמע: הן מדווחות על כמות רבה של קשרים, אולם אלה שאמורים להיות מחוברים אליהן אינם מדווחים על קשר כזה:

עוצמה מדומה ותלמידים מתחזים

אמנם לא ניתן לעבוד על כולם כל הזמן, אבל אפשר לעבוד על חלק מגורמי המערכת כל הזמן, מה עוד שאם עוצמה מדומה אינה נחשפת, היא תביא בהכרח לעליית העוצמה בפועל.

זאת, כיוון שגורמים נוספים בארגון יבקשו קשר עם אותו בעל עוצמה בגלל היותו מקושר, ואז - כמו בנבואה שמגשימה את עצמה - עוצמתו של אותו מתחזה תגדל בהתאמה.

לא רק חיות ולא רק אנשים. גם מדינות!

בדיוק את אשר עושה הנמייה בסרטון עושות גם מדינות, המבקשות - מסיבות שונות - שמדינות אחרות בסביבתן תחשובנה שעוצמתם גדולה הרבה יותר מזו שבפועל (כפי שאנו כבר יודעים, מערכות מורכבות מתנהגות על פי חוקים ודפוסי התנהגות דומים...)

ספר חשוב העוסק בסוגיה זו הוא "מדינות מטורפות" לפרופ' יחזקאל דרור (ראו תמונה כריכה משמאל).

[משמאל: כריכת הספר "מדינות מטורפות" לפרופ' יחזקאל דרור. הספר ראה אור בהוצאת מערכות ב- 1973. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

התאוריה פשוטה: המדינות הללו (כיום: צפון קוריאה, איראן וכדומה) משתמשות בשיגעון - בפנטיזם כסטרטגיה, על מנת להרתיע מעצמות מלתקוף אותן ולסכן את שרידות משטרן.

'עוצמה נתפסת' או 'עוצמה מדומה' - המשגה

פעמים רבות, אנו מעריכים את עוצמתו של גורם במערכת מורכבת באופן שונה ממידת עוצמתו בפועל; ו/או מהאופן שבו הוא מעריך את עצמו:

  1. יצירת 'עוצמה מדומה' באמצעות עורמהתחבולה ומניפולציה: - מצג שווא של עוצמה, כדי לגרום לאחרים בסביבה המשימתית לסבור, שהעוצמה גדולה יותר מכפי שהיא בפועל.
  2. לעתים, גורם במערכת אינו מודע לעוצמתו הפוטנציאלית, או שהוא נמנע מלעשות בה שימוש.
  3. ולפעמים, 'מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל'...

נרחיב לגבי שלושת המצבים הללו, אחד לאחד:

1. עוצמה מדומה: כשהעוצמה בפועל גדולה מהפוטנציאל

דוגמה כזו היא, למשל, השתלטות גרמניה על אוסטריה וצ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם ה-2. זאת למרות חולשתה הצבאית  ה'אובייקטיבית' של גרמניה בייח למדינות המערב באותה עת; ותוך יצירת מצג שווא, הן לשליטי אותן מדינות והן למעצמות המערב.

  [להרחבת המושג 'מניפולציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן]

[בתמונה: השתלטות באמצעות מניפולציה... היטלר בוינה זמן קצר לאחר ההשתלטות הגרמנית (האנשלוס) לשמאלו עומד זייס אינקווארט, ראש הנאצים האוסטרים. התמונה: Bundesarchiv, Bild 119-5243 / CC-BY-SA 3.0]

הקג"ב בתקופת רוסיה הסובייטית הביא את השימוש בטכניקה הזו לאמנות, בהבנה, שהפחד מפניו אפקטיבי בהרבה יותר מכל יכולותיו בפועל:

מדינות טוטליטריות מפתחות טכניקות רבות להפגין עוצמה שהיא מעבר ליכולתן ה'אמתית'. אחת הטכניקות הללו היא המצעדים הצבאיים הנערכים ברחובות הערים...

2. העוצמה בפועל קטנה מהפוטנציאל

כשגורם במערכת אינו מנצל את העוצמה הפוטנציאלית שלו, מתייחסים אליו רק בגובה העוצמה שהוא מוכן להפעיל. למשל: 

  • ילדה יפה שאיננה מודעת ליופייה;
  • גורם במערכת שמוגבל בהפעלת הכוח ע"י חסמים חוקיים / נוהליים / אתיים.
  • מדינות / יבשות שלא מצליחות להתרומם מסיבות שונות (אפריקה).

בהקרש זה ניתן להזכיר את חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן (The Law of the Perceptions of Power), אשר גורס כי, לעתים, בעל עוצמה נתפס בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה. על כן, עלול בעל סמכות להימנע מלפעול, לא משום שהוא חסר סמכות, אלא כיוון שהוא רואה את המכשולים שעל דרכו ביתר חדות, מכל אדם אחר.

הדוגמה הקלאסית היא ארצות הברית בתקופת הנשיא, ברק אובמה, מול ברית המועצות של ולדימיר פוטין:

  • האחת, ארצות הברית בתקופת אובמה: המעצמה הגדולה בעולם, שהצליחה לשכנע את יריביה שאינה מתכוונת להפעיל את עוצמתה. התוצאה: נסיגת ארה"ב מתקיפת סוריה הביאה, למשל, למדיניות אגרסיבית של סין כלפי קוריאה, הפיליפינים ויפן בסוגיות טריטוריאליות (משאבים: דגה ומחצבים). אחת התוצאות היא, שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, יפן מתחמשת!

דוגמה נוספת לאימפוטנציה האמריקנית באותה עת, היא העובדה, שאיראן העזה לשבות 10 חיילי צי אמריקנים, ולצלמם בהתרסה בתמונות משפילות. ספק גדול הוא אם הייתה איראן מעזה לחזור על פעולה שכזו בעידן דונלד טראמפ...

[להרחבה בנושא: 'חוק תפיסות העוצמה של הרברט קאופמן', לחצו כאן]

[התמונה היא צילום מסך. למקור, לחצו כאן]

  • השנייה, רוסיה בתקופת פוטין: מדינה בקשיים דמוגרפים וכלכליים שלמרות הקשיים, חזרה להיות מעצמה עולמית, שעל פיה יישק דבר במזרח התיכון; שמחזיקה את אירופה ואת תורכיה בנקודות התורפה שלהן; ושמשיגה בזירה הבין לאומית הרבה מעבר ל'עוצמתה האובייקטיבית'

מהן הסיבות לכך, שגורמים במערכת נמנעים מלמצות את פוטנציאל העוצמה שלהם? 

  • שמירה של כוחות קיצוניים למקרים יוצאי דופן של צורך בהישרדות (למשל, שמירה של מדינה על הפוטנציאל הגרעיני שלה רק למצב של אין ברירה...);
  • מגבלות של חוק, נוהל, אתיקה מקצועית ו/או ערכים אישים של המנהיגים;
  • הפעלה לא יעילה של המשאבים.
עוצמה בדויה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי A Mi לאתר flickr]

3. העוצמה בפועל שווה לפוטנציאל

מצב כזה מאפיין בעיקר מערכות במצוקה, המפעילות את כל מה שברשותן להשגת מטרה נתונה. כך למשל, מיצתה מדינת ישראל הצעירה בפרוץ מלחמת השחרור כל משאב שהיה לה במלחמה נגד פלישת צבאות ערב, ועולים - שרידי שואה, שלא הספיקו ללמוד עברית או להתאקלם במדינתם החדשה - חוילו עם רדיתם מהאניות, ונשלחו לקרב...

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

הערות של קוראים:

  • אלון שוורץ: המושג 'עוצמה' כמתואר במערכת הוא חלקי לחלוטין ביחס להגדרה הגופמנית וההשלכה בין כיום קשרי עבודה לבין עוצמה לכשעצמה דורשת נימוק והסבר. תתכן עוצמה ללא קשרי עבודה כלל! למעשה במקרים רבים עוצמה היא תוצר של אי קיום קשרים כאלה. אין לי ספק שלביקור מפעל בתחנת המשטרה הנידחת יש משמעויות של עוצמה שלא יתבטאו כלל בקשרי עבודה בינו לבין המארחים... ועדיין לי אין ספק בעוצמתו הריאלית והמדומיינת.
  • ענבל פרג: בעיני עוצמה רלוונטית בהקשר של מה שרוצים להשיג באמצעותה. ברוב המקרים בעבודה אנחנו רוצים להשפיע ולהשיג דברים מאנשים, ולכן הקשרים חשובים. אלון אני לא בטוחה שאפשר להשוות בין עוצמה במקום תעסוקה לעוצמה במשפחה. בכל מקרה כעובדת אני אשווה את העוצמה שלי כאשר אני עם קשרים (ואיזה), לבין העוצמה שלי כאשר אני בלי קשרים. בשבילי התשובה כאן היא ברורה. אולי תהיה לי עוצמה בלי קשרים כי יש לי מומחיות מאוד ספציפית. אבל כמה מקרים יש כאלה? אלו מצבי קיצון.
  • אלון שוורץ:  מרגע שהקשרים הוגדרו כקשרי עבודה בלבד יש חסר ביכולת לזהות עוצמה. עוצמה היא תוצר של הקשרים ולא קשרים לפני מספר שנים במסגרת עבודה לגוף עסקי גדול בחיפה גיליתי שמתקיים שוק שלם של חליפין בין העובדים במסגרת העבודה. מכירת מוצרים מתן שרותים מכירת רכבים. הסתבר שמנהלי השוק שהיוו האבים של כוח היו אנשים בעלי השפעה בחברה ללא קשר לתפקיד שלהם בפועל. היו גם שני מינויים בחברה מטעם השר, אנשים בתפקיד לא בכיר אבל בעלי השפעה. קשרי העבודה לא היו עולים על שני אלה משום שאלו קשרים אחרים.
  • פיני יחזקאלי: אלון, מה שמכונה קשרי עבודה הוא כל הקשרים שאינם היררכיה.
  • אלון שוורץ: מצוין אז כאן יש סדרה שלמה של הטיות אחרות ... פיני קשרים הם חלק מהגדרת העצמה אני אפילו מוכן להגדרה שזה חלק הארי. אבל מדובר בחלק. אתה תטען שזה מדד אמין ואני אטען שכדי לבדוק אותו, יש כלים טובים מ- ona.
  • רונית נעמני: אמת.
  • אלון שוורץ: הר כגיגית.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים אודות פורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

17 thoughts on “עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה: הכל בעיני המתבונן…

  1. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: עובדים מתחזים ועוצמה מדומה - ייצור ידע

  2. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: עובדים מתחזים ועוצמה מדומה בארגונים - ייצור ידע

  3. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: הנעת מנהלים - כמו הנעת עובדים אבל הפוך... - ייצור ידע

  4. Pingback: יחזקאלי ואונגר משיח: מתחזים ועוצמה מדומה בארגונים - ייצור ידע

  5. Pingback: עוצמה: הכוח שמניע ארגונים - הרצאה בשלושה חלקים - ייצור ידע

  6. Pingback: שרית אונגר משיח: תופעת העובד המתחזה - ייצור ידע

  7. Pingback: נושא לימוד: עוצמה, כוח ופוליטיקה בארגונים - ייצור ידע

  8. Pingback: נושא לימוד: עוצמה וחשיבותה בארגונים - ייצור ידע

  9. Pingback: נושא לימוד: עוצמה וחשיבותה בארגונים - ייצור ידע

  10. Pingback: תסמונת בלעם: מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב... - ייצור ידע

  11. Pingback: תסמונת בלעם: מתוך הרוע מבצבץ לעתים הטוב... - ייצור ידע

  12. Pingback: השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית - ייצור ידע

  13. Pingback: על מתחזים ועל עוצמה מדומה בארגונים - ייצור ידע

  14. Pingback: רישות: להתקדם בארגון בעזרת הרשת... - ייצור ידע

  15. Pingback: הנעת מנהלים - ייצור ידע

  16. Pingback: נושא לימוד: עוצמה וחשיבותה בארגונים - ייצור ידע

  17. Pingback: נושא לימוד: הפוליטיקה הארגונית - ייצור ידע

Comments are closed.