מתי יכול ארגון להיחשב מצליח?

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי OTA Photos לאתר flickr]

המאמר עודכן ב- 10 בנובמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מה נדרש על מנת שקבוצת כדורגל תזכה באליפות? עבודה קשה והרבה מזל. מדוע מזל?

כי בעוד החלק של בניית הקבוצה ויצירת הרמוניה בין חלקיה היא סוגיה מקצועית (שגם בה ממלא המזל, אגב, תפקיד חשוב...); אין לקברניטי הקבוצה שליטה על איכות הליגה באותה שנה ורמת הקבוצות המובילות בה. בשנה מוצלחת, גם קבוצה בינונית יכולה לזכות, אם רמת המתחרות שלה, באותה שנה, נמוכה יחסית; ולהיפך. גם אם בנינו קבוצה מעולה, בשנה שבה מתעלות גם קבוצות אחרות, נתקשה לזכות באליפות. קבוצת כדורגל היא ארגון לכל דבר; ובדומה,

על מנת שארגון יצליח צריכים להתקיים שני תנאים עיקריים:

  • האחד: התנאים הסביבה המשימתית שבה הוא פועל מאפשרים לו להצליח.
  • השני: רמת הפרודוקטיביות שלו אמורה להספיק על מנת לזהות את ההזדמנויות בסביבתו המשימתית ולהתחמק מהסיכונים שבה.

פרודוקטיביות בהקשר זה תוגדר כחיבור בין שתי תכונות: יכולתו להיות אפקטיבי ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו, משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות ניתנת למדידה כמותית מספרית!

תורת הניהול לא התפתחה כנדרש ממנה במאה השנים האחרונות, כיוון שלא היה למנהלים כל רצון לקשור ביצועים לתגמול. על כן, נשכחה אמירתו הוותיקה של פיטר דרוקר, "אם אינך יכול למדוד זאת, אינך יכול לנהל זאת"… ("If you can't measure it, you can't manage it”), ובמקומה אימצו מנהלים ויועצים ארגוניים הנחות על מושגים "רכים", שאינם ניתנים למדידה, כמו עוצמה,השפעה, מנהיגות וכמובן פרודוקטיביות של ארגון. כאשר המדדים הפנים ארגוניים לפרודוקטיביות ארגונית נשארים מעורפלים, המבחן היחידי נותר מבחן המציאות, אבל לא תמיד הצלחה או כישלון הם משהו שקורה בגלל הארגון או דרך תפקודו. ארגון יכול להיות פרודוקטיבי ולהצליח אם גם להיכשל ולהיפך.

כיום, בעידן האבחון הרשתי, לכל המושגים ה"רכים" לכאורה בניהול ניתן בקלות לתת ציון כמותי מספרי מדויק ונקודת זמן מסוימת, בעזרת התחום הקרוי "ניתוח רשתות ארגוניות"!  בפוסט זה אתן את הדגש לשאלת השאלות של הניהול: מתי ארגון הוא פרודוקטיבי?

שיתוף פעולה – הגורם העיקרי לפרודוקטיביות

לצורך התשובה, התבוננו על מערכת העל הגדולה ביותר בעולמנו: האקו-סיסטם. היא כוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה, הביוספרה (מערכת החי) הליטוספרה (האדמה) וההידרוספרה (מערכת הנוזלים). תארו לעצמכם שיחסי הגומלין בין האטמוספרה לביוספרה לא היו במיטבם, והאטמוספירה הייתה "נוקטת עיצומים" ומגבילה את החמצן לביוספרה…

האקו סיסטם

[איור מתוך הספר THE MACROSCOPE]

מן הצד השני, "המערכת החיסונית" של האקו סיסטם תלויה ישירות בחיבור בין תתי המערכות. כיוון שהאחת ניזונה מן השנייה, התרופפות קשרי הגומלין בין המערכות תהיה הרת אסון עבור כולן. המסקנה מכך היא שלכמות קשרי הגומלין ולאיכותן קשר ישיר לפרודוקטיביות; או במלים אחרות, שיתוף הפעולה הוא המפתח לפרודוקטיביות.

שיתוף פעולה מורכב משת"פ פנימי וחיצוני

שיתוף פעולה מתחלק לשת"פ פנימי ולשת"פ חיצוני:

  • הפנימי הוא השת"פ שבין חלקי המערכת. הגידים המחברים את אבריה. הוא מקנה למערכת את רמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלה (משמע, את רמת "המערכת החיסונית" שלה לעמוד בפני משברים צפויים).
  • החיצוני הוא החיבור בין המערכות בסביבה המשימתית, או בין תתי המערכות המרכיבות את מערכת העל. הוא מקנה לתתי המערכות את היכולת להיות אפקטיביים, לנצל הזדמנויות ולדעת לחמוק מאיומים פוטנציאליים.

בהקשר לכך ידועה נוסחתו של פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה של ארגון:

נוסחת ההצלחה הארגונית - אדיגס

ובעברית:

הצלחה לפי אדיג'ס

משמע, ההצלחה הארגונית היא הפונקציה שבין השת"פ / האינטגרציה / הפתיחות החיצונית (ככל שהמונה גדל כך יטב, עד לרמה מסוימת) ביחס  למידת היעדר השת"פ הפנימי, או למידת המריבות וההתפוררות הפנימיים (ככל שהמכנה גדל כך גדלה ההתפוררות של המערכת). להזכירכם, הנוסחה הזו ניתנת, בקלות יחסית, לאבחון כמותי מספרי.

את התוצאה ניתן גם לנתח על פי המטריצה שלמטה, שבה נציב רמות שונות של שת"פ פנימי וחיצוני משני צידי המטריצה:

הקשר שבין שתפ פנימי וחיצוני

אדיג'ס גם נותן לכך הנמקות משלו:

"אנחנו יודעים מהפיסיקה שאנרגיה ארגונית מוקצית באופן צפוי בכל מערכת (בשפת המערכות המורכבות אנו מכנים זאת "אנטרופיה"). כאשר המכנה במשוואה גדול, עיקר האנטרופיה נשרפת על מאבקים פנימיים בין הקליקות (החלק השמאלי העליון של המטריצה שלמעלה). רק אז מושקעת אנטרופיה גם בשת"פ חיצוני. לדוגמה, לאדם חולה יש אנרגיה זמינה מועטה בלבד כדי לדון בסוגיות שונות, לתכנן תוכניות ולהתאים עצמו לשינויים בסביבתו; ולהיפך: ככל שאדם בריא יותר מופנה המרץ שלו לייצור אנטרופיה ולהשפעה על סביבתו…

דוגמה קלאסית להשפעה של היעדר שת"פ פנימי על האפקטיביות הארגונית ממחיש הסרטון הבא, שבו, באפלו בר מזל נמלא משיניה של להקת אריות, שעסוקים בלריב האחד עם רעהו...

העשרה

 

9 thoughts on “מתי יכול ארגון להיחשב מצליח?

  1. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: הרמוניה בין מחלקות - המפתח לפרודוקטיביות הארגונית - ייצור ידע

  2. Pingback: Jeppe Vilstrup Hansgaard: הרמונה בין מחלקות - המפתח לפרודוקטיביות הארגונית - ייצור ידע

  3. Pingback: יצחק אדיג'ס: מה מעכב חדשנות ארגונית? - ייצור ידע

  4. Pingback: יצחק אדיג'ס: מה מעכב חדשנות ארגונית? - ייצור ידע

  5. Pingback: שני סבח: הארגון שלכם חי או שהוא בסְטַגְנַצְיָה? - ייצור ידע

  6. Pingback: על מה אמור מנהל להקדיש את זמנו? - ייצור ידע

  7. Pingback: איך צריך המנהל הבכיר לנהל את זמנו? - ייצור ידע

  8. Pingback: מה בין איכות הניהול להצלחה? - ייצור ידע

  9. Pingback: שינוי ארגוני מתחת לרדאר - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.